האם שם המשפחה יכול למלא תפקיד ברמת הביצועים שלנו בבית הספר – ובהצלחה הכוללות שלנו בחיים? על פי מחקר חדש, אנשים שהאות הראשונה של שם המשפחה הוא בין האותיות הראשונות באלפבית נוטים יותר להגיע להישגים גדולים יותר, במיוחד בבית הספר.

לעומת זאת, אלה שתמיד נאלצים לחכות הכי הרבה זמן כדי להרים את היד במהלך הקראת השמות נוטים להשפעות שליליות יותר, כך לפי חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בולדר.

"אם שמך נמצא בסוף האלפבית, סביר להניח שפחות תזוהה על ידי המורים כתלמיד מצטיין", כך סיפר מחבר שותף של המחקר, פרופסור לכלכלה ג'פרי זקס, בהודעת האוניברסיטה.

צוות החוקרים בחן נתונים ממאגר נתונים ממחקר מוויסקונסין של 3,281 גברים. המשתתפים נוטרו ונסקרו מעת לעת מרגע שסיימו את לימודיהם בתיכון ב-1957 ועד 2011. החוקרים הקדישו תשומת לב מיוחדת לרמת הביצועים של הגברים בבית הספר ולרמת ההצלחה שהם ראו בחייהם הבוגרים.

התוצאות מראות שאלו ששמות משפחתם בין האותיות הראשונות באלפבית, היו בעלי סיכוי גבוה יותר שיראו באור חיובי יותר על ידי מוריהם. הצוות השווה בין משתתפים בעלי מנת משכל דומה וציונים דומים. "למרות שהם היו זהים בכל דרך אחרת, הבחור עם האותיות בקדמת האלפבית היה בסבירות גבוהה יותר שיוגדר באופן לא פורמלי על ידי המורים כתלמיד מצטיין", סיפר זקס.

חוקרים קבעו כי פער של 10 אותיות מחזיק במשקל של כ-10% בכל הנוגע לירידה בסיכויים לטובה על ידי מורה. כך שלתלמיד ששם משפחתו היה "מוריס" היה סיכוי נמוך בכ-10% להיראות כ"מצטיין" על ידי מורה מאשר חבר לכיתה ששם משפחתו "בראון".

נראה שהאפקט, שזכה לכינוי "אלפביתיות", השפיע על הצלחתם של המשתתפים בעיקר בשנותיהם המוקדמות יותר, כולל הבגרות, והתפרע בהמשך חייהם.

"החדשות הטובות הן שנראה שההשפעות שראינו מתפוגגות בשנות ה-30", אומר זקס. "ראינו אותן חזק מאוד בסוף התיכון, באוניברסיטה ובחוויות הראשונות בשוק העבודה. הן נעלמו עד גיל 35".

עוד ב-

"בניגוד למירי רגב, קרן מרציאנו נשארה עם שם המשפחה שלה"

לכתבה המלאה

זקס מייחס את הירידה למערכות דירוג מציאותיות יותר: ליכולת הכללים של אדם יש בסופו של דבר משקל רב יותר מאשר לראשון.