מחקר באוניברסיטת בוסטון, שכלל בדיקת גרסה היברידית מתוצרת מעבדה של נגיף הקורונה ,נתקל בגל של ביקורות, בטענה שהמדענים המעורבים היו יכולים לשחרר זן חדש. אין ראיות שהעבודה, שבוצעה תחת אמצעי זהירות של רמת אבטחה ביולוגית 3 במעבדות הלאומיות למחלות זיהומיות מתעוררות של אוניברסיטת בוסטון, בוצעה בצורה לא נכונה או לא בטוחה. למעשה, הוא אושר על ידי ועדה פנימית לבדיקת בטיחות ביולוגית וועדת בריאות הציבור של בוסטון, כך מסרה האוניברסיטה ביום שני בלילה.

אבל התברר שצוות המחקר לא עדכן על המחקר את המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות, שהיה אחד מהמממנים של הפרויקט. הסוכנות ציינה שהיא הולכת לחפש כמה תשובות מדוע נודע לה לראשונה על העבודה באמצעות דיווחים בתקשורת. המחקר פורסם באינטרנט כהדפסה מוקדמת, כלומר הוא עדיין לא עבר ביקורת עמיתים.  בהערות שנשלחו בדוא"ל, האוניברסיטה ערערה מאוחר יותר על הטענות שהעלו כמה כלי תקשורת כי העבודה יצרה וירוס מסוכן יותר.

המחקר כלל יצירת וירוס היברידי או כימרי - שבו חלבון הספייק של גרסת אומיקרון של SARS-2 התמזג לווירוס של זן ווהאן, הגרסה המקורית שיצאה מסין בשנת 2020. נגיפי אומיקרון הופיעו לראשונה בסוף 2021 ומאז התפצלו למספר תת-וריאנטים שונים. הבדיקה למעשה הראתה שהנגיף הכימרי קטלני יותר לסוג של עכברי מעבדה מאשר אומיקרון עצמו והרג 80% מהעכברים שנדבקו. חשוב לציין, הזן המקורי של ווהאן הרג 100% מהעכברים שבהם הוא נבדק.

עוד ב-

מניית מודרנה מזנקת כל הדרך למלחמה בסרטן

לכתבה המלאה

המחלוקת סביב מחקר על פתוגנים בעלי פוטנציאל מגיפה תפסה מקום מאז תחילתה של מגפת הקורונה, שחלק מהמדענים ואחרים מאמינים כי ייתכן וקורונה שהייתה תוצאה מקרית או מכוונת של מחקר על עטלפים במכון ווהאן לווירולוגיה בסין, עיר שבה משערים שהמגיפה החלה. ישנן ראיות רבות המצביעות על התפשטות הנגיף משוק רטוב בעיר, לא ממעבדת ווהאן. אבל להוכיח שמשהו לא קרה שלוש שנים מאוחר מכן, היא אתגר שאולי בלתי אפשרי לעמוד בו.