דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר מצא כי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל כשלו מלעמוד ביעדים שהציבה הממשלה להתמודדות עם מצוקת הדיור בחברה הישראלית בכלל, ובחברה החרדית בפרט. ממכלול הממצאים ניתן להצביע על שניים חשובים במיוחד: המדינה כשלה מלעמוד ביעדי השיווק והתכנון של יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית, וחשוב לא פחות, חלה ירידה מתמשכת בתכנון ובשיווק של יחידות דיור במשך השנים. משמעות הנתונים הללו הינה כי לא זו בלבד שלא ניתן יהיה לסגור את הפערים הקיימים בצרכי הדיור של האוכלוסייה החרדית, אלא שפערים אלה ילכו ויגדלו בשנים הקרובות, זאת נוכח היעדר תכנון מספק. 

ממצאים אלה של דוח המבקר הינם חמורים בעיקר בשל מצוקת הדיור המשמעותית הקיימת בחברה החרדית. ואולם הם הופכים חמורים עוד יותר שעה שבידי המדינה מצויה תכנית אסטרטגית מפורטת לצורך התמודדות עם מצוקת הדיור בחברה החרדית. 

תכנית זו, שהוכנה על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות בשנת 2016 עבור משרד הבינוי והשיכון, קבעה כי על מנת לסגור את הפערים הקיימים, וכדי להתמודד עם צרכי העתיד, נדרשת החברה החרדית לכ-10,000 יחידות דיור מדי שנה עד לשנת 2035. לאחר בחינה מעמיקה של ההיצע הפוטנציאלי, קבעה התוכנית האסטרטגית כי יעדים אלה יכולים להיות מסופקים רק באמצעות יצירת תמהיל בין תכנון ושיווק של דיור חדש בערים חרדיות, הרחבת שכונות חרדיות בערים מעורבות, ומיצוי הפוטנציאל הקיים במרחבים חרדים ותיקים - בעיקר באמצעות מימוש מהיר של תוכניות להתחדשות עירונית. 

ממשלת ישראל אימצה, כבר בשנת 2016, את המתווה המוצע בתוכנית האסטרטגית וקבעה יעדים לתכנון ושיווק של יחידות דיור לשנים 2016-2018. כמו כן הורתה הממשלה בהחלטתה לפעול בהתאם לתמהיל המוצע בתוכנית האסטרטגית, ולפעול במקביל במגוון הערוצים כדי לעמוד ביעדים אלה. 

דוח מבקר המדינה לשנת 2023 מצביע על כך המדינה כשלה בכל אחד מהיעדים האמורים: ראשית, המדינה כשלה מלעמוד ביעדי התכנון והשיווק שהיא עצמה הציבה. ואולם חשוב יותר, דו"ח המבקר מבהיר, כי המדינה נמנעה מליישם את המלצות התוכנית האסטרטגית בכל הקשור ליצירת תמהיל למיצוי פוטנציאל הדיור, וחלף זאת התמקדה בתכנון ושיווק של יחידות דיור בריכוזים חרדים ובפריפריה הצפונית בלבד. 

לשם המחשה, נכון לכתיבת שורות אלה, לא בוצע ולו פרויקט אחד של פינוי בינוי רחב היקף במרקמים חרדיים ותיקים (ירושלים, בני ברק, אשדוד), מציאות הפוגעת משמעותית באפשרות למצות את פוטנציאל הדיור הקיים במרחבים אלה. 

ממצאיו של דוח המבקר ביחס לכישלונה של המדינה מלעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בכל הקשור להתמודדות עם מצוקת הדיור בחברה החרדית, לפיכך, חושפים מציאות בעייתית החורגת מתחומיו של נושא זה. 

במובן זה דוח המבקר מצביע על כך שגם כאשר המדינה פועלת לזיהוי כשלים ולאיתור פתרונות באופן מקצועי, כמו לדוגמה בעת הכנתה של תכנית אסטרטגית מקצועית, וגם כאשר תוכניות מקצועיות אלה מאומצות על ידי הממשלה כתוכניות עבודה אופרטיביות, גופי הביצוע מאת המדינה בוחרים לעצמם איזה חלקים ליישם, מבלי לתת את הדעת על חשיבות המכלול כולו. 

הפעולה הסלקטיבית הזו של גופי הביצוע אינה מאפשרת את הגשמת יעדיה של התוכנית האסטרטגית, וממילא דינה לככב, כמה שנים מאוחר יותר, בצד האפל של דוחות מבקר המדינה. 

ד"ר שי שטרן. צילום: יח"צ

הלקח, אם כן, שצריכה המדינה לקחת מדוח המבקר בעניין זה, הוא כי תוכניות אסטרטגיות מקצועיות אינן קישוט או תפאורה. היעדים הראויים שתוכניות אלה מציבות ניתנים להשגה רק ככל שאלה תיושמנה כמכלול. 

בנימה חיובית יותר כדאי לציין, כי בשנה האחרונה חל שינוי משמעותי באופן שבו תופסת המדינה את ההתמודדות עם אתגר הדיור בחברה החרדית. עיקרו של שינוי זה נעוץ בתובנה שעלתה גם בדוח המבקר, ולפיה השגת ייעדי הדיור בחברה החרדית אינה אפשרית רק באמצעות שיווק יחידות דיור בערים חרדיות ובפריפריה, וכי על המדינה להרחיב את תמהיל התכנון והשיווק לצורך זה. 

תכנונה של העיר כסיף כעיר חרדית חדשה והקצאת שכונה חרדית חדשה בעיר קריית גת הינם צעד משמעותי להשגת ייעדי הדיור הנדרשים. חשובה לא פחות העובדה, כי בשנה האחרונה נוקטת הרשות להתחדשות עירונית פעולה משמעותית להרחבת יישומן של תוכניות להתחדשות עירונית במרחבים חרדיים ותיקים. שינוי זה משמיע את יישומה של התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית, הלכה למעשה, והצלחתם עשויה להוביל את המדינה, אולי לראשונה, לעמוד ביעדיה להתמודדות עם מצוקה הולכת ומחריפה זו.

עוד ב-

בשורה אדירה לאזרחי ישראל: פרויקט הרכבת של מירי רגב יוצא לדרך

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש תחום דיור במכון החרדי למחקרי מדיניות, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. מומחה בדיני קניין, תכנון ובניה וההבניה המשפטית של המרחב