נתחיל מהסוף ונברך על המוגמר: ממשלת ישראל רוממה את העיר בית שמש והציבה אותה במרכז סדר היום של מדינת ישראל. אני נושא בתפקידי עת מנתה העיר כ-20 אלף תושבים וכיום אנו נושקים ל 150 אלף. רבים רבים ניסו לקדם מהלך שכזה וכעת עלה בידנו בהובלת ראש העיר ד"ר עליזה בלוך.

כן , גם שכולנו התייאשנו היא הייתה חדורת מטרה וחדורת שליחות. כעת נשוב להתחלה :מערכת השלטון במדינת ישראל מורכבת משלטון מרכזי ומשלטון מקומי. עבודה מתואמת של מערכות אלו נכונה לניהול יעיל של מדינת ישראל. כולנו ראינו ורואים בימים אלו את הצורך בתאום המלא בין המערכות הללו במאבק למול נגיף הקורונה: סיוע של משרד הביטחון באמצעות פיקוד העורף לקטיעת שרשרת ההדבקה או הסיוע באמצעות משרד הפנים לתקציבים ייעודיים בנסיבות מיוחדות.

לולא התיאום היעילות נפגמת. אחת התובנות שהשלטון המרכזי חייב להציב לפתחו מדי בוקר היא שהחיבור לשלטון המקומי קריטי מתוך ההבנה כי השלטון המקומי אינו מדורת שבט אחת ונכון לתפור "חליפות אישיות" גם לרשויות הנראות כאילו שייכות למגזר אחד. 

ראש העיר בית שמש ד"ר עליזה בלוך הובילה את המסע לקידום החלטת ממשלה ייעודית לעיר בית שמש. ההבנה בצורך של החלטת ממשלה ייעודית לאזור מסוים במדינת ישראל היא ההכרה כי למרות הנטייה לקדם פתרונות על סמך אומדני רוחב נכון לתת את הדעת לגבש פתרון מותאם ומקומי. 

העיר בית שמש הייתה בעברה בדרוג 5 בסולם הסוציו-אקונומי. בימים אלו העיר בית שמש נמצאת בדרוג 2. הירידה בדרוג נבעה מחשיבה חד ממדית. העיר בית שמש נתפסה כפתרון דיור לציבור החרדי. הא ותו לא. אף לא אחד העלה על דעתו לראות את העיר בית שמש תחת משקפי פיתוח כלכלי. אף לא אחד העלה בדעתו שעל מנת שהעיר תוכל להמשיך ולהתפתח כעיר מעורבת ולקלוט עוד תושבים רבים אזי העיר צריכה מנופים כלכלים משמעותיים. 

בימים אלו בעיר בית שמש בשכונות שונות מתבצע אכלוס של כ-80 אלף תושבים חדשים. היעלה בדעתו של מאן דהוא לצרף לעיר בית שמש את העיר גבעתיים או פעמיים וחצי את הישוב שוהם מבלי לעצור לרגע ולדבר על האיתנות הכלכלית? 

בשלוש השנים האחרונות הקמנו בעירייה מחלקה לפיתוח כלכלי שכל משימתה ליזום קשת של מהלכים כלכליים לקידום העיר בית שמש, החל מהחלפת תאורת העיר לתאורת לד, דרך התקנת גגות סולאריים על מבנים ציבוריים ומבני חינוך וכלה בהנעת החברות הגדולות במשק לקבוע את מרכז פעילותם בעיר בית שמש. העירייה הפכה ליזמית בתחום הנדל"ן על יד הקמת מבנים לשימוש עצמי ולהשכרה. אנו עוסקים יום וליל בהבאת חברות מתחום הפיננסים והביטוח לבית שמש, ואלו פותחים בעיר מרכזי הכשרה והדרכה, לעובדים ועובדות, שבסוף התהליך יועסקו על ידי החברות. הרשימה אינה נגמרת והיא עוסקת במגוון עצום של נושאים במטרה לייצר עתיד כלכלי איתן לעיר. כך משנים מציאות בשטח.
 

בתחילת הדרך בעולם הפיתוח הכלכלי התקשינו לקדם שיווקי מגרשים לתעשייה. לפני מספר שבועות שווקו מגרשים לתעשייה בעלות 3.4 מליון ש''ח לדונם. אם זו לא הבעת אמון, אני לא יודע הבעת אמון מהי. 

החלטת הממשלה ייעודית לעיר בית שמש בגובה חצי מילאירד ש"ח היא לא נדבה או צדקה אלא הבנה, הבנה בצורך להתאים מסלול המראה לעיר. נכון יהיה לשלב המשך מאמץ מקומי יחד עם מאמץ מקיף של כל משרדי הממשלה, כאמור, הן במסגרת החלטת הממשלה והן במסגרת המשך דיוק המשאבים לטובת העיר בית שמש. 

"ממשלת ישראל מאשרת חצי מיליארד ש"ח לחיזוק העיר בית שמש" כך נאמר בהחלטה. חשוב שנבין כולנו מהם המרכיבים ובתוך כך נבין את עוצמת הרגע ההיסטורי: 300 מליון ש"ח  לתחבורה ציבורית ותשתיות תחבורה. 82 מליון ש"ח לבניית כיתות לימוד,  מוסדות ציבור והרחבת תשתיות. 50 מליון ש"ח עבור פיתוח שירותים לתושב. 34 מליון ש"ח להכשרות מקצועיות וחיזוק מנהלת תעסוקה עירונית. 31 מליון ש"ח לחיזוק שירותי הרווחה בעיר. 10 מליון ש"ח לחיזוק הבטחון האישי וקידום אורח חיים בריא. 10 מליון ש"ח לחיזוק תרבות , ספורט ופנאי לתושבים.

העיר בית שמש היא עיר מעורבת. מדינת ישראל חייבת לוודא שכך היא תישאר. הגיוון הבין מגזרי והגיוון התוך מגזרי הוא מרתק. אנחנו עסוקים בבניית גשר, באמירה כי קידמה לא סותרת מסורת ותלמוד תורה אינו עומד בסתירה ליזמות הייטק. אל לנו לעצור את המסע.

עוד ב-

מהפכה בבית שמש: תכנית הענק הממשלתית תפתח את העיר?

לכתבה המלאה

הכותב רו"ח אריה ברדוגו הוא גזבר עיריית בית שמש ויושב ראש איגוד הגזברים בישראל.