ענף הבניה והתשתיות, שוק הדיור ותעשיות הבנייה נמצאים במצב הקשה בתולדותיהם. חסרים לענף למעלה מ-80% מכוח האדם שלו במקצועות הליבה שמאפשרים את עבודתם של מעל 230 אלף ישראלים. כתוצאה מכך כ-50% מאתרי הבניה מושבתים, אין יוצא ואין בא וביתר האתרים מתבצעת עבודה חלקית מי יותר ומי פחות. התפוקות בענף הן בסביבות 40% מיכולותיו וכמות הסחורות וחומרי הגלם המוזמנים מתעשיות הבניה, עומדת על כ-35% בלבד מהכמות הרגילה.

הריבית הגבוהה מכה בנו, הקבלנים והעובדים בענף, ללא רחם, קבלנים רבים וביניהם קבלני השיפוצים נמצאים כבר על סף קריסה ללא הכנסות וללא מחזורים, עם הוצאות שכר והוצאות קבועות וללא מענקי מדינה בלי דרך להתפרנס. המצב הוא חמור וזאת לא הבעיה של חברות הבניה והתשתית בלבד, זוהי בעיה של כל אזרחי מדינת ישראל וזה ייגע בכולם, בכלכלה ובחברה כולה.

משך הבניה מתמשך ורוכשי הדירות לא יקבלו את דירתם בזמן, חברות הבניה והבנקים מורידים את התחלות הבניה באופן דרמטי וההיסטוריה מלמדת שזה עלול להוביל שוב לעליות מחירים מטורפות במחירי הדירות ממש בקרוב. אזרחים לא יוכלו לשפץ את בתיהם ואת המשרדים והעסקים שלהם. בניית תשתיות, כבישים וגשרים, מבני ציבור, מוסדות חינוך, בתי ספר, גני ילדים, מרפאות ובתי כנסת תידחה. יהיו בתי ספר וגני ילדים בהם יצטופפו 45 תלמידים בכיתה, ממש כמו במדינת עולם שלישי.

אנחנו נמשיך לעמוד בפקקים שנים ארוכות בכל מקום בארץ, כי אין עובדים לתשתיות ונמשיך להציב את הזקנים והזקנות במסדרונות בתי החולים כי מחלקות האשפוז החדשות אינן נפתחות.

הקיפאון בענף הבניה, אובדן מיליוני ימי עבודה, אובדן של התוצר הלאומי הגולמי שלנו שגורמים גם לירידה דרמטית של עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה, לא נעלמת גם מעיני חברות הדירוג שהחלו פוגעות בדירוג האשראי של מדינת ישראל ושל חמשת הבנקים הגדולים במדינה, בשל החשיפה הגדולה לאשראי ענף הבניה והתשתית העומד על סכום דמיוני של 700 מיליארד שקל.  הכלכלה בישראל לא כל כך חזקה היום והיא פגיעה מאוד. לבוא ולהגיד יהיה בסדר אנחנו נסתדר בסוף הוא משפט כה ישראלי אבל ממש ממש לא נכון ואנחנו לא נשלים אתו.
 
בעיית העובדים בענף הבניה והתשתית היא לא גזרת גורל. היא הבעיה של כולנו וחייבים לפתור אותה מהר ככל האפשר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכל מערכות הבחירות הצטלם בגאווה על רקע המגדלים, הכבישים, הרכבות והגשרים, מי בנה את כל זה?הקבלנים ועובדי הבניין שלנו שעבדו מקץ החמה צאת הנשמה, יומם ולילה, סיכנו את כספם ואת גופם לבנות את המדינה שלנו, לבנות את הארץ. הנה עתה בעת צרה הוא מפקיר אותם ושולח את הענף להסתבך בנפתולי הבירוקרטיה שמייצרת חסמים בלי סוף ומונעת את הגעת העובדים שאנו כה זקוקים להם.

הבאנו לממשלה שורת הצעות שאם יתקבלו ויבוצעו, ימנע לא פחות מאסון כלכלי לישראל. נתחיל מהחסן הגדול ביותר. נכון, ראש הממשלה עסוק בניהול המלחמה, אבל אין כאן יד מנהלת, אין כאן יד עם סמכויות שמייצרת ניהול סיכונים וקובעת סדרי עדיפויות. אני קורא לו להתערב ולהוביל מהלך שתוך 30 יום יגיעו לכאן 45,000 עובדי בנין. זה בהחלט אפשרי.

הפכנו ממדינת סטארטאפ ניישן, יצירתית שיודעת לאלתר ולמצוא פתרונות לכל דבר, למדינה בירוקרטית שנשלטת בידי פקידים ומשפטנים, אטומים, מקובעים ומנותקים שכל אחד מהם דואג לאינטרסים הצרים שלו ואף אחד לא רואה את התמונה הכוללת. בהצעה נוספת שלנו נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא שמחייבת שהבאת העובדים הזרים תתבצע על ידי הקבלנים בעצמם. בלי מכסות ובלי מגבלות. אנחנו נעשה את זה הכי טוב. אנחנו יודעים מאיפה להביא את העובדים, בלי מתווכים, לוודא שהם מקצועיים, להביא אותם מהר, לדאוג להם לכל צרכיהם. הקבלנים יערבו למדינה ויתחייבו שאין סחר בבני אדם ומי שעושה זאת, אנו קוראים לכך שימצו עימו את הדין.

לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ, שמתנגד נחרצות להכנסת עובדים פלשתינאים לעבודה בישראל אנחנו אומרים: אפשר להעריך את ההתנגדות שלך שהיא מגיעה ממקום אמיתי של דאגה לעם ישראל, אבל אתה גם שר האוצר - ראש הממשלה של הכלכלה והחברה בישראל. איך יכול להיות שענף כל כך מרכזי, בעל השפעה מכרעת על הכלכלה בישראל נמצא במשבר כל כך עמוק ואתה לא הופך כל אבן לפתור אותו?
 
אנחנו מצפים שבאותה נחישות שאתה מתנגד להכנסת הפלשתינאים תדאג להבאת העובדים הזרים ותעבוד לילות כימים להביא אותם כי זה בסופו של דבר יתגלגל אליך ואם הבעיה לא תיפתר מהר זה יהיה כישלון שלך. בהצעה לשר האוצר אמרנו וכתבנו שבמקום להתלונן על הורדת הדירוג, על השר לבוא בטענות לגורמים בתוך ממשלת ישראל שלא רואים את החשיבות העצומה בהבאת העובדים ושעליו להפחית רגולציה ועלויות על מנת להקל על ההבאה כמו הפחתת ערבויות, הפחתה של האגרות ודחייתן למועד מאוחר יותר (מה שמונע מתאגידי כוח האדם לעובדים זרים בענף להגדיל את מכסות העובדים שלהם), ולארגן רכבת אווירית בסבסוד של הטיסות לישראל. הרי בסופו של דבר כל הפחתה של העלויות וזירוז הבאת העובדים בטלים בשישים לעומת הנזק שייגרם למדינה ככל והמצב הזה יימשך.

לעניין העובדים הפלשתינאים, הגיע העת לנתח את המצב ולומר את האמת. הדבר הראשון הוא שאסור לנו לחזור ל-6 באוקטובר בעת שהתלות שלנו בעובדים הפלשתינאים הייתה מוחלטת. בסופו של דבר חייבת להיות חלוקה של לפחות 65% זרים ו-35% פלשתינאים במקצועות הליבה של הענף שמעסיק עוד 250 אלף ישראלים במקצועות הנלווים.
 
שנית, אני, שעומד בראשו של ענף הבניה והתשתית בישראל סומך לחלוטין על מערכת הבטחון, הצבא, השב"כ ומל"ל, שטוענים שאין חשש מיוחד בהעסקת עובדים פלשתינאים מורשים לעבוד בענף הבניה וכי סגירתם באיו"ש מייצרת תסיסה שעלולה לייצר למדינת ישראל חזית שלישית קשה ובעייתית. בכל מקרה ההחלטה בעניין היא של גורמי הבטחון. נכון להיום יש למל"ל מתווה ברור להכנסת כ-20,000 עובדים פלשתינאים מאיו"ש, עובדים מגיל 40 ובעלי משפחות, שיכנסו בהסעות מאובטחות מהמעברים ישירות לאתרי הבניה. אפשר בהתחלה להכניסם רק לאתרי תשתית ובניה המרוחקים מריכוזי אוכלוסייה עירוניים ולשנות זאת בהדרגה בהתאם למצב.

בקרב הקבלנים, נמצאים טובי בניה של הארץ הזו, אזרחים, בעלי עסקים שהם מלח הארץ ובנו את המדינה הזו, אני פונה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו בקריאת אס או אס: תמנע את קריסת  הענף. במצב הנוכחי, קבלנים רבים שלא יישרדו את התקופה, מפעלים רבים ייסגרו ותעשיית הבניה שהיא תעשיה עם חשיבות  אסטרטגית למדינת ישראל, בה מפעלים כמו נשר, רדימיקס, אבן וסיד, תרמו קיר ואחרים שלא יתכן שיפלו. היעלה על הדעת שיחיא סינואר ומחבלי הנוחבא הברבריים שלו ימוטטו ככה את ענף הבניה והתשתית? האם ניתן לטרור לנצח?

אדוני ראש הממשלה, החזרת החטופים ומיטוט החמאס הם מטרות המלחמה הזו, אולם אם ענף הבניה יקרוס והכלכלה תפגע בצורה כל כך אנושה – נפסיד במלחמה.

עוד ב-

יאיר אבידן על מודי'ס: "ישראל בפני טלטלה, לעצור לאלתר תקציבים משמרי קואליציה"

לכתבה המלאה

הכותב: ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ