המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן הנחשב לאחד האנשים החזקים בכלכלה הישראלית ומהדמויות המשפיעות במשק, מתייחס בין השאר להחלטת סוכנות הדירוג מודי'ס, שהורידה לראשונה אי-פעם את דירוג האשראי של ישראל ואומר בריאיון ל-ice כי: "נדרש לשדד מערכות. מה שהיה, לא יכול להמשיך להיות".

עוד אומר אבידן: "עולם הבינה המלאכותית מתאפשר אודות להתפתחות הטכנולוגיה שעתידה לייצר מודלים עסקיים חדשניים, לשנות את שרשרת הערך בשירותים הפיננסיים ללקוחות". עוד אומר אבידן: "המחשוב הקוונטי, בעל יכולות ועוצמת מיחשוב ועיבוד במכפלות רבות מהכוח הקיים היום, עשוי אף הוא להביא לקפיצה נוספת במודלים, במוצרים הפיננסים, בהצעות הערך ובסיבת התחרות".

על עסקת הראל-ישראכרט: "אני בהחלט תומך בעסקת הראל-ישראכרט שהרי עם הפרטת כאל, נכון להביא לשינוי החוק באופן שגורמים מוסדיים יהיו זכאים לרכוש את השליטה בה כבר במכירתה לראשונה מה שלא מתאפשר בחקיקה הקיימת" ומוסיף כי: "היה מקום למצוא מוצא של בחינת נתח השוק בעולם ביטוח הבריאות של קבוצת הראל לאחר רכישת ישראכרט ככל שזו היה מאושרת ולבחון הטלת מגבלות מראש או  הטלת מגבלות תוך כדי ניטור ובקרה של ההתפתחות העסקית לאחר ביצוע העסקה" ומזהיר: "עולם הבינה המלאכותית עלול לייצר סיכונים, דרושה אסדרה מתאימה כדי ליהנות מיתרונותיה ומנגד לא לייצר נזקים לצרכנים ולמשקים".

האם סמוטריץ' טועה בהערכת המציאות כאשר התייחס להורדת דירוג האשראי של ישראל וכינה אותו: "מניפסט פוליטי פסימי ומופרך"?
"לא ניתן שלא להתייחס להורדת הדירוג על ידי חברת הדירוג מודי'ס, ולא רק הורדת דירוג אלא קביעת תחזית שלילית לפוטנציאל הורדת דירוג נוספת בעתיד. את המחיר ישלם כל אזרח במדינה. מודי'ס ציינה, בין היתר, את הסיכון החברתי הגבוה יותר ומצביעה על מוסדות ביצועיים ומחוקקים חלשים יותר ממה שהעריכה בעבר. עלות החוב והיקף התשלום בגינו תעלה. הדבר ישפיע באופן ישיר הן על השימושים לציבור והפגיעה בהם ומנגד ישפיע על המקורות בדרך של גביית מיסים וגידול בחוב הציבורי. אך ברור הוא, שניתן היה לפעול על מנת להימנע מהורדה זו. הפעילות שנדרשה (וגם נדרשת) הינה פעילות אחראית של ממשלת ישראל במשרעת רחבה של פעילויותיה, הגם שצויינו מספר איים של אחריות וניהול תקין ומקצועי. האחריות הישירה הינה של ממשלת ישראל".

ובהקשר זה - ניהל נכון של תקציב המדינה עשוי לרכך את המכה?
"דירוג זו עלול גם להדביק ולהשפיע על הדירוג שיינתן על ידי חברות הדירוג האחרון, זה הזמן לפעול בנחישות ולהתאים את התקציב לשנת 2024 כתקציב בו המשאבים מופנים לשיקום, התאוששות, צמיחה ושגשוג של המשק ביום שאחרי ללא כל תקציבים משמרי קואליציה על גווניהם השונים. קיימת אי וודאות גדולה לגבי חזית הצפון. במסגרת דו"ח הדירוג, צויין כי הסיכון להסלמה במעורבות חיזבאללה בצפון הארץ נותר בעינו, ותהיה לה השפעה שלילית רבה יותר על הכלכלה ממה שמוערך כיום בתרחיש הבסיס של מודי'ס. גם תקציבי הממשלה יהיו תחת לחץ כבד יותר ואתגר משמעותי יותר ככל שתרחיש זה יתממש. ולצד זאת, מודי'ס מעריכה כי הסיכון הגיאופוליטי, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישאר גבוה מהותית עבור ישראל בטווח הבינוני-ארוך. באותה מידה, ישראל עלולה לעמוד בפני תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת. ומכיוון שכך, נדרש לשדד מערכות. מה שהיה, לא יכול להמשיך להיות".

תחרות בבנקים: מה השלב הבא אחרי שהקימו את הבנק הדיגיטלי? 
"סביבת התחרות הבנקאית הינה בהחלט סביבה מאתגרת ודי מורכבת למדידה הן בארץ והן בסביבות בנקאיות בחו"ל. בארץ, מזה שנים, פועלים להגברת התחרות, הגברת תחרות שהונעה, בין היתר, על ידי החקיקה כנגזרת של ועדת שטרום, בזה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, הקמת מאגר נתוני אשראי, הקמת חברה ממשלתית לשירותי מיחשוב, מעבר בקליק, הנגשת המשכנתאות, שיפור נרחב במידע הניתן ללקוח, התפתחות הבנקאות הדיגיטלית, פיתוח הבנקאות הפתוחה ועוד".

זה גם מה שמסביר את התחרות:
"קיומם של מספר מצומצם יחסית של בנקים, כולל ייצוג של בנקים בינלאומיים וגופים חוץ בנקאיים איננו מהווה את המדד היחיד וגם לא המשמעותי המסביר את התחרות. נושא אליו מתייחסים כשרוצים לנגח ולומר שאין תחרות במערכת הבנקאות המקומית (גם במדינות אחרות בעלם בהן יש מאות ואלפי בנקים, אנחנו למדים שמספר מצומצם של בנקים הינו בעל נתח שוק מאד משמעותי וזה שנותן את הטון, גם אם ה"זנב" הבנקאי מונה מאות ואלפי בנקים".  

בנק חדש מצטרף לשוק. זו ברכה או קללה?
"בהחלט משמחת מאוד העובדה שקם בנק חדש בישראל לאחר למעלה מ-40 שנה בהן לא נפתח בנק, כמו גם, בנק נוסף נמצא ערב קבלת רישיון. הצלחתם של בנקים אלה תלויה רבות בהצעת הערך (Proposition Value) שלהם, התמד תם וקיום משאבים נאותים לתמיכה בהם עד להגעתם לנתח שוק ולרווחיות נאותה. מניסיון - בעולם, בנקים חדשים זקוקים לחמש-שמונה שנים בכדי להתייצב ולתפוס את מקומם בשוק. וחשוב מאוד להביא בחשבון את המהפכה הטכנולוגית, מהפכה שיש בה בכדי להביא לשינוי פני התחרות,  להביא להקמת שחקנים חדשים ולשנות את פני הבנק אות וצריכת הבנקאות המסורתית".

וכל זה מתנקז לרפורמת הבנקאות הפתוחה?
"היבטים טכנולוגים אלה באים לידי ביטוי ברפורמת הבנקאות הפתוחה שיש בה בכפוף להסכמת לקוח למנף  את המידע הפיננסי שלו בדרך של העברתו לצד ג' ולקבל הצעות ערך. מינוף נכס המידע עשוי להביא לפריקות שירותי הבנקאות באופן שמוצרים ושירותים שונים יינתנו ללקוח לפי בחירתו מספקי שירותים מגוונים ולא  בדומה לבנקאות המסורתית מ"בנק הבית" של הלקוח. חשוב להזכיר בהקשר זה את התפתחות עולם  התשלומים על האפליקציות התשלום השונות המאפשרות גם הן שירותי בנקאות מהירים, נגישים ולעיתים  זולים בהשוואה לבנקאות המסורתית, כמו גם, ביכולתם יהיה לתת שירותי ערך המתקשרים למאפייני הצריכה שהלקוח ושירותים המשיקים לשירותים הפיננסיים".
    
לבינה המלאכותית יש מטבע הדברים תפקיד חשוב בהקשר זה:
"כמובן, יש לציין את עולם הבינה המלאכותית המתאפשרת אודות להתפתחות הטכנולוגיה שזו עתידה לייצר ערך רב ללקוחות, לייצר מודלים עסקיים חדשניים, לשנות את שררת הערך בשירותים הפיננסיים ללקוחות,  כאשר, ללא ספק, עולם הבינה המלאכותית עלול אף לייצר סיכונים, ומכאן, גורמים רבים בעולם עוסקים באסדרה המתאימה של עולמות אלה על מנת ליהנות מהיתרונות ובה בשעה לא לייצר נזקים לצרכנים ו/או  אף למשקים. בראיה עתידית עוד יותר, רק על מנת להשאיר טעם של עוד, ולהמשיך לעקוב, המחשוב הקוונטי, מיחשוב בעל יכולות ועוצמת מיחשוב ועיבוד במכפלות רבות מהכוח הקיים היום, עשוי אף הוא להביא לקפיצה נוספת  במודלים, במוצרים הפיננסים ומכאן, בהצעות הערך ובסיבת התחרות".  

ומה נדרש עד למימוש החזון? 
"ועד למימוש עתיד זה, נראה כי המערכת הנוכחית על יכולותיה תייצר מודלים ושחקנים חוץ בנקאיים (פינטקים) שישתפו פעולה עם הבנקים המסורתיים באופן שימנפו את יכולותיהם על בסיס הפלטפורמה  הבנקאית המסורתית על לקוחותיה והאמון שבה, ומצד שני, יפעלו הבנקים המסורתיים עם פלטפורמות הביג טק, באופן שהאחרונים על היקף לקוחותיהם והידע הרב שנצבר אצלם אודותיהם, ימנפו את המוצרים הבנקאים בדרך שיתוף הפעולה ויציעו אותם ללקוחותיהם, כאשר הביג טקים לא יפעלו כמוסדות  פיננסים/בנקאיים ומכיוון שכך, גם לא יפוקחו על ידי הפיקוח הבנקאי. ראוי לציין שאנו מצויים בתקופה של רבולוציה וייקח זמן עד שנגיע לשיווי משקל. שיווי המשקל ייגזר אף הוא מאתגר משמעותי של חינוך הציבור הן בהיבטים של אוריינות פיננסית, אוריינות טכנולוגית ואוריינות  המידע".  

מה אתה אומר על עסקת הראל - ישראכרט. בנק ישראל ושוק ההון אישרו את העסקה ורשות התחרות התנגדה לעסקה וכך היא נפלה. האם לא היה מוצא אחר?
"עד כמה שהכרתי את פרטי העסקה, מצאתי לנכון כי קיימת חשיבות לאשר אותה. למיטב שיפוטי והבנתי, העצמת הגורמים המוסדיים, ובוודאי פוטנציאלית בתחומי האשראי הצרכני ולעסקים קטנים ובינוניים, עשוי היה להביא להתעוררות התחרות וליצירת גורם פיננסי משמעותי נוסף עם איתנות מוכחת בשוק  האשראי. מאותו טעם, אני בהחלט תומך שהרי עם הפרטת כאל, נכון להביא לשינוי החוק באופן שגורמים מוסדיים יהיו זכאים לרכוש את השליטה בה כבר במכירתה לראשונה מה שלא מתאפשר בחקיקה הקיימת. אני מניח שרשות התחרות בחנה את הנושא כרגיל בעיניים מקצועיות ומצאה שהפגיעה בתחרות עולה לה על התועלת".
   
מה לגבי ביטוח הבריאות של קבוצת הראל?
"להערכתי, ולא הייתי מצוי בלב התהליכים, היה מקום למצוא מוצא של בחינת נתח השוק בעולם ביטוח הבריאות של קבוצת הראל לאחר רכישת ישראכרט ככל שזו היה מאושרת ולבחון הטלת מגבלות מראש או  הטלת מגבלות תוך כדי ניטור ובקרה של ההתפתחות העסקית לאחר ביצוע העסקה. לעיתים, המציאות  מוכיחה אחרת מהערכות ומודלי, וככל שלא, ניתן אז להפעיל אמצעים".  

מה התובנות שלך בנוגע לתקציב המדינה? 
"שאלה מורכבת ואשתדל לענות במספר מישורים, ובתמצית. אנו מצויים בתקופה מאוד מורכבת וברמת אי וודאות גבוהה, הן ביטחונית והן פנימית, פוליטית וחברתית, כמו גם, בפתח של אתגרי שיקום משמעותיים ביותר, בהסתכלות ארוכת טווח, בשעה שקיימת חשיבות רבה למתן מענה בטווח הקצר לחלק מהאתגרים. בהתבוננות וניתוח התהליך של גיבוש התקציב בחודשים האחרונים, ניתן לומר שבהיבט המשילות  וההתייחסות לגורמי המקצוע במשרג האוצר, אזי התהליך ראוי שיפור משמעותי. נראה על פניו, לפחות  מההדים התקשורתיים, שהיו מקרים רבים בהם ניתן היה לחשוב שפגעו בסמכויות הפקידות הבכירה והמקצועית במשרד. נושא שבחלקו היה ברקע של הקשיים הפנימיים והקולות שנשמעו בארץ עד ה.6.10.23-  אני רואה חשיבות גבוהה מאד לקשב משמעותי ולעבודת מטה מקצועית של הדרג המקצועי במשרד האוצר ומשרדים אחרים (דרג מקצועי שאינו פוליטי וללא אג'נדה מובהקת.)"  

עוד ב-

אמנון שעשוע: "לקרוא לחמאס טרוריסטים - מקטין את האירוע"

לכתבה המלאה

ובאשר לכספים הקואליציוניים?
"לצד המשילות, לא ניתן שלא לציין את נושא הכספים הקואליציוניים, לצד קיומם של משרדי ממשלה רבים שכל משמעותם הינה שמירת מסגרת הקואליציה. משילות והטון שבצמרת, ראוי שייתן דוגמא  אישית תמיד, ובוודאי, בימי משבר. לצערי, בחלק גדול מהמקרים דוגמא אישית ומובילות זו לא באה לידי ביטוי וכמובן שלזו מחירים נוספים שאינם כלכליים בהכרח. (ההתייחסות לפיה ההיקף הכספי המשויך לאלה אינו משמעותי, אינה מהווה התייחסות ראויה. התנהגות והתייחסות זו מהווה סימפטום לבעיה.)