הכנס הגדול ביותר בשנה של לשכת רואי החשבון יצא לדרך היום (ראשון) באילת, כאשר ייקחו בו חלק כל הצמרת בענף: שר האוצר ליברמן, מבקר המדינה אנגלמן, מנהל רשות המסים ערן יעקב, החשב הכללי יהלי רוטנברג, ראש הרשות להלבנת הון עילית אוסטרובסקי לוי ועוד ועוד. אלפי רואי חשבון יגיעו לכנס המקצועי המקצועי הגדול בישראל, בו ייקחו חלק גם בכירים באגפים השונים ברשות המסים ובפרקליטות המדינה.

מי שמנהל את האירוע ולמעשה את כלל השינויים שעוברים על לשכת רואי החשבון הוא רו"ח חן שרייבר, בן ה-56, שנבחר לתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון בחודש אוקטובר האחרון. כן, רק מספר חודשים הוא בתפקיד וכבר כל החלטה שלו מעוררת עניין בכל זווית אפשרית: מהתנגדות נחרצת של המבקרים ועד פרגון וגיבוי למהפכה שעוברת הלשכה.
 

עוד ב-

למרות הטענות: תקנון לשכת רואי החשבון שונה ברוב מוחץ

לכתבה המלאה

לרגל אירוע הענק של לשכת רואי חשבון, בדקנו מהם השינויים ששרייבר מנחיל בלשכה, והאם המהפכה התדמיתית באמת יכולה לעבוד - המבחן: הסטודנטים והצעירים.

"התפקיד שלנו זה להיות המנוע שדוחף את הכלכלה"

לפני שבועיים, ערכה לשכת רואי החשבון "אירוע מכונן", לדבריו של שרייבר, "יריית פתיחה לתכנית גדולה יותר". ערב הגאלה היה בעצם החלק הראשון והחשוב למהפכה שמוביל הנשיא: "לשכת רואי החשבון תהפוך להיות הצומת המרכזי של הכלכלה בישראל".

ערב הגאלה. צילום: ניב קנטור

איך זה קורה? הסיבה לכך היא למעשה דיי פשוטה. ישנה כמות עצומה של רואי חשבון שעובדים כבכירים בחברות, כסמנכ"לי כספים, והם למעשה אלו שמניעים את כל הפיננסים והצמיחה של החברות, ומאליו של המשק. באיחוד של כלל רואי החשבון, למעשה יוצר שרייבר כוח עצום שיכול לעביר את כל האירועים וההתפתחויות של השוק העסקי דרכו.

את התכנית ששמה "הסקטורים העסקיים רואי החשבון", חנך הנשיא שרייבר באירוע בו נכחו 1,400 איש: "היה צורך לעשות אירוע שירכז אליו את כל ראשי המשק, מנכ"לים של בנקים, ופיתוח, שוק ההון, חברות נדל"ן, רשתות קמעונאיות ועוד. ריכזתי את כולם לערב אחד גדול בנוכחות שני שרים: שר המשפטים גדעון סער ושר האוצר אביגדור ליברמן. בעצם ירינו את יריית הפתיחה בעתיד הזירה המרכזית של העסקים בישראל, וכדי לעשות את זה גייסתי את סמנכ"לי הכספים, ראשי אגפי כספים, חמשת הבנקים הגדולים, חבורת הביטוח הגדולות, כולל עולם התשתית והאנרגיה שכולם ירכזו את הפעילות דרכנו".

האם כל סמנכ"ל כספים הוא רואה חשבון?

"המגמה שהולכת ומתעצמת בשוק זה שסמנכ"ל כספים צריך להיות רואה חשבון. לא בגלל שאני אומר, אלא בגלל שעולם החשבונאות השתנה בעשור האחרון. הכול הולך לעולם הדיגיטלי. כתוצאה מכך, רואי החשבון עברו להתעסק בחברות בכל העולמות של המיזוגים, הרכישות והגיוסים. הלשכה תהפוך למרכז של כל מה שמתרחש בעסקאות הגדולות במשק, ותהווה ועדה ציבורית שתוציא הנחיות וניירות עמדה גם לרשות הלבנת הון, וגם לרשות המסים ובנק ישראל".

כך, למשל הלשכה תהווה גם גורם שיוכל להניע מקומות בהם הקטר הכלכלה נקע. דוגמא קלאסית לכך היא "בעיית הקריפטו". לדברי שרייבר: "משקיעי הקריפטו קונים מטבעות וירטואליים ועושים בזה עסקאות וגם הבנקים גם רשות המסים לא יודעים איך להתמודד עם זה ויש ממשקים שלא עובדים. אנחנו רוצים לסדר את זה".

"אני לא נביא ולא יודע אם המטבעות יהיו לעד", מוסיף נשיא הלשכה, "אבל על פי הנתונים שיש לי, הסכומים שבהם משקיעים ישראלים בעולמות מטבעות הקריפטו עומדים במיליארדי שקלים. ברור שמדינת ישראל לא יכולה לתת למיליארדי שקלים להסתובב ולצוף מבלי יכולת לנטר. אני מסתובב הרבה בכנסת, ואפשר להסיק שאנחנו הולכים לקראת תקופה לא-קצרה בה לא יתקבלו החלטות, ותפקידנו לפרסם לגופים הרלוונטיים איך צריך לעשות את זה". 
 

עוד ב-

"אי טיפול בקריפטו יבריח יזמים ישראליים לחו"ל"

לכתבה המלאה

מה בעצם התוספת של ניירות והמלצות?

"ההחלטות מתקבלות על ידי הגופים הרגולטורים, אנחנו תפקידנו לדרבן ולזרז. כך נאמר להם: עשינו את המחקרים, הראנו לכם מה המסלול הנכון - עכשיו תלכו לחוקק. התפקיד שלנו זה להיות המנוע שדוחף את הכלכלה, גוף שלא נרדם בשמירה ונציג לרגולטורים ולמחוקקים ניירות עמדה ומחקרים ועבודות בשביל שהמשק יצמח קדימה".

אחד השינויים שמוביל שרייבר הוא הפיכת הלשכה לגוף סטטוטורי שייצג את כלל 30 אלף רואי החשבון שמייצגים את כלל העסקים, קטנים, בינוניים וגדולים. גוף שיש לו מעמד בחקיקה, כדי שלא יהיה רק גוף מייעץ אלא גוף שיש לו אחריות. נשיא הלשכה מונה לכך שתי סיבות עיקריות: האחת - אין השבחה עקבית ומתמדת לרואי חשבון לאורך הקריירה ואין התפתחות, אין צורך בשעות ריענון והכשרות וכדומה: "צריך שיהיו סטנדרטיים שנוכל לתת לכולם או לחייב כדי להתפתח להתקדם". בנוסף, אין ללשכה יכולת לכפות אתיקה: אם רואה חשבון פוגע בך - שתהיה לך אפשרות להתלונן בלשכה.

בכל המהלכים האלה, אתה בעצם רוצה להפוך את הסטיגמה. במקום רואה חשבון שנמצא בסוף השרשרת, שנחשב לביצועיסט ואפרורי, אתה רוצה להפוך אותו לראש הרשימה, המוביל, ומקצוע העתיד:

"צריך להבין שבענף רואי החשבון יש לנו 50% אנשי ביקורת, שהם באמת כמו שאמרת שנמצאים בסוף, וישנם 50% שנמצאים בעולם העסקי: חשבים ומנהלי כספים. אלה צריכים להוביל בחוד החנית, והקבוצה השנייה בשמירת סף. החיבור שיש לנו באותה קבוצה אלו שני סוגי מקצוע - זה הדבר היפה. יש מדינות בעולם שפיצלו את המקצוע. אבל בסוף כולם יוצאים מאותו בית ספר. כך יוצא שיש לי את ההון האנושי הכי חזק בכלכלה, ותחשוב שהמדינה לא נהנית ממנו - במשך כל השנים רואי חשבון לא נמצאים לא בדיונים של ועדת הכספים, ולא בכלכלה, ולא בדיוני תקציב. רואי חשבון מובילים בעולם את כל העסקים, ובשינוי תדמיתי יבינו הסטודנטים של העתיד איזה דבר גדול יש להם בעולם".

מהפכות קורות כל כך מהר?

"אני בתפקיד חצי שנה, ואנחנו מטפלים בכמות רבה של נושאים שמרחיקי לכת שנים קדימה, של לונג-ראן ולא כיבוי שריפות. כמות עצומה: חלקם מתבשלים ממש עכשיו. האנשים האלה, רואי החשבון, הם באים לסחוב את העולם הכלכלי. לצאת לקרב. זה יעלה את כמות הנרשמים למקצוע שעובר שינוי תדמיתי ומיתוגי. דבר שני: תהליכים לוקחים זמן ועד שאשלים קדנציה אחת חלק יקרה, ומה שלא - נעבור לעוד קדנציה ונלך עד הסוף. בעוד כמה שנים המטרות שאני סימנתי יקרו. לדוגמא: ועדת היגוי לעתיד המקצוע, ועדה שתכלול ראשי חוגים במוסדות החינוך שיכריעו מה צריך שינוי בתכנית הלימוד, החלטה שגם תשפיע על מועצת רואי החשבון. יש שיח עם יו"ר מועצת רואי החשבון, ויש לי שיח קבוע ומפרה עם שר המשפטים ומנכ"ל משרד המשפטים כדי להגיע עין-בעין לעתיד המקצוע. עבור רואי החשבון יש גם מועצה וגם לשכה, ומשלמים לגופים ואף אחד לא יודע למה הוא משלם. עכשיו יתכנסו הכי בכירים כדי סוף סוף לשנות הגדרות - 65 שנה לא נעשה שינוי".

כחלק מהתפקיד יוצא לך גם לעשות שרירים מול רשות המסים, איך עד היום לא נשלח מכתב למשרד האוצר על הבלאגן שקורה כל חודש עם קריסת המערכת?

"נשיאי הלשכה השונים לאורך השנים ראו בעין שונה את תפקידה של לשכת רואי החשבון. אני באתי ואמרתי: לא ייתכן שיהיו עוולות שלטון של פקידי מס הכנסה. מכתב כמו שכתבתי צריך הרבה אומץ. לקחתי את התפקיד ללא  משוא פנים, אין לי ניגוד עניינים. האג'נדה שלי היא להילחם ולתקן  ללא חשש. האחרים שקדמו לי לא רצו לעשות זאת. זה לא פופוליסטי. זה מעמיד אותי מול המחוקקים או הרגולוטורים הגדולים. אבל בסופו של דבר, עזבתי את כל עיסוקיי לגמרי ואני רתום רק לקדם ולדחוף את לשכת רואי החשבון".

יש מאחוריך גם צבא שיילך אחריך?

"בנושאים בהם דיברנו, יש ממש רצון והחלטה חיובית משום שעד כה הם פשוט לא היו על הבמה. הלטתי להפוך את הקערה ואת סמנכ"לי הכספים שיובילו את הקטר. אני בדי-אנ-איי שלי יודע שזו הדרך לקחת קדימה. יש את המוחצנים שיעמדו בראש, ויש אתה האפורים שיהיו במשרדים ויידעו לדוורר את מה שכואב להם ולתקן ולשפר. רואי החשבון החליטו להוריד כפפות ולוחצים עליי לעשות מהלכים אגרסיביים יותר ואני פועל יותר מתוך שיקול דעת".
 

עוד ב-

נשיא לשכת רואי החשבון מנסה לחזק את מעמדו האישי?

לכתבה המלאה

הייתה עליך ביקורת שאתה דורש משכורת על התפקיד, לראשונה.

"באתי ואמרתי: יש דרך אחרת. לתפיסתי יש הרבה שינויים שהיו מזמן צריכים לקרות בלשכות רואי החשבון. כדי שזה יקרה צריך מישהו, נשיא לשכת רואי חשבון ולא כחלטורה ועל הדרך עם משרד של 300 עובדים. יש לי ניסיון ויכולות מוכחים מחברות גדולות עם הנפקות בבורסה, אגפי כספים, והבוחרים החליטו שזה מה שהם רוצים ומבינים את זה, והם רוצים לתגמל את הנשיא שלהם שירוץ. זה הרעיון של הדבר".

הדור הבא גם איתך? הצעירים?

"בקרב רואי החשבון הצעירים הלשכה הייתה נישה שהם אל היו קשורים אליה. עד לאחרונה, עד שנכנסתי לתפקיד, במפגשים ברחבי הארץ הצעירים ראו בלשכה גוף ארכאי. העברתי רפורמה שנשענים על הצעירים, והעברתי החלטה שכל רו"ח שנרשם ללשכה - יקבל שלוש שנים חברות חינם. גייסנו 3,000 צעירים ללשכה בחצי שנה. מספר מטורף. הקמתי ועדה של צעירים בראשות רו"ח בן 30 שמרים את כל הפעילות של הסניפים והמספרים עולים. חודש קודם לכן ערכתי ערב צעירים של 500 רו"ח עד גיל 30. הצעירים מגיעים ויש חיבור".