העיתונאי חיים לוינסון פרסם הבוקר (ראשון) את טור הדעה שלו ב"הארץ", הבוקר הטור עסק בשלט ההנצחה שרון חולדאי הציב בשדרות רוטשילד לזכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לוינסון פתח בביקורת חריפה ולדבריו השלט נועד בכדי לחזק פוליטית את רון חולדאי בקרב התושבים החרדים של העיר וכי מדובר בוונדליזם מכוער. 

לוינסון פתח: "מעשה ונדליסטי מכוער בוצע לאחרונה בשדרות רוטשילד בתל אביב — רק שהפעם צבא הפקחים של ראש העיר לא הגיע כדי להסיר את המפגע ולקנוס את מבצעיו — כי המבצע הוא רון חולדאי עצמו. הוא הפקיע את המרחב הציבורי וכיער אותו מסיבות פוליטיות, ומעשה הכיעור עומד בלבה של השדרה היוקרתית ביותר בעיר. המדובר בלוח זיכרון לרב עובדיה יוסף, שהוצב לפני חודשיים בשדרה".

לוינסון הבהיר: "אפשר להתווכח על מידת ההצדקה של ההנצחה — הרב התגורר בתל אביב ארבע שנים מתוך 93 שנות חייו וכיהן כרבה תקופה קצרה, כמקפצה לכהונת הרבנות הראשית. משנבחר לכהונת הראשון לציון ב–1973 עזב את העיר. אבל ניחא — בתל אביב מונצחות דמויות אזוטריות ממנו. יש מספיק רחובות צדדיים בכל התל ברוכים למיניהם, שאפשר להציב בהם שלט. העניין הוא יותר אופן ההנצחה חסר התקדים והבעייתיות בו בולטת עוד יותר לנוכח הקשר הדל בין המונצח לעיר המנציחה".

בהמשך כתב: "יש רק אישיות אחת שהונצחה בשדרות רוטשילד עצמן בממדים גדולים — מאיר דיזנגוף. יכול להיות שחולדאי חושב שתרומתו של הרב עובדיה לתל אביב דומה לזאת של דיזנגוף? מה שבטוח הוא שהפסל היפה של דיזנגוף רוכב על סוסתו לא הוצב בשדרות כדי להתחנף לראש העיר הראשון של תל אביב. לעומת זאת, העמוד המכוער לזכרו של הרב עובדיה הוצב בשדרה מסיבה אחת בלבד: חנופה לציבור החרדי בעיר".

לבסוף סיכם: "אין הבדל בין המעשה של חולדאי לבין זה של נער אוהד הפועל, שמרסס על קירות בעיר כתובות נאצה נגד מכבי. שניהם טועים לחשוב שהמרחב הציבורי שייך להם, שהם צריכים להנכיח בו את האינטרסים הפרטיים שלהם, יהיה הערך האסתטי של מעשיהם אשר יהיה. ההבדל היחיד הוא שהנער, אם ייתפס — ייענש. לחולדאי מותר, כי זו העיר שלו. המרחב הציבורי משמש את האינטרסים הפוליטיים הצרים שלו — במקרה הזה חנופה לסיעת ש"ס בקואליציה. עכשיו התושבים תקועים עם יציקת הפלדה הזאת באמצע שדרות רוטשילד. מי כבר יעז להחליף אותה בלוח שיש קטן".

עוד ב-

חיים לוינסון עקץ את הכתבים הצבאיים, העוקבים לא קלטו

לכתבה המלאה

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העיר תל אביב-יפו מנציחה במרחב הציבורי את ענקי היצירה והרוח שחיו ופעלו בתחומה. לצד מאות משוררים, סופרים, שחקנים ומוזיקאים ראתה העירייה לנכון להנציח גם את הרב עובדיה שאין עוררין על מרכזיותו להגות היהודית בת זמננו. הרב עובדיה התגורר בעיר וכיהן בה כרב ראשי — וגם על כך הוא ראוי להנצחה. הדרך המועדפת להנצחת אישים היא בלוחות על גבי קיר הבניין בו התגוררו, ואולם כאשר הבעלי הבניין אינם מתירים זאת או כשהנסיבות הטכניות אינן מאפשרות זאת, ההנצחה מתבצעת בלוח המוצב במרחב הציבורי — בין אם מדובר באישים מתחום התרבות כחנה רובינא ואלכסנדר פן, ובין אם מדובר באישי ציבור כמנחם בגין ויוסף שפרינצק".