הפוסט שהעלתה אמש (ראשון) מגישת החדשות סיון רהב מאיר הצליח לגרור תגובה, לא כל כך נלהבת של הקולגה תמר איש שלום. במוקד: אביב גפן והאם הטענה שלה משטח את השיח סביב החילוניות בישראל.

רהב מאיר כתבה: "נהוג לחשוב שאביב גפן היה פעם זמר בועט ומורד, ואילו עכשיו הוא פתח במסע של פיוס ומתינות וקונצנזוס. לדעתי ההיפך הוא הנכון. בשנות ה-90, בנעוריי ברמת-השרון, אביב גפן ביטא עבורי את כל מה שהיה אמת מוחלטת: הדתיים הם הבעיה של המדינה, הסכמי אוסלו הם הפתרון, צריך לצאת כבר מהשטחים והיהדות היא פרימיטיבית ולא רלוונטית. לא היה שום דבר מאתגר עבורי בטקסטים שהוא שר ואמר אז. ככה בדיוק חשבנו כולנו. כשעברנו מהיסודי לחטיבה, בדקתי כמה מהבנות בכיתה החדשה הן גם מעריצות שלו כמוני, והתשובה הייתה – כולן. דיקלמנו ביחד, כל ילדי אור הירח, את ההמנונים שכתב לנו. מה שאביב גפן עושה בחודשים האחרונים, הוא-הוא המרד האמיתי. הסמל החילוני-שמאלני, הבן של יהונתן גפן, מורד במוסכמות הקדושות האלה".

"זה קודם כל הטון. לא הכל קודר ושחור ופסימי כמו פעם. הוא מדבר על תקווה ואמונה וחזון משותף. אבל גם המסרים עצמם מפתיעים. ראיתי אותו לאחרונה בהופעה ברחובות, שם אמר לקהל: "פעם לא הכרתי את הקבוצות השונות בחברה הישראלית, פעם חייתי על בורות ושנאה, לא ידעתי מה זה אהבת ישראל, אני מבקש באופן אישי סליחה מכל אחד שנפגע ממני. השבוע הגיע לבית חב"ד ברמת אביב, והמשיך להפתיע: "אני מרגיש בעצמי חב"דניק בדרכי. השתניתי. אני גאה בכם שאתם לומדים תורה. תמיד אגן אליכם. פעם אמרתי דברים כי סבלתי מחוסר תשומת לב. פעם חשבתי שהדת היא קיר, היום אני מבין שהיא דלת". הנער הפרוע עם השיער הארוך שהוריד את החולצה בהופעות שלו, כבר בן 48. עכשיו מתחילה המהפכה האמיתית. רוצים שינוי.

איש שלום כתבה לה בתגובה: "סיון יקרה, גם אני גדלתי באותה תקופה. גם אנחנו הלכנו להופעות של אביב (בגן העצמאות ליד כיכר החתולות). לא גדלתי ברמת השרון, אלא בירושלים, בשכונה סופר חילונית ובבתי ספר חילוניים למהדרין. לא נתקלתי סביבי בגישה רווחת שהדתיים הם הבעיה או שהיהדות היא פרימיטיבית ולא רלוונטית בכל נדרי חלק ניכר מהכיתה החילונית נפגשה בבית כנסת (שבו גברים ונשים התפללו יחד), בצופים היו שבטים דתיים, ובתיכון היו לנו מפגשים עם בתי ספר דתיים".
 

סיון יקרה, גם אני גדלתי באותה תקופה. גם אנחנו הלכנו להופעות של אביב (בגן העצמאות ליד כיכר החתולות). לא גדלתי ברמת השרון, אלא בירושלים, בשכונה סופר חילונית ובבתי ספר חילוניים למהדרין. לא נתקלתי סביבי בגישה רווחת שהדתיים הם הבעיה או שהיהדות היא פרימיטיבית ולא רלוונטית. 1/3 >>> pic.twitter.com/F7t4bP0fpn

— Tamar Ish Shalom תמר (@tamarishshalom) November 29, 2021

"בטח ובטח שהשקפת העולם שגדלנו לאורה לא הייתה ״קודרת, שחורה, פסימית״, ולא היה שום מחסור ב״תקווה ואמונה וחזון משותף״ אני מציעה, בזהירות, שחווית הנעורים שלך לא בהכרח משקפת את החילוניות הישראלית, אז או היום. (גם חווית הנעורים שלי לא בהכרח משקפת את הכלל. החיים מורכבים והמציאות מורכבת, לכן כדאי לא להכליל ולא להשטיח, גם אם הכוונה טובה)".