כבר תקופה מכובדת שהשם ליהי טולדנו נמצא תחת הקטוגריה "הדבר החם הבא" כשהיא לא מפסיקה להוציא מוזיקה איכותית וישראלית בצורה הכי אותנטית ומגניבה שאפשר, עם להיטים כמו "20" ו"החליפה האפורה" ואלבום בשם "מי אני חושבת שאני", טולדנו פיתחה סביבה קהילת מעריצים נאמנים, שמראים שהיא רחוקה מלהיות רק "הבת של" (אבי טולדנו) וכעת, ב-16.09 היא תופיע בבארבי, ציון דרך משמעותי ומרגש לקריירה שלה שנמצאת בפריצה.

ממי את לוקחת השראה במוזיקה שלך?
"בעיקר ממוזיקה ישראלית מפעם, כמו מתי כספי, יהודית רביץ, ריקי גל ועוד. אוהבת דרמה גדולה בשירה ומורכבות מוזיקלית. טקסטואליות אני מקבלת השראה מבילי אייליש, שמצליחה לכתוב כל כך ספציפי על רגשות".

הבנתי שאת קשורה לעידן רז, סמל בחטיבת גולני שנרצח בשבת השחורה, יכולה לפרט על הקשר איתו ואיך זה השפיע עלייך?
"עידן רז היה חבר ילדות שלי ממש מהרגע שהגעתי לעולם. הוא הבן של החברים הכי טובים של אמא שלי".

הזמרת הצעירה ממשיכה לשתף בכאב: "אני יודעת שבהסתכלות אחורה אני אזכור אותו כסמל המלחמה בשבילי, כסמל לתקופה הזאת שמלווה בהרבה עצב ופחד וכל כך הרבה סופים טרגיים. יש לי גם הרגשה חזקה שהוא מלווה אותי מלמעלה. אני נעה כמו כולנו בין העצב והטראומה אל החיים שחזקים מהכול".

איך התחושות להצטלם למחוברים? שכל המדינה תראה מי את ומה את עושה ביום יום?

"מוזר מאוד, וגם כשנכנסתי לפרויקט הזה לא הבנתי עד הסוף לאן אני מגיעה ומה אני עומדת לדרוש מעצמי ומאנשים שסביבי, אבל לאט לאט הדבר הזה הפך להיות גם כן משהו מאוד משמעותי שאזכור מהתקופה הזאת. זו צלילה אל תוך כל המקומות שאני הכי מפחדת להתעמת ולהתמודד איתם בחיים שלי. ניסיתי לאורך העונה לעשות הכול באומץ ובכנות. אני מקווה שכשאצפה בזה ארגיש גאה".

להופיע בבארבי זה ציון דרך עצום ומשמעותי בקריירה של אמן בישראל, איך ההרגשה?
"וואו אין מילים. הרגשה משוגעת. אני חושבת שבאמת הבארבי הזה מסמל אצלי בלב הצלחה פרטית כי אני זוכרת כל כך הרבה רגעים שהגעתי בתור קהל להופעות, התיישבתי על הרצפה ובכיתי על כמה שרוצה שהרגע הזה כבר יקרה אצלי. והנה הוא קורה, אלוקים. בא לי להגיד לעצמי של לפני כמה שנים שאני יכולה להירגע, שיש לי דרך מפותלת אבל היא נכונה בשבילי".

בעמוד הספוטיפיי שלך ניתן לראות שהוצאת שני שירים בלבד ב-2018 ו-2019 וחזרת
להוציא שירים לאחר מכן רק בתחילת 2023, יש סיבה מיוחדת?
"כשהייתי בת 15 התחלתי ללמוד בתלמה ילין ובמקביל הצטרפתי לסוכנות של רוברטו. התקופה הזאת היא ימים שאני עוד לא יודעת מי אני. מי אני כאדם, כמוזיקאית, ככותבת (לא כתבתי את השירים שיצאו אז), מה הזווית שיש לי להביא על העולם הזה שהיא ספציפית לי. רק ידעתי שאין לי ייעוד אחר מלהיות זמרת".

ליהי המשיכה וסיפרה על חווייתה בכוכב הבא:
"אחר כך נכנסתי לכוכב הבא ויצאתי משם מאוד מהר, מה שגרם לי להבין סופית שאני לא מבינה אותי עדיין. שאני חייבת לעצור הכול עכשיו כדי להתקרב אלי, חייבת לשבת לכתוב. וזאת תקופה מאוד משמעותית בשבילי כי החיפוש המטורף הזה גרם לי למצוא אותי. אחרי ימים שבכוכב אמרו לי ׳את מיושנת׳ מצאתי את עצמי עושה אי פי (אלבום קצר) עצמאי שאני קוראת לו היום "אי פי לחישות", כי רציתי להוכיח לעצמי או לעולם שאני יכולה גם ללחוש ולהיות מיינסטרימית ולא לשיר כמו מה שמגדירים אותו "מיושן". אבל אז הבנתי שמה שעושה בניסיון להתקרב לעצמי הוא בעצם להתרחק הכי רחוק. ושהכוח שלי הוא בלהחזיר עטרה ליושנה".

טולדנו מספרת על החיבור שלה למוזיקה שלה:
"וכן, לפעמים גם לצעוק בקול גדול שכבר לא כל כך שומעים היום ברדיו. ואז כתבתי את האלבום הראשון שלי, שבו לא התפשרתי על משפט או תו שהוא לא אמיתי או מחובר אלי. והיה פחד מטורף מאיך השירה הגדולה והטקסטים הלהט"בים יתקבלו, אבל הנה יש קהל, יש אלבום, האמת מנצחת. דרך זה דבר מפואר, אני שמחה על כל שלב בה. כמה כיף לחפש ולדאוג ולא לדעת ורק אז למצוא".

עוד ב-

בניה ברבי בריאיון: "זה היה חלום מגיל קטן שהפך למציאות"

לכתבה המלאה

לסיום, שיתוף פעולה שאת חולמת עליו? אחד בארץ ואחד בחו"ל
"בילי אייליש וריקי גל כמובן. שני הקצוות באישיות המוזיקלית שלי".