לקראת חזרתם הצפויה של חלק מהחטופים במסגרת העסקה שצפויה להיות מאושרת מחר בקבינט ובממשלה, נערכים בבתי החולים לקבל את החטופים ולדאוג לבריאותם הגופנית וחוסנם הנפשי.

מנהלת האגף לעבודה סוציאלית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, הגב׳ נורית טמסוט היא בעלת 40 שנות וותק במסגרות בתי חולים ואירועי טראומה וטיפול בנפגעי טראומה, והיא מסבירה על האתגרים ומה שצפוי לחטופים עם שובם.

"החטופים מתמודדים עם טראומה מורכבת הכוללת חוויות קשות של בידוד, פחד ואובדן שליטה" אומרת טמסוט "בנוסף, הם צריכים להסתגל מחדש לחיים בחברה, לחידוש קשרים עם המשפחה והחברים, ולהתמודד עם זיכרונות קשים שעשויים לצוץ. אנחנו מבינים שעם חזרתם של השבים לאחר 466 יום, מדובר בחוויה שונה מאד מאלה שחזרו לאחר 55 יום".

מהו תפקידם של אנשי הרפואה בתהליך השיקום הראשוני של החטופים?

"מדובר באירוע שלא הייתה התמודדות אתו בעבר, חטופים שאינם חיילים חוזרים לאחר שהיו בשבי. אנשי הרפואה, כולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ורופאים, אחראים להעריך את מצבם הפיזי והנפשי של החטופים, להדגיש שהן במקום בטוח, להיות נוכחים ורגישים בפנייה אליהם, לשאול, להציע , ללא לחץ כלל, לאפשר להם את המקום והקצב שלהם על מנת שלאט לאט יחזור להם תחושה של שליטה. להכין ולבנות יחד אתם ובני משפחותיהם תכנית טיפול מותאמת אישית. חלק מהטיפול כולל זיהוי סימני מצוקה רגשית ומתן כלים להתמודדות. ייתכן מאד שלא נראה את המצוקה בהתחלה, זה יתגלה בהמשך. מצפים ליופוריה מסוימת שיצאו מהחוויה הקשה  הזו ורק בהמשך, נחווה את מגוון התגובות המצופות לאחר אירוע כזה".

כיצד ניתן לזהות סימני מצוקה נפשית אצל החטופים?

"סימני מצוקה עשויים לכלול שינויי מצב רוח קיצוניים, הסתגרות, הימנעות מקשרים חברתיים, סיוטים, קושי לישון או תסמינים פיזיים כמו כאבים ללא סיבה ברורה. יש להיות קשובים ולהציע עזרה מבלי ללחוץ".

מהי חשיבותה של התמיכה המשפחתית בתהליך השיקום?

"המשפחה היא מקור הכוח העיקרי עבור החטופים. חשוב שהמשפחה תיצור סביבה בטוחה ותומכת, תהיה סבלנית ותאפשר לשב להתקדם בקצב שלו. גם  המשפחה זקוקה לליווי מקצועי כדי להתמודד עם האתגרים החדשים".

כיצד על המשפחה והחברים להתנהג עם החטוף בתקופה הראשונית?

"חשוב להימנע מלחץ לשתף פרטים על החוויה שעברו. יש לאפשר לשבים להרגיש שהם שולטים במה שהם בוחרים לספר, ולכבד את הצרכים שלהם למנוחה ולפרטיות. לשמור עליהם ולכבד את רצונם לא להיחשף להרבה אנשים ולהיות קשובים לדברים שעולים".

מה עלינו לזכור לגבי ההתמודדות של הילדים החטופים?

"ילדים עשויים לבטא את הטראומה בדרכים שונות, כמו התנהגות רגרסיבית, פחדים מוגברים או הסתגרות. חשוב ליצור עבורם סביבה תומכת, לשלב אותם במשחקים טיפוליים, ולפנות למומחה להתפתחות הילד במידת הצורך".

כיצד על המדינה ומערכת הבריאות להיערך לשיקום החטופים?

יש, כמו שעשו עם חזרת השבים עד כה, להקים צוותים ייעודיים של רופאים, אחיות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שיתמקדו במענה רגשי ופיזי, ולבנות תוכניות שיקום מותאמות לכל שב בהתאם לצרכיו. קיים צוותים שמלווים את השבים שכבר חזרו, באופן אינטנסיבי ומיוחד- ויצטרכו לדאוג לעוד צוותים שימשיכו את הליווי והעבודה הזו עם אלה שיחזרו".

כמה זמן לוקח בדרך כלל לחטופים לחזור לתפקוד יומיומי?

"אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. הזמן תלוי בחוויות שעברו, במצבם הנפשי ובמערכת התמיכה שסביבם. זה יכול לנוע בין שבועות למספר חודשים ואף יותר. חשוב להימנע מלהציב ציפיות מוגדרות מראש".

כיצד ניתן לשלב את החטופים מחדש במסגרת עבודה או לימודים?

"השילוב צריך להיות הדרגתי וגמיש. כדאי להציע מסגרות חלקיות או מותאמות, לצד מתן תמיכה מקצועית שתסייע בהתמודדות עם הלחצים שיכולים להתעורר".

מה תפקיד הקהילה הרחבה (שכנים, חברים, קולגות) בתהליך השיקום?

"הקהילה יכולה לספק תמיכה רבה, אבל חשוב לעשות זאת ברגישות. כדאי להימנע משאלות חטטניות ולתת לחטופים להוביל את האינטראקציות. פשוט להיות שם, להציע עזרה בסיסית, ולהראות אכפתיות".

איך אפשר לעזור לחטופים להחזיר תחושת שליטה בחייהם?

עוד ב-

מיליארדים, תקשורת וטרור: לקראת העסקה הכירו את המדינה אליה נשואות העיניים

לכתבה המלאה

"אפשר לעזור בכך שנותנים להם לקבל החלטות קטנות וגדולות, כמו סדר יום, מה לאכול או מתי להיפגש עם אנשים. התחושה שהם אחראים על חייהם מחדש היא חלק חשוב מהתהליך".