זה היה הכל חוץ מנוח. שנים עשר חודשים להיטלטל בתיבה קטנה, לצד גן החיות הצף, הגדול בהיסטוריה, לטפל ולהאכיל מאות יצורים ביום ובלילה ולדאוג גם למשפחה תוך כדי, ואם התיאור הזה לא משכנע אתכם שזה לא היה שייט תענוגות, מספר המדרש שבצאתו לעולם עם סיום המבול נוח "יצא גונח וכוהה דם". להצלת העולם יש מחיר אישי כבד מסתבר.

אבל קראו לו נוח בכל זאת, כי בתיבה הקטנה שלו נקבע תקדים היסטורי, יצורים נאצלו להסתדר זה עם זה. כשכל העולם שלך הוא באורך 150 מטרים, אתה לא יכול לאכול את הכבש לצידך, גם אם אתה זאב, כי ממש לידך רובץ אריה רעב שישמח לאכול אותך עם הכבש שאכלת, כולם נאלצו להיות נוחים זה לזה

יתירה מכך, בספרו 'גור אריה' מסביר המהר"ל מפראג שנוח לא בנה ספינה, אלא מיקרוקוסמוס, כיוון שהמבול לא היה רק שיטפון, אלא שידוד חוקי הטבע, נח בעצם בנה עולם קטן בו המשיכו להתקיים חוקי הטבע, ונשמרו שם עד לבניית העולם החדש שאחרי המבול

הרב יואל בייטש (צילום: מכון זרעים)

הביטו סביבכם, נראה שנוח ממש בנה מודל לפיו אנחנו חיים היום בארץ האהובה שלנו, ראשית זה לא נוח, כל ישראלי מדמיין על כך שבלונדון הייאוש הרבה יותר נוח, ומנגד זו המדינה היהודית היחידה בעולם, כמו תיבה קטנה שרק בה נשמרים חוקי היהדות של עם המסרב לטבוע. ומעל לכל, כמו בתיבה רוב רובו של עם ישראל מבין את החשיבות של החיים יחד, אפילו עם המחלוקות והשקפות העולם השונות שאינן פשוטות כלל, ברגע האמת העם הזה יודע להפוך לאגרוף ברזל מאוחד, זה קרה אמנם לרגע קל מאוד בשבועות הסמוכים ל7.10 אבל זה היה מהמם ממש, פתאום הכל הפך למזוקק וצלול, כולם יחד פשוטו כמשמעו, אותה דעה אותה מטרה, כמו בתיבה

ומה מדהים עוד יותר? שהאחדות הזאת באה שוב בנסיבות של מבול, 'מבול אל אקצא' שהביא לעולם שוב החמאס. אם אתם מרגישים שאנחנו חיים בתקופה תנכי"ת, זה רק מפני שזה ממש כך. 

עוד ב-

פרשיות הריגול לאיראן: אלו האפליקציות ששימשו את המרגלים

לכתבה המלאה

אז גם לפעמים קצת לא יציב כאן, וצפוף, ומבלבל, אל תשכחו, אנחנו בונים עולם חדש, זה שווה את המאמץ, ובסוף, בסוף יהיה גם נח