ג'ו  ביידן, דמוקרט ומנהיג, לפני יותר מ 54 שנה נבחר לראשונה בבחירות כחבר במועצת מחוז ניו קאסל. לאורך שנותיו כנבחר ציבור צבר גם הצלחות וגם כישלונות, קיבל הרבה מאוד כוח כנבחר ציבור אך האופן שבחר לסיים את שירותו כמשרת ציבור מוכיח עד כמה מדובר בדמוקרט. יש שיגידו ש"נזרק" אבל ההחלטה בסוף הייתה שלו.

העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה, עיקרון שלטון העם אומר שהעם הוא הריבון, משמעות המושג היא שהעם הוא הריבון כל הזמן, לא רק ביום הבחירות, דמוקרטיה היא דבר נושם, כל יום ולא רק ביום הבוחר. יום הבוחר הינו יום חשוב מאוד בו העם בוחר את מנהיגו ונציגיו, אבל לאורך כהונת המנהיג העם ממשיך לומר בדרכים שונות את דעתו בשלל נושאים, גם בנושא האם המנהיג עדין ראוי, האם הוא עדין רואה בו המנהיג או שעל המנהיג להחזיר את המנדט לעם.

מנהיגות מלווה בהרבה מאוד עוצמה, רבים המנהיגים שהעוצמה "עלתה להם לראש" והיו משוכנעים שהם הטובים והמתאימים ביותר להנהגת עמם ונאחזו בכיסא עד ליום הבוחר שם העם אמר את דברו והחליפם.

מנהיג אמיתי וראוי באמת הוא כזה שמרגיש מתי איבד את אמון העם ומחזיר את המנדט לעם. אחרי 54 שנים מוכיח ביידן בשיעור דמוקרטי ומנהיגותי מהמעלה הראשונה שברגע האמת הוא דמוקרט, שברגע האמת הוא מנהיג, שברגע שהבין שהעם החליט שבשל גילו ומצבו הבריאותי כבר אינו האדם הנכון להיות נשיא ארצות הברית הוא קיבל את הכרעת העם, ללא צורך להמתין לפתקים בקלפי. מדובר בשיעור חשוב לכל מנהיג בעולם הדמוקרטי בדגש על מי שמחזיק בהגהה השלטון שנים ארוכות. הקשיב, הפנים, הבין והחליט לשחרר, לוותר על הכוח, לא החליטו עבורו, אכן לחצו, אך הוא לא היה אטום.

ישראל היא דמוקרטיה צעירה ביחס לארה"ב ועדין 8 פעמים ראש ממשלה כאן הוחלף באמצע כהונה ,שלוש פעמים ההחלפה הייתה בנסיבות טראגיות אשכול, שרון ורבין זכרם לברכה. אבל חמש פעמים זה היה כי המנהיג הבין שעליו ללכת

חמש פעמים בחר בישראל ראש ממשלה להחזיר את המנדט לעם באמצע קדנציה מסיבות שונות בחלקן באופן מובהק כי הבין שהעם הריבון מצפה זאת ממנו, וזה לא כולל ראשי ממשלה שהתפטרו מסיבות טקטיות, למשל ברק ונתניהו. ראשי הממשלה המתפטרים  הפגינו מנהיגות והבנה לכך שהעם הוא הריבון, אמרו לעם שאינם מורמים מעמם.

בן גוריון היה הראשון שהתפטר, אחריו התפטר אשכול סביב "עסק הביש". גולדה התפטרה ב 74, היה זה אחרי שקיבלה את אמון העם בבחירות שנערכו מיד אחרי המלחמה ואחרי שוועדת אגרנט לא דרשה את פיטוריה, גולדה הבינה כחצי שנה אחרי המחדל שעליה להעביר את הגהה השלטון לאחר. רבין שקיבל ממנה את התואר התפטר על רקע חשיפת חשבון הדולרים, גם אולמרט התפטר על רקע משפטי, שניהם כנראה הבינו שאין זה ראוי שינהיגו בעודם נתפסים ע"י עמם כלא ישרים או כמי שנלחמים על חפותם, הגם שהחוק מתיר זאת.

כיום בישראל ובאופן ברור ומובהק עפ"י כל בדיקה אמפירית מכהן ראש ממשלה שרוב ברור מעמו חושב שעליו להחזיר את המנדט ולהתפטר.

מה שהבין ג'ו ביידן כאדם וכראש הדמוקרטיה השנייה בגודלה בעולם אחרי 54 שנותיו כנבחר וכדמוקרט הוא שיעור חשוב מאוד בדמוקרטיה ובמנהיגות ובשרות הציבור, אחרי 54 שנים אמר ביידן למעשה: בסופו של דבר אני עדין משרת ציבור ונבחר ציבור וכשאני חש שרוב העם חושב שעלי לוותר על כיסאי ולמרות הקושי הרב זה מה שאני מחליט לעשות.

האם ראש הממשלה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון 36 שנים אחרי שנבחר לראשונה כמשרת ציבור יבין את השיעור ויפגין מנהיגות, שליחות ציבורית ודמוקרטיה במיטבה ?

אטייל בכך ברשותכם ספק רב, למיטב הבנתי ראש ממשלתנו לא מבין עד הסוף את משמעות עיקרון שלטון העם, העם הוא השולט, העם הוא הריבון, ועלינו כעם להבהיר לנבחר הציבור שבחרנו שאנו המחליטים, לא רק ביום הבוחר.

הכותב: דביר קריב, מחנך כיתה יב' ומורה לאזרחות, מרצה על ערכי הדמוקרטיה ואיחוי השסעים בחברה הישראלית. איש שטח בשב"כ לשעבר ב"חטיבה להגנת הדמוקרטיה" המכונה בטעות "המחלקה היהודית"