על רקע פריצתה של מלחמת חרבות ברזל בשבת, ה-7 באוקטובר, הוכרז בישראל על מצב חירום. בעקבות ההכרזה ועל רקע המערכה הצבאית, פורסמה גם הודעה מטעם רשות האכיפה והגבייה, לפיה לשכות ההוצאה לפועל יפעלו במתכונת מצומצמת.

ברמה הפרקטית, מדובר בין היתר על כך שזוכים בהוצאה לפועל (כלומר מי שפותחים תיק בלשכת ההוצאה לפועל נגד אדם או גוף אחר) לא יכולים לנקוט בהליכים מבצעיים. בנוסף, לא יבוצעו צווי הבאה ומאסר (עניין בעל רלבנטיות גדולה לבעלי חובות מזונות). במסגרת הפעילות, ניתן כעת להגיש בקשות אך ורק בנושאים דחופים, כגון בקשות לעכב או לבטל פינויו של חייב, בקשות לביטול הגבלות חייב בקשות לביטול מימוש כספים – בקשות שרובן רלבנטיות לציבור החייבים.

חשוב להבהיר: מדובר בהקלות אשר נקבעו באופן גורף ומבלי להבחין בין סוגי הנושים, סוגי החייבים, גודל החוב ומהות החוב. רק בעניין אחד הוחרגו ההקלות: נקבע כי מועדי התשלום של צווי התשלומים נדחים עד לסיום מצב החירום המיוחד, ואולם רק בעניין זה החורגו חובות בתיקי מזונות.

אין ספק, אסור להתעלם מהמצב המורכב שבו שרויה מדינת ישראל בעקבות המלחמה, ובהחלט ראוי לנקוט במדיניות הומניטרית כלפי הצד "החלש", ובכלל זה כלפי חייבים בהוצאה לפועל. ואולם, נשאלת השאלה: האם החייבים בהוצאה לפועל הם תמיד, בהכרח, הצד החלש? האם כל זוכה בהוצאה לפועל הוא בעל כוח איתן אשר מסוגל לשרוד תקופה כה ארוכה מבלי שיוכל לנקוט בהליכי גבייה על מנת לגבות את חובו? האם ראוי לקבוע הקלות גורפות מבלי לסייג את סוגי החייבים או הזוכים ומהות החוב?

אני סבורה שהתשובה לכל השאלות הללו שלילית. מלחמת חרבות ברזל עשויה להימשך תקופה לא מבוטלת, כאשר ההקלות הגורפות לחייבים עשויות בינתיים להביא לקריסת זוכים שאינם בהכרח גוף חזק כמו מוסדות פיננסים. מדובר בבעלי עסקים קטנים, אנשים פשוטים, שההקלות הגורפות הללו הן מכה כלכלית ורגשית משמעותית עבורם.

ד"ר דניאלה אסרף (צילום מהאלבום הפרטי)

כיום במדינת ישראל קיימים סוגים שונים של חייבים – לרבות חייבים משתמטים, מתחמקים וחסרי תום לב, שכל מטרתם להתחמק מפירעון חובם. הקלות באופן גורף עשויות להפר את האיזון הראוי והנדרש בין "חייבים" לבין "זוכים", שהם אינם בהכרח גוף פיננסי וחזק.

במצב העניינים הנוכחי, מן הראוי לחשוב על פתרונות יצירתיים, מסויגים ולא גורפים. כך, יתקבלו בברכה הקלות, בהתאם לבקשות ספציפיות שיוגשו, כלפי חייבים בשירות חובה או סדיר, חייבים המתגוררים בעוטף, חייבים שאיבדו את יקיריהם וכדומה. בעניינים כגון אלו, יש להותיר שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל – וזאת כמובן תוך התחשבות מקסימלית בנסיבות העניין.

ואולם, במצבים אחרים כגון בתיקי מזונות, אין לאפשר באופן אוטומטי אי ביצוע הליכים מבצעיים. כך לשם הדוגמה, מייצר מצב החירום תרחיש שבו בתיקי מזונות החייב לא משלם את חובו באופן סדיר, אלא הגבייה מתבצעת לאחר נקיטת הליכים מבצעיים כגון עיקול משכורת. היעלה על הדעת שבמשך תקופה כה ניכרת לא יתאפשר לזוכה לגבות חוב מזונות הקטינים?

בהקשר הזה חשוב גם להביא בחשבון כי בניגוד לדיני חדלות פירעון שמטרתם העיקרית הנה שיקום החייב, לדיני ההוצאה לפועל תכליות עיקריות נוספות. אכן, גם בהוצאה לפועל, מן הצד האחד, ניצבת המטרה הכללית שעניינה הגנה על כבודו של החייב, לצד המטרה המיוחדת למנוע את קריסתו הכלכלית. אולם מהצד האחר, ניצבת גם התכלית הכללית שעניינה הגנה על קניינו של הנושה והתכלית המיוחדת לסייע לו בגבייה מהירה ויעילה של חובותיו. מטרות אלו מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר על חייב שלא הושפע כלכלית ממצב החירום או שעה שמדובר על זוכה שבעצמו מצוי בתקופת משבר וכל עיכוב בתשלום עלולה להכניס אותו לסטטוס של חייב.

השורה התחתונה היא אחת: קביעת הקלות גורפות לחייבים, מבלי לחשוב "מחוץ לקופסה" וללא ניתוח של נסיבות המקרה הספציפיות – במיוחד בתקופות משבר ארוכות הרובצות על כלל האוכלוסייה – חותרת תחת מטרות חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 ועשויה להביא לקריסת הזוכים עצמם.

עוד ב-

הוצאה לפועל בהודעה חריגה: "לא יוגשו בקשות חדשות להליכים"

לכתבה המלאה

*הכותבת, עו"ד ד"ר דניאלה אסרף, היא סגנית דיקן ביה"ס למשפטים במכללה האקדמית נתניה.