משפט

רמי לוי מתנער מסערת הפגיעה בשכר הקופאיות? "מתנגדים למילה ניצול"

ועדת העבודה והרווחה קיימה בתופעה החמורה של גביית חוסרים משכרן של קופאיות. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר הורה לקדם תיקון חקיקה שיבהיר כי הדבר אסור בחוק. בנוסף קרא למשרד העבודה להגביר את האכיפה כנגד התופעה הפסולה. אנה סנקוב, מנהלת משאבי אנוש ברשת רמי לוי אמרה בדיון: "משקיעים ודואגים לעובדים"
מערכת ice | 
רמי לוי (צילום ארנון בוסאני, shutterstock)
ועדת העבודה והרווחה קיימה היום (שלישי) דיון בנושא התופעה של ניכוי חוסרים בקופה משכרם של קופאים וקופאיות על ידי המעסיקים. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר בדיון: "צריך להבהיר שלא מדובר כאן על מקרים שבהם קופאית לקחה כסף לכיסה הפרטי, אלא על מקרים שבהם יש חוסר שאינו מוסבר".
עוד הוסיף: "אנחנו מקבלים דיווחים על גבייה של 10-15 שקלים וזה אפילו יותר מרגיז. הרי כשעובד ממלא מדף משקאות או בשמים, נופל לו אחד ונשבר, לא מנכים את זה משכרו, אז למה כשקופאית עושה טעות כן? זה לא חוקי ולא מקובל על אף אחד מאיתנו". ח"כ נעמה לזימי הוסיפה כי: "מדובר בדבר לא חוקי, לא מוסרי ולא הגיוני ואפשר להגיע לפתרונות באמצעות אכיפה, בקרה וטיפול ביד קשה מול עושק של האנשים הכי מוחלשים".

ח"כ צגה מלקו אמרה: "הנושא הזה זועק לשמיים. קודם כל מדובר בעבירה על חוק הגנת השכר. הרשתות הגדולות מגלגלות מאות מיליונים. לקחת מהקופאיות שהשכר שלהן כל כך נמוך זה לא מוסרי וכואב. משרד העבודה צריך לאכוף את זה ולהעניש אותם". ח"כ אפרת רייטן הוסיפה כי "העובד צריך את העבודה והוא יחתום על מה שיגידו לו, והעוול זועק לשמיים. אם יש חשד לפלילים שיפנו למשטרה, אבל ברוב המקרים מדובר בטעויות, לפעמים אפילו לא של אותו עובד והרי כשעובד שאינו קופאי עושה טעות לא עולה על דעתו של מישהו לנכות אותה משכרו".
ח"כ חילי טרופר: "מדובר בעובדים שגוזלים מהם את כבשת הרש. הם עובדים עבור שכר מינימום, שעות ארוכות ובתנאים לא פשוטים. נפשם קוראת לכולנו ואנחנו ושומעים את זעקתם ונדאג שכבודם יישמר". ח"כ עאידה תומא סלימאן: "יש מימד מאוד מקומם בהחלטה לעשוק דווקא את העובדות והעובדים הכי מוחלשים. לא שמעתי על חברה שמקצצת משכרו של מנהל שתחת ניהולו לא היו רווחים כפי שציפו, אבל אפשר לעשות שרירים על הפועלות והפועלים שלא יכולים להגן על עצמם". 
מאיר דוד, ראש מנהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה: "התופעה הזאת לצערי לא חדשה, טיפלנו בה גם בעבר, רק ב-2020 פתחנו 120 תיקים על ניכוי שכר שלא כדין. במסגרת האכיפה היוזמה שלנו פשטנו בחודש יוני על 70 אתרים של עשרות רשתות, לא כולם סופרים, ודיברנו עם עשרות קופאיות. הטלנו עיצומים וגם הגשנו 4 כתבי אישום. המטרה היא לא רק שהמעסיקים יענשו אלא שהכספים יוחזרו לעובדים. המשאבים שלנו מוגבלים אבל השר אמר שיקצה משאבים נוספים ליחידות האכיפה. נמשיך לפעול ונמקד את המאמצים באוכלוסיות החלשות האלה כדי לוודא שנעקור את התופעה הזאת מהשורש".
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר ביקש לדעת איך המשרד מונע מצב של עובדים שחוששים להתלונן. בתגובה אמר דוד "אנחנו מגיעים למקומות העבודה באופן יזום. בנוסף, עובד יכול להתלונן אלינו באופן אנונימי וגם אם הוא מזדהה לא נחשוף את שמו לעולם מול המעסיק. יש לנו מוקד טלפוני פעיל במספר  2570* ויש לנו אפשרות להגשת תלונות גם באתר ואנחנ וקוראים לכל מי שנפגע מהתופעה הזאת להתלונן".  
עו"ד תמר ניב ישראל, קו לעובד: "מגיעות אלינו פניות רבות על ניכוי שכר שלא כדין, אבל במקרים רבים עובד או עובדת לא יכולים להרשות לעצמם לאבד את מקום העבודה מסיבות כאלה ואחרות וזה מרתיע אותם מלהתנגד או להתלונן. כיום ישנם 95 תקנים בלבד לפקחים, כשלפני עשור היו 120, בעוד ששוק העבודה גדל. עד שהרשויות לא יקצו יותר משאבים לא יהיה שינוי כי בכל פעם מושכים את השמיכה מצד לצד. אנחנו קוראים לבצע אכיפה ממוקדת ולהחמיר את הענישה". 
עו"ד איתן פלג המייצג קופאיות בתביעה ייצוגית בנושא נגד אחת מרשתות השיווק אמר: "יש מעסיקים שעובדים בצורה מתוחכמת וכבר לא מנכים את החוסרים דרך תלושי השכר, אלא עברו לשיטת המזומן. שם הרבה יותר קשה להוכיח את הדברים. הכל רשום במסמכים פנימיים ולא מדווח לרשויות. במקרה שלנו הצלחנו להוכיח את העבירה רק בגלל מעידה חד פעמית שבה רשמו בקבוצה של הקופאיות את שמות הקופאיות וסכומי החוסרים – 15 שקל, 24 שקל וביקשו מהן להביא את הסכומים". 
רשתות השיווק הוזמנו לקחת חלק בדיון אך רובן בחרו שלא להגיע. הנציגה היחידה שכן הגיעה, היא אנה סנקוב, מנהלת משאבי אנוש ברשת רמי לוי. סנקוב השיבה לטענות שהעלו משתתפי הדיון ואמרה: "תפקיד הקופאי הוא חשוב ברשת שלנו וגם ברשתות אחרות. אנחנו משקיעים ודואגים לעובדים האלה- בקליטה, בהדרכה ובכל התנאים מסביב ולאחרונה העלנו לכל הקופאיות את השכר למעל שכר המינימום. אני מתנגדת למילה ניצול. אנחנו מחתימים כל עובד חדש על הנהלים ואחד מהסעיפים אכן אומר שבמידה ויהיה חוסר ולאחר שהנושא ייבדק בצורה יסודית הם יצטרכו להשלים אותו, אך ורק דרך ניכוי שכר מסודר". 
בדיון עלה כי הסעיף שעליו נסמכים המעסיקים בביצוע הניכויים הוא סעיף 25א6 לחוק הגנת השכר – לפיו מותר לנכות חוב על פי התחייבות והסכמה בכתב מהעובד. יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר הורה בסיום הדיון למשרד העבודה להגביר את האכיפה וכן סיכם על קידום תיקון חקיקה שתבהיר כי חוסר בקופה הוא אינו חוב שבגינו ניתן לנכות שכר.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה