בית המשפט חייב את חברת המשאיות "ד. קרמיקה" לפצות נהג שהפך לנכה, במאות אלפי שקלים, לאחר שהוטלה עליו משימה במהלכה נדרש להרים בכוחות עצמו שרשרת פלדה שמשקלה מעל 150 ק"ג. החברה, כך נקבע בפסק הדין, לא התעניינה בסיכון לעובד, ולא דאגה לסייע לו עם עובד נוסף. לנהג נזקף אשם תורם בכך שלא פנה לחברה לבקשת סיוע, והתעקש להשלים את המשימה בכוחות עצמו.

התאונה אירעה כשנהג חברת המשאיות נשלח לאסוף קונטיינר בסמוך לגדר המערכת בכביש מצפה רמון-אילת, על גבול ישראל-מצרים. לכאורה הייתה זו פעולה שגרתית עבור נהג במשאית המצוידת במנוף, אך מתברר שהמשימה הייתה כרוכה בסיכון לא מבוטל, והנהג, שלא רצה לאכזב את מעסיקו, התעקש לבצעה לבדו – והפך לנכה.

לשם הנפת הקונטיינר נדרש הנהג לחבר אליו שרשרת שמשקלה נע בין 150-200 קילוגרם. הוא הוריד את אנקול מנוף המשאית כמה שיותר נמוך, אך עדיין נותר הפרש של כמטר בינו לבין השרשרת שהייתה מונחת על משטח המשאית. הנהג ניסה להרים את השרשרת לכיוון האנקול, אך חש לפתע בכאב חד בגבו, והניח אותה על משטח המשאית. הוא החליט לנוח בצד למספר רגעים, אך משום שהיה לו חשוב להשלים את המשימה, הוא פנה שוב להרים את השרשרת, והפעם הצליח במשימה.

בהתחלה סבר הנהג כי כאבי הגב מהם החל לסבול, נובעים מגב תפוס. הוא קיבל מספר ימי מנוחה ממקום העבודה, אותם העביר בביתו. אך גם כשבועיים לאחר המקרה לא חלפו הכאבים, וכאשר החל להרגיש נימול באחת מרגליו, פנה הנהג לרופא, אשר בדק אותו. הרופא זיהה מיד כי מדובר בפריצת דיסק.

משלא שב לאיתנו ועל סף מועד ההתיישנות, פנה הנהג למשרד עורכי הדין פייל ושות', המתמחה בנזיקין ובתאונות עבודה. עורכי הדין דוד פייל ואיתן פרגו הגישו בשמו תביעה נגד חברת המשאיות, ובה נטען כי מאז התאונה סובל הנהג מנכות וממגבלה קשה בתפקודו, ועל כן על חברת המשאיות לפצות אותו בגין נכותו, הפגיעה ביכולת השתכרותו, ואובדן ההכנסה שנגרמה לו.

עו"ד דוד פייל. צילום: אושי יובל

החברה טענה בכתב הגנתה כי התאונה לא התרחשה כלל, וכי בכל מקרה יש לדחות את התביעה משום שאין מדובר במקרה רגיל של תאונת עבודה ובעילה לפי פקודת הנזיקין, אלא באירוע המהווה תאונת דרכים כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים (הפלת"ד) ולפיכך יש לתבוע את המבטחת שביטחה את המשאית בביטוח חובה.

כבוד השופטת ליאורה אדלשטיין, מבית המשפט השלום באילת, אימצה את טענותיהם של עוה"ד פייל ופרגו, וקבעה כי אין מדובר בתאונת דרכים. כמו כן, קבעה השופטת כי הגורם לאירוע, הרמת השרשרת, לא קשור לכוח מכני או מנועי. השופטת ציינה כי עדות הנהג אמינה בעיניה, חרף סתירות לא מהותיות בגרסתו.

השופטת אדלשטיין גם התייחסה לאחריותה של החברה "ד. קרמיקה" לאירוע וקבעה: "התובע הוכיח שהרמת השרשרת הכבדה מאוד אל האנקול היא בלתי נמנעת וחלק אינטגרלי מהעבודה שלו. מקום העבודה היה צריך להעמיד לרשותו של התובע אמצעי עזר שיבטיח שהרמת השרשרת לא תפגע בו, כמו סיוע מבן אדם נוסף. (החברה) הנתבעת פשוט לא התעניינה בפרטי התפקיד המוטל על התובע וסמכה עליו. התובע נאלץ לקחת על עצמו את העבודה לבד ואף נאלץ להשלים את העבודה בעוד הגב שלו כואב".

לדברי הנהג, מאז האירוע הוא סובל מכאבים כרוניים בגב תחתון אשר מחמירים עם כל מאמץ. הוא מתעורר משנתו עם כאבי גב קשים ואלו מתגברים בביצוע פעולות בבסיסות כמו שכיבה וישיבה ושימוש במדרגות.

לאחר שהוגשו חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, הגיעו אלה לכדי הסכמה כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה תועמד בשיעור של 8%. בסיכומו של פסק הדין קבעה השופטת כי סך כל הפיצויים המגיעים לנהג בגין פגיעתו בתאונה, מגיע לסך של  377 אלף שקלים. היא קיזזה מסכום זה את התגמולים שקיבל הנהג מהמוסד לביטוח לאומי ואת אשמו התורם של התובע, וקבעה כי על חברת המשאיות לפצות אותו ב-148 אלף שקלים.

עוד ב-

ביטוח לאומי יכיר בחולה פרקינסון כנפגע תאונת עבודה

לכתבה המלאה

כמו כן, קבעה השופטת על החברה לשלם לעובד שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בגובה של 30 אלף שקלים נוספים, ועל כן סך כל הפיצויים אותם יקבל הנהג בשל התאונה, יגיע לכ-200,000 שקל.