בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והפך את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בכך שקבע כי רופא גניקולוג יורשע באינוס במרמה לאחר שביצע מעשים מיניים בשתי מטופלות תחת מסווה של טיפול רפואי לגיטימי.

השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ויחיאל כשר קיבלו פה אחד את ערעור המדינה וקבעו כי ד"ר מיכאל יהודה שטטמן אשם בביצוע עבירות אינוס במרמה, וזאת למרות שזוכה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים.

על פי כתב האישום, שטטמן, ששימש כרופא הנשים של שתי המתלוננות במשך שנים ארוכות, ביצע בהן מעשים מיניים שכללו מגע ממושך בדגדגן ובאיבר המין שלהן תוך הצגת מצג שווא כי מדובר בטיפולים רפואיים לגיטימיים הנדרשים לטיפול בבעיותיהן.

במקרה של המתלוננת הראשונה, מ', שטטמן ביצע בה לאורך תקופה של כשנה וחצי "הרפיות" שכללו שפשוף של איבר מינה, החדרת אצבעותיו לנרתיקה והרעדת הדגדגן שלה. בהמשך, נהג גם להכניס את ידו מתחת לחזייתה ולעסות את החזה שלה. מעשים אלה גרמו למתלוננת לחוש "זרמים בגופה" וחוסר שליטה.

במקרה של המתלוננת השנייה, י', שביקשה מהרופא לבדוק אם יש פגם אנטומי שמונע ממנה להגיע לסיפוק ביחסי מין עם בעלה, ביצע הרופא תנועות סיבוביות באיבר מינה בקצב הולך ומתגבר עד שחוותה פורקן מיני לראשונה בחייה. לאחר הבדיקה, אמר לה שטטמן: "ככה תגידי לבעלך לעשות לך", וכן: "בהצלחה, תחזרי לספר איך הלך לכם, אם צריך עוד הדרכה את יכולה לחזור".

שטטמן הכחיש באופן מוחלט את ביצוע המעשים וטען כי לא קיימים כללים כתובים וברורים לגבי גבולות המותר והאסור בבדיקה גניקולוגית, וכי באזור כה קטן ורגיש מבחינה עצבית לא ניתן לדעת אימתי וכיצד בוצעה נגיעה באיבר המין. כמו כן, טען כי המתלוננות לא חשבו שהן קורבנות לעבירות מין בזמן אמת, והלך רוחן השתנה רק לאחר שנכנסו לתמונה גורמים חיצוניים מטעם קופת החולים.

לעומתו, טענה המדינה כי אישה המגיעה לקבל טיפול רפואי מגניקולוג נותנת בו את אמונה, ומפקידה בידיו את פרטיותה. ההיתר שנותנת החברה לרופא לגעת באיברי מין של נשים כרוך באחריות עצומה של הרופא שחייב להימנע מלפגוע במטופלת ולא לסטות במאומה מגדרי הטיפול הרפואי המקובל, וכי שטטמן ביצע מעשים שאינם בגדר טיפול רפואי מקובל.

בפסק הדין, קבע השופט אלכס שטיין כי "המשיב העניק למתלוננות, ביודעין, טיפולים בלתי מקובלים אשר כללו החדרת אצבעותיו לתוך איבר המין ועיסוי הדגדגן – כל זאת, כדי לקדם את טובתן, כפי שהוא ראה אותה, אך מבלי ליידע את המתלוננות על כך שמדובר בטיפולים בלתי מקובלים, ומבלי לקבל מהן, ביחס לטיפולים אלו, הסכמה מדעת. התנהלות זו עולה כדי אינוס במרמה".

השופטים הדגישו כי לצורך עבירת האינוס במרמה אין צורך להוכיח שהמעשים נעשו לשם סיפוק או גירוי מיני של העושה, או לשם ביזוי מיני של הקורבן - בניגוד לעבירת המעשה המגונה.

יחד עם זאת, ציין השופט כשר כי "ההבחנה האמורה, לעניין היסוד הנפשי, שאין בה כדי להוציא את מעשיו של המשיב מגדר עבירת האינוס, יש לה השלכות לעניין הקלה בעונשו של המשיב". הוא הוסיף כי "מדובר, להשקפתי, בנסיבה מקלה שהינה כבדת משקל". התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת עונשו של שטטמן.

עוד ב-

הותר לפרסום: זה הרופא שחשוד בביצוע עבירות מין במטופלות

לכתבה המלאה

רופאים בישראל מסתבכים לא פעם בעבירות שונות, כפי שדיווחנו על רופא בכיר מביה"ח רמב"ם שהטריד מתמחה צעירה. או הרופא  שנעצר בחשד שניסה להצית שריפות. דיווחנו גם על הרופא שנאשם בכך שביצע עבירות מין במפונה מהצפון.