החלק של תיקון מס' 77 לחוק ההוצאה לפועל (2024), העוסק בצמצום היכולת לבצע עיקול מיטלטלין ייכנס לתוקף ב-16 במרץ 2025. השינוי בחוק מביא לשינויים משמעותיים בהליכי עיקול מיטלטלין בישראל, במיוחד בעיקול חפצים מביתו של חייב יחיד.

במסגרת התיקון, נעשתה הפרדה בין התנאים לביצוע עיקול עסקי לבין התנאים לביצוע עיקול בבית מגורי חייב יחיד. הליך עיקול מיטלטלין בעסק (או כאלה המשמשים לעסק מבית מגורי חייב) ימשיך להתבצע בהתאם לתנאים הקיימים היום: חוב מינימלי של 2,500 שקל וחלוף 6 חודשים ממועד האזהרה.

 
אולם עיקול מיטלטלין בביתו של חייב יחיד יחייב עמידה בתנאים מחמירים הרבה יותר. כאשר מדובר בזוכה יחיד, ניתן יהיה לאשר את הליך העיקול של המיטלטלין ברישום בחוב מעל 2,500 שקל. לעומת זאת, כאשר מדובר בזוכה שהינו תאגיד, אזי ההליך יתאפשר רק בחוב מעל 35,000 שקל. ההליך יותנה, בשונה מהעבר, בבחינת רשם ההוצאה לפועל  האם בקשת הזוכה לעיקול מיטלטלין, מראה הצדקה לביצוע עיקול המיטלטלין, בהתחשב בתועלת כלכלית הצפויה מההליך.

גם במקרה זה ניתן יהיה לנקוט בהליך עיקול המיטלטלין רק כעבור 6 חודשים מיום המצאת האזהרה, ואולם  על רשם ההוצאה לפועל להשתכנע קודם, כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לפני הפנייה לעיקול. בשלב בחינת בקשת הזוכה לבצע הוצאת מעוקלים, על רשם ההוצאה לפועל לבחון, כי קיימת תועלת כלכלית ממכירת המיטלטלין שעוקלו ברישום. בנוסף, על רשם ההוצאה לפועל לבחון האם קיימות נסיבות מיוחדות שבגינן יש לדחות את ההליך, וכמו כן לבחון את הפגיעה הצפויה בחייב ובני משפחתו, ככל שיש לכך אינדיקציות בדו"ח רישום עיקול המיטלטלין.

עוד נוסף בתיקון, כי טלפונים ניידים ומחשבים אישיים יהוו חפצים שיוחרגו מעיקול לגבי חייב או בני משפחתו, למעט אם אלה שייכים לעסק שמנהל החייב. הבסיס לשינוי נעוץ בכך שטלפונים ניידים ומחשבים אישיים הם כלי עבודה ולימוד בסיסיים ואין די כיום במחשב אחד ובטלפון אחד, כדי לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של התא המשפחתי.

עוד ב-

הוצאה לפועל בהחלטה דרמטית: זו ההחלטה בנושא חדלות הפרעון

לכתבה המלאה

לדברי היועצת המשפטית של רשות האכיפה והגבייה, עו"ד ענת הר אבן, "התיקון מהווה הגנה מוגברת על חייבים יחידים. עיקול בבית מגורים יתאפשר רק במקרים חריגים, בכפוף לאישור מפורט של רשם ההוצאה לפועל. הדגש הוא על הפחתת הליכים פוגעניים ללא הצדקה כלכלית ממשית, העדפה לנקיטת צעדים חלופיים לפני פנייה לעיקול מיטלטלין. תיקון זה שואף לאזן בין זכות הזוכה לגביית חוב לבין הצורך להגן על כבודם ורווחתם של החייבים ומשפחותיהם. התיקון קודם הודות לשר המשפטים, מר יריב לוין, ולמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מר מאיר לוין, אשר ראו חשיבות רבה בקידום רפורמה זו.".