משרד האוצר פרסם המלצות חדשות שיכולות לשנות את הדרך בה מחויבות חברות למסות רווחים כלואים. לפי הערכות, המהלך המוצע יכול להניב לקופת המדינה יותר מחמישה מיליארד שקל בשנה. 

הצוות התמקד במנגנון המס הדו שלבי בישראל. כיום, חברות בישראל נדרשות לשלם מס חברות בשיעור של 23% על הרווחים המופקים באותה שנה. רק לאחר מכן, אם הרווחים מחולקים כדיבידנד, מחויבים בעלי המניות במס נוסף של 30% עבור מניות מהותיות ו-25% עבור מניות אחרות. המנגנון הדו שלבי נועד לעודד השקעות ולהקטין את תמריצי המס של יחידים להקים חברות לצורך תכנון מס. מנגנון זה, שנועד לעודד השקעות והגדלת הפעילות העסקית, הוביל לכך שחלק מהחברות ניצלו את החוק כדי לדחות את תשלום המס לזמן בלתי מוגבל ולצבור רווחים ללא חלוקתם כדיבידנד. בנוסף, בהתבסס על הקלות במס שניתנו על ידי ממשלות נתניהו לאורך השנים עבור רווחים כלואים, בעלי חברות גילו שהרווחים הכלואים לאורך זמן יכולה להשתלם להם מבחינת מיסוי.

ההמלצות מתמקדות במיוחד בחברות ארנק – חברות בעלות מספר בעלי מניות מצומצם, ובחלק מהמקרים בעל מניות יחיד, המשמשות לאגירת כספים ולהשקעה פאסיבית. צוות האוצר הבחין בין שני סוגים עיקריים של חברות ארנק: חברות אחזקות, שמחזיקות בחברות אחרות, וחברות משלח יד, הנמצאות בשליטה של אדם אחד ומשמשות לפעילות של מקצועות חופשיים כמו רואי חשבון ועורכי דין. חברות ארנק מחזיקות כ-20% מהרווחים הלא מחולקים בשוק, נתון המתורגם לאובדן הכנסות בהיקף של כ-5-6 מיליארד שקל בשנה. השיטה הדו שלבית מאפשרת לאותן חברות להימנע מחלוקת דיבידנדים ומתשלום מס עליהם.

בין המלצות הצוות הטלת מס נוסף בגובה 2% על רווחים צבורים בחברות אחזקות, מיסוי בעלי מניות מהותיים בחברות קטנות בעלות שיעור רווחיות גבוה על חלקם ברווחי החברה העולה על 25% וכן קביעת מדיניות לפיה תשלומים לחברת ארנק עבור שירותים שמספק בעל המניות לחברה אחרת שבה יש לו החזקה פחותה מ-50%, ייחשבו כהכנסה אישית של בעל המניות בחברת הארנק ויתווספו למס ההכנסה השולי.

עוד ב-

אל תקנו את הספין: הדירוג שלנו ב-S&P לא ירד רק "בגלל איראן" | מתן חודורוב

לכתבה המלאה

הצעת המשרד נתקלת בהתנגדות מצד ראש הממשלה ויועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון, המצדד בהענקת הטבת מס לחברות שמחזיקות רווחים כלואים. שמחון הציע "מבצע שחרור רווחים כלואים", שיאפשר לחברות לחלק דיבידנדים במס מופחת, זאת, במטרה להגדיל את הכנסות המדינה מיידית. במשרד האוצר מתנגדים. בין היתר, טוענים במשרד כי ההטבה החדשה תועיל בעיקר לבעלי שליטה מהעשירון העליון וכן כי השינוי צפוי להביא לתוספת גבייה חד פעמית אך גם לצמצם את ההכנסות בטווח הבינוני והארוך, מה שעלול להוביל להגדלת הגירעון המבני במשק.
בנוסף, טוענים במשרד האוצר, רווחים לא מחולקים כבר משמשים להשקעות, ולכן אין שינוי מהותי בהשקעה המצרפית אם יחולקו כדיבידנד. לדבריהם, שיקולי מיסוי נקודתיים עלולים לגרור שינוי במבנה ההשקעות של אותן חברות ואף לגרום להעברת חלק מהכסף להשקעות בחו"ל.