ישראל לא הייתה במצב כזה מעולם, לראשונה בתולדותיה ישנם תינוקות, ילדים קטנים, נערות ונערים, חלקם לבדם וחלקם עם הוריהם במרתפי החמאס. חובתה המוסרית הראשונה במעלה היא לשחררם במהירות האפשרית.

האמרה ״נטפל בשבויים לאחר המלחמה״ לקוחה ממלחמות העבר ולא מכירה בחומרת האירוע שנוצר, זאת אמרה המעידה על ניתוק ובריחה מאחריות. בניגוד לעבר, כרגע בשבי החמאס, לצד חיילים וחיילות, כלואים גם אזרחים שהופקרו על ידי המדינה והועברו לעזה בקלות בלתי נסבלת על ידי מחבלי החמאס. המחדל הזה רשום על שמה של מדינת ישראל ולכן עומדת לה החובה המוסרית והערכית לפעול להצלת חייהם, גם במחירים כבדים. זאת איננה מחייבות מהפה אל החוץ, זאת מחויבות שלצדה מוכנות לשלם מחיר.

בהיעדר מידע מודיעני, ממשלת ישראל חייבת לשאוף לעסקה הומניטרית שתכלול שחרור של הילדים, הנשים והקשישים בתמורה לשחרור קטינים ונשים מהכלא פלסטינים מהכלא הישראלי, לרבות כאלו שהורשעו בעברות חמורות, לרבות רצח ישראלים. המחיר יהיה כבד, מורלית וביטחונית, החמאס יזכה בנקודות ופופולריות ובתמונת ניצחון זמנית, אבל הצלת התינוקות והילדים חשובה יותר, וללא הישג צבאי שיביא לשחרורם, את העסקה ניאלץ לעשות במוקדם או במאוחר. אם ישראל באמת נחושה לשנות צבאית את המציאות בעזה, חגיגות שחרור העצירות בצד הפלסטיני ייעלמו מהר מאוד לטובת תמונת ההישגים של צה״ל בקרב, המחיר התדמיתי יהיה זניח.

כל דיבורי הרהב כאילו ניתן לחנך את חמאס ולגרום לו לחשוב שהחזקת שבויים היא נטל ולא נכס לצערנו מנותקים מהמציאות ומעידה על בורות ומשאלות לב, עבור החברה הפלסטינית שחרור אסירים מהכלא הישראלי הוא אתוס כמעט קדוש, עבור שחרור האסירים הם מוכנים להקריב את עצמם, את ביתם, זאת אחת המוטיבציות העיקריות של חמאס לצאת למערכה. אם חמאס יעניקו כעת ״מתנות חינם״ הם ייחשבו בעיני עמם כבוגדים במשפחות האסירים, אף אחד בחמאס לא יסכים לשחרר שבוי אחד, ללא תמורה.

זאת המציאות, צריך להכיר בה, להתמודד איתה ולקבל את ההכרעה הפחות גרועה מבין השניים, להחזיר את מי שניתן כבר כעת בעסקה. ההיסטוריה מוכיחה כי בנושא השבויים והנעדרים המחיר תמיד רק עולה, כך היה עם רון ארד, כך היה עם גלעד שליט, כך גם יהיה עכשיו.

במקביל, גם עבור השבוי, כל יום מוסיף לטראומה הנפשית על אחת כמה וכמה כשמדובר בתינוקות, בילדים, בנערות ונערים, במצב הלא נורמלי בו לא מדובר רק בחיילים או באנשים בוגרים, החובה המוסרית לשחררם גדולה שבעתיים. מצרים וקטר יכולות לטווח, יש למצות את האפשרות הזאת עד תום.

עוד ב-

ההתנגדות להדתה איננה אנטישמיות - אל תהרסו את יום כיפור

לכתבה המלאה

למחדל העצום יש אחראים, רשימת האשמים ארוכה, אבל על הטעויות שנעשו צריך לשלם, וכשילדים, תינוקות, נערים ונערות, הורים, סבים וסבתות הופקרו אל מותם, ישראל חייבת להיות מוכנה לשלם בדם חייליה על מנת לשחררם, בהינתן המידע המודיעני. אך כשאין דרך מבצעית, יש לשאוף לעסקה מצמיתה אך הכרחית. קולות ילדינו זועקים מן האדמה, הצילו, שמע ישראל, וישראל צריכה לשמוע, לשלם את המחיר ולחלצם בחיים, מהר ככל הניתן.