נבחרת אייס

בלוף השכר הממוצע: מדוע לחצי מהישראלים אין סיכוי לגמור את החודש

כשהבחירות ממוקדות בעליות המחירים, רק מעטים שמים לב לצד השני של אותו הכיס – הדשדוש המתמשך במשכורות בישראל. פוליטיקאים מרבים לצטט את השכר הממוצע שנסק בזכות ההייטק, אך מתעלמים מחצי מדינה שמרוויחה סכומים מגוחכים. מיהם "אנשי ה-6,000 שקל", ולמה הם כמעט נעדרים לחלוטין מהסטטיסטיקה הממשלתית?

מתן חודורוב
מתן חודורוב |  23
מתן חודורוב והשכר (צילום רונן אקרמן, freepik, shutterstock)
כשמביטים בנתונים הרשמיים, קשה לרגע להבין על מה כולנו מלינים כאן: עליות המחירים האמירו בשנה האחרונה ל-4.4%? אז מה, גם השכר הממוצע, שבלמ"ס מפרסמים כל חודש כמו שעון, גדל באפריל בשיעור דומה – 3.8% מול השנה הקודמת – עד לסכום מרשים לכאורה, של יותר מ-12,000 שקל.
במילים אחרות: סל המוצרים הטיפוסי בשוק אכן מתייקר, אבל גם כוח הקנייה של העובדים כקולקטיב גדל כמעט בהתאמה, כך שמרבית האינפלציה התקזזה כביכול כבר מזמן מול התלוש המשופר שאנחנו מרוויחים. למה, אפוא, כל כך הרבה ישראלים חשים שקרה בדיוק ההפך? רוב הדיונים בתחום מתמקדים באופן החישוב של יוקר המחיה, כמו הטענה שהמדד מוטה, ורק תשומת לב מעטה מוקדשת לנתוני השכר.

כמו בסיפור על מציל שתהה כיצד יכול אדם לטבוע בבריכה שעומקה "הממוצע" הוא 80 סנטימטרים, גם בשוק העבודה אין למונח הזה שום משמעות כמעט להבנת מצבו של הפרט. מיעוט בצמרת טבלת התגמול (למשל, אנשי ההייטק שלפי אותו מקור שברו בפברואר שיא עם מעל ל-30,000 שקל), עשוי בקלות להטות כלפי מעלה את הממוצע הלאומי; ואילו בבסיס הפירמידה, הגדלת שכר המינימום המתוכננת החל מ-2023 – תשפיע לחיוב על הממוצע, גם אם ברור שבעבור כ-80% מהעובדות והעובדים אין לה, לאמתו של דבר, כל נגיעה ישירה.
כנ"ל לגבי ועדים חזקים במונופולים ממשלתיים: התוספות שהם משיגים באמצעות הסכמים קיבוציים, מנותקות לעתים קרובות מההתפתחויות במשק – אך יש להן תרומה להגדלת השכר הכללי, שמדווח באופן קבוע כברומטר הרשמי של ישראל בקבלת החלטות.
 
על השיפורים הללו בחלקים מסוימים של החברה אפשר אולי לברך, אך בעקבותיהם הופך הממוצע למושג פחות ופחות רלוונטי בניתוח מצבו של "הפרט הטיפוסי" – זה שאינו נמצא בשלב התחתון בסולם, ומנגד בשום אופן גם לא בחלקו העליון.
מוכרת בחנות שמרוויחה 8,000 שקל בחודש, לאורך שנים רבות, גילתה פתאום שהשכר עלה "בממוצע" – אך מה משמעות הנתון ביחס למצבה שלה, כבת מעמד הביניים? האם חברי קבוצת ההתייחסות שלה כבר מרוויחים יותר, באופן שיאפשר גם לה לצפות בקרוב לתוספת?
על אף שרוב העובדים רחוקים מהשכר הרשמי, שרי האוצר אינם חדלים מלחגוג את עלייתו, לראות בו אינדיקטור מרכזי במשק ואפילו לנבא על בסיסו כמה שוות נקודות הזיכוי שמשפחה "ממוצעת" צפויה לקבל במס הכנסה. כתוצאה מכך, מתקבעת בשיח הכלכלי משכורת בסך 12,000 שקל כאילו היא הנורמה – כשבפועל, לא מדובר במקרה המייצג את רוב הציבור.
 
האם יש נתון רלוונטי יותר? במטרה לחשוף את משכורת האמצע, בדיוק במרכז הטבלה, המציאה הסטטיסטיקה את החציון: הסכום שבדיוק מחצית מהעובדים מרוויחים יותר ממנו, ובדיוק מחציתם מרוויחים פחות ממנו. הנקודה הגיאומטרית הזו אינה עולה כששכר הבנקאים שובר שיאים ואינה יורדת כשהוא מקוצץ – אלא זזה, לכאן או לכאן, רק בהתאם לשינוי במצבו של האדם הטיפוסי, "ישראל ישראלי" אם תרצו, המאפיין את הסביבה הכללית שבה הוא חי.
חציון הוא נתון פשוט לחישוב, כיוון שצריך רק לסדר את סכומי הברוטו במשק – מהגבוה אל הנמוך – ואז לבדוק כמה מקבל מי שממוקם באמצע, כלומר באחוזון ה-50. בעגה המקצועית, הטכניקה הזו מכונה גם "סטטיסטיקה חסינה", מפני שהיא מספקת תמונה מאוזנת על הקבוצה, גם כשההתפלגות בתוכה אינה סימטרית או נורמלית.
אף על פי כן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מפרסמת כמעט מהו השכר החציוני בישראל – ודאי לא בתדירות קרובה לזו שבה היא מדווחת על הממוצע. ההסבר הרשמי לכך באתר אינו משכנע: "קובץ זה [של משכורות] מתקבל מכל מעסיק המדווח על סך המשרות ועל השכר [הכולל] שהוא משלם, ללא פירוט כמה משתכר כל עובד ועובד. הנתונים הינם ברמת המפעל ולא ברמת הפרט, לכן לא ניתן לחשב את השכר החציוני".
איך נאמר בעדינות? בלמ"ס כבר התגברו על אתגרים לוגיסטיים מורכבים יותר... מה הבעיה לבקש מהמעסיקים המשתתפים במדגם, כמובן לאחר השמטת פרטים מזהים כלשהם, את רשימת המשכורות של עובדיהם? ונניח שהם יסרבו משום מה, מדוע לא לפנות אל המוסד לביטוח לאומי או לרשות המיסים – שני גופים המרכזים במחשביהם את נתוני השכר שמהם נגזרים התשלומים שלנו למדינה – כדי להפיק פלט סטטיסטי כל כך חשוב ורלוונטי?
מתוך האינדיקציות שכן מתפרסמות, בינתיים על בסיס התנדבותי בלבד, אפשר לשער ששיטת החציון – אם תזכה למעמד שווה בפרסומים הרשמיים – לא תחמיא למשק הישראלי.
חברת מס"ב, שעוסקת בסליקת המשכורות לחשבונות הבנק, טענה באפריל האחרון כי התגמול החציוני במשק עמד רק על 6,044 שקל – 50% בלבד מהממוצע הנאה שעליו דיווחו בלמ"ס במקביל. במילים פשוטות: אחד מכל שני עובדים הסתפק בסכום מגוחך, שגבוה ב-14% בלבד מהמינימום הקבוע בחוק, ולא מותיר למי שמתפרנס ממנו כל סיכוי לנהל רמת חיים סבירה לצד איזון כלכלי.
 
משפחות טיפוסיות כאלה שקופות לגמרי, מפני שהן לא ייהנו ישירות מההגדלה הצפויה בשכר המינימום, וגם לא "יפריעו" מבחינה סטטיסטית להכרזה חגיגית על עוד עלייה בממוצע הארצי. עד שנתחיל לדבר בשפת החציון, המנטרלת רעשי רקע בקצוות, איש לא יספור את אנשי ה-6,000 שקלים.
דווקא גוף אחד בין משרדי הממשלה, הממונה על השכר באוצר, מקפיד לפרסם בכל דיווחיו את החציון לצד הממוצע – אלא שהמגזר הציבורי, שאותו הוא מסקר, מאופיין בפערי שכר קטנים באופן יחסי (המשכורות הנמוכות גבוהות מהמינימום במשק, והגבוהות נמוכות מהמקסימום במשק), כך שדווקא בסקטור הזה ההבדל בין שתי התוצאות פחות גדול מאשר בישראל כולה. גם הביטוח הלאומי מחויב להשתמש בחציון מידי שנה לצורך קביעת קו העוני, אך בשאר הזמן מקומו כמעט נפקד מהדיון הכלכלי בישראל – למרות, ואולי מפני, שהוא חושף אי-שוויון מפלצתי.
אי אפשר להתעלם כמובן מהטיעון שלצד הדיווחים הרשמיים על השכר, יש במשק כלכלה שחורה ומשגשגת – כך שחלק מאנשי ה-6,000 מרוויחים סכומים גבוהים יותר בפועל, אך בוחרים להסתיר מהמדינה חלק מהכנסותיהם. קשה לדעת כמה בדיוק נרחבת התופעה הזו בקרב עובדים ממרכז הטבלה, באופן שפוגע דווקא באמינות של הנתון החציוני, אך היא בוודאי קיימת גם שם. ברור גם שהדרך להתמודד עם הפער שבין ממוצע לבין אמצע, אינה עוברת בחלוקת תוספות ללא אבחנה למעמד הביניים, אלא בעיקר בשיפור הפריון הנמוך שאחראי לתגמול החסר במשק; זו משימה לטווח הארוך, מול לו"ז פוליטי שטחי וקצר.
כן צריך לפחות להודות שהסיפור על עלייה בשכר הממוצע, שאמורה הייתה לקזז את רוב השפעת האינפלציה, פשוט אינו רלוונטי עבור מרבית העובדים בישראל. כמו חצי אמת הגרועה משקר, הסטטיסטיקה הזו – במתכונת שבה היא מפורסמת ומפורשת כיום – פשוט מסיחה את הדעת ממצבם האמיתי של רוב הצרכנים. לכן במערכת הבחירות, תוך כדי שנואמים בצדק על יוקר המחיה ועליות המחירים, הגיע הזמן לדבר גם על הצד השני של אותו הכיס: ההכנסה הנמוכה מידי של אנשי ה-6,000 והדרכים האחראיות להגדיל אותה.
 
תגובות לכתבה(23):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 19.
    מתן חודרוב- כתבה נחוצה וחשובה, רצוי גם
    ישראל 04/2023/24
    הגב לתגובה זו
    1 0
    לתת הדעת על הסכום הקבוע בחוק לתשלום חודשי מימימלי של ביטוח לאומי הנגזר מאותו "שכר ממוצע" לא מייצג , ושאר הסכומים כנ"ל, וכמובן על אי הגזירה של משכורת המינימום בדומה, כמו כן על עודף הבירוקרטיות, המיסים וכו' שהופכים כאן את התקדמותו של האזרח לבלתי אפשריות כמעט, וכמובן אל נא נשכח את עודפי הגביה של כל רשותאו החזרי המס שאינם מוצאים דרכם חזרה לאזרח כעניין שבשגרה, תרתי משמע, בשונה מגביית החובות שתמיד תפעל בחדות ונחרצות, קורות העיתות האחרונות כאן בצירוף כתבות כגון זו צריכות בהחלט להתחיל בפעולת השרשרת של הנורות האדומות שחייבות להדלק כבר בראשי האזרחים, העשוקים לעייפה
    סגור
  • 18.
    מתן חודרוב- כתבה נחוצה וחשובה, רצוי גם
    ישראל 04/2023/24
    הגב לתגובה זו
    2 0
    לתת הדעת על הסכום הקבוע בחוק לתשלום חודשי מימימלי של ביטוח לאומי הנגזר מאותו "שכר ממוצע" לא מייצג , ושאר הסכומים כנ"ל, וכמובן על אי הגזירה של משכורת המינימום בדומה, כמו כן על עודף הבירוקרטיות, המיסים וכו' שהופכים כאן את התקדמותו של האזרח לבלתי אפשריות כמעט, וכמובן אל נא נשכח את עודפי הגביה של כל רשותאו החזרי המס שאינם מוצאים דרכם חזרה לאזרח כעניין שבשגרה, תרתי משמע, בשונה מגביית החובות שתמיד תפעל בחדות ונחרצות, קורות העיתות האחרונות כאן בצירוף כתבות כגון זו צריכות בהחלט להתחיל בפעולת השרשרת של הנורות האדומות שחייבות להדלק כבר בראשי האזרחים, העשוקים לעייפה
    סגור
  • 17.
    לפרסם גם את החציוני.
    מישהו 08/2022/14
    הגב לתגובה זו
    2 0
    .
    סגור
  • לא רק לפרסם
    ישראל 04/2023/24
    הגב לתגובה זו
    1 0
    להתחשב בו כבסיס לחישובים, ולא בשכר ה"ממוצע" שאינו כלל מייצג דבר
    סגור
  • 16.
    משכורת
    רפי גולן 07/2022/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    ישנם עוד עובדים שמרוויחים פחות מ5000 ש''ח זו עובדה . בגלל זה אני חי בחו'ל
    סגור
  • טען עוד
  • 15.
    מה לגבי אלו שמתחת לקו הרבעוני
    רב עוני 07/2022/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    הכל לפי החוק אין תוספת אין קרנות.. מגיב 13 יש שמרוויחים מחצית ופחות מהאנשים שאתה לא מכיר אתה לא רואה אותנו ממטר
    סגור
  • 14.
    זה לא בלוף כי כולם יודעים את זה
    לוק סקיווקר 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    9 0
    כבר 8-7 שהמשכורות בהייטק מסתירות את מה שקורה פה באמת במדינה מבחינת שכר וזה נוח לפוליטיקאים כי הם לא צריכים לעבוד הם יכולים להישען על ממוצעים.
    סגור
  • 13.
    6k מחצית מעובדי המשק , אני לא מכיר אנשים כאלו כלל
    גוגו מן 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    2 8
    כל מי שאני מכיר מרוויח 20k וצפונה
    סגור
  • חצי מהשכבה שלך ביסודי. פתח עיניים חבר. (ל"ת)
    יאץ 08/2022/18
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • אם אתה לא מכיר אז זה לא נכון?
    לוק סקיווקר 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    2 0
    יש הרבה כאלו, כל מי שמנקה גננות סייעות מורים מתחילים ועוד הרבה מקצועות שאתה מכיר
    סגור
  • 12.
    היכן יו"ר ההסתדרות
    ניסו 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    5 0
    עליות מחירים בכל מוצר ומוצר , הייתכן שיו"ר ההסתדרות לא מבקש העלאת משכורות לעובדים, משהו לא נראה טוב זה לא הגיוני
    סגור
  • 11.
    השכר הממוצע
    אבי ס 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    4 0
    תתייחסו בבקשה לגימלאים שאין שום מנגנון שמפצה אותם .נוכחים נפקדים
    סגור
  • 10.
    בלוף השכר הממוצע הוא שרוב האנשים מרוויחים עוד לפחות
    מני 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    4 1
    10-20% בשחור. לא כולל הייטקיסטים שאין להם זמן לשחור
    סגור
  • 9.
    ההשוואה הרלוונטית היא השינוי בחציון (ל"ת)
    דור 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 8.
    אלא שבחציון הנמוך, מוכנים לתרום לסגול סיוע בניהול משפטו
    הגיון בריא 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    6 4
    כך שגם החציון לא רלוונטי.
    סגור
  • 7.
    דיפרנציאל תקוע
    אריק 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    2 0
    הלמס והאוצר לא מחוברים . כשיעשו אינטגרל מלמטה למעלה יבינו שצריך חישוב דיפרנציאלי. משהו תקוע במחשבה לא במחשבון
    סגור
  • 6.
    עני מייצר עשיר!
    אמת 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    7 4
    זה העני העובד בזיעת אפו המייצר את העשיר הנהנה מעמלו של העני. החברה צריכה לתגמל הרבה יותר את אלו העובדים בגופם מאשר אלו בשכלם. במצב הנכחי, הכלל עולמי, קיים חוסר שיוויון מוחלט. העני גם עובד קשה יותר פיזית וגם משתכר הרבה פחות ואילו העשיר לא עובד כמעט פיזית ומשתכר הרבה יותר. הפיתרון: מיסים רצינים לבעלי הכנבה גבוהה והשלמת הכנסה לבעלי הכנסה נמוכה. איפה הוא הפוליטיקאי שיציע זאת? למה כולם סותמים? כי הם בחלק העשיר , השכלי הלא-פיזי, ומדוע שיחוקקו משהו שפוגע בהם?
    סגור
  • 5.
    מה ממוצע השכר שלי ושל ביל גייטס?
    יוסף המסביר 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    4 0
    אם אפגוש אותו בתור לקופה בסופר.אשאל אותו
    סגור
  • 4.
    תיקון (השוואה בין נטו לברוטו)
    איתן 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    10 0
    להשוות בין השכר הממוצע ברוטו לבין השכר נטו שנכנס לבנק (ולא כולל תשלומי מס, קרן השתלמות וכו'), זה טיפ טיפה לא מקצועי, לשון המעטה. עצוב שזו הרמה של הכתבים הכלכליים בישראל
    סגור
  • 3.
    מדינה שדופקת את אזרחיה
    אליהו הנביא 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    9 1
    עם ישראל להתעורר לבחור בזליכה להנהגת המדינה ואוליי המציאות שלנו תשתנה לטובה גם הממשלה הנוכחית כמו הקודמת מוכרת אותנו לטייקונים כמו כן הם מסיחים את דעתנו מהדברים החשובים ביותר שהם עם ישראל מאוחד ובטוח בארצינו
    סגור
  • בקלפי לשים "מחל"
    בובי הביביסט 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    2 4
    יש כמה משפחות של טייקונים שצריך לפרנס אז בבקשה...
    סגור
  • 2.
    Toda
    Nili 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    9 0
    תודה לך מתן על ההבחנות הנחוצות בניתוח נתונים כלכליים. לא כולם לומדים סטטיסטיקה להם כתבה זאת מדייקת את הדיווחים בתקשורת
    סגור
  • 1.
    חוק פארטו עובד גם פה
    אי 07/2022/21
    הגב לתגובה זו
    8 1
    חוק פארטו עובד גם במקרה הזה 20% מהציבור מחזיק למעשה במירב העושר.
    סגור