הרווחיות של הבנקים מרקיעה שחקים. התשואה שלהם על ההון כבר מזמן חצתה את התשואה הסבירה על סיכון והם כבר משייטים להם בספירות של הייטק, רק בלי שהם נושאים בסיכון של הייטק.

הממשל בישראל רואה את זעמו של הציבור ומנסה לזרוק פלסטרים. בנק ישראל מנסה ללחוץ את הבנקים שיואילו בטובם להעניק בקשיש לציבור באמצעות הארכת מתווה הסיוע המוגבל שנתנו הבנקים בזמן המלחמה. חברי כנסת מנסים ללחוץ על הבנקים שיואילו בטובם לזכות במעט ריבית את מאות המיליארדים השוכבים אצלם בחשבונות העובר ושב תוך ניצול הבורות הפיננסית של הציבור. אולם כל אלה הן זריית חול בעיני הציבור.

זו אינה הפעם הראשונה שבה הממשל לזרועותיו השונות מנסה לזרות חול בעיני הציבור. רק לפני כמה שנים מרח בנק ישראל את הציבור הישראלי באשליה של בנקים דיגיטליים. כביכול אוטוטו יפתחו בישראל בנקים דיגיטליים שיאתגרו את הבנקים הגדולים ויכניסו תחרות עזה.

מה ששכחו בבנק ישראל לספר לנו הוא שבבנקאות יש יחס הלימות הון ולכן היקף האשראי שיכול בנק לגייס (כמו גם הצורך שלו להתחרות על גיוס פיקדונות) מוגבל למכפלה מסוימת של היקף ההון שלו. המערכות הדיגיטליות מקלות אמנם על גישה ללקוח אך גישה זו אין בה טעם אם לבנק אין מספיק הון להציע לו אשראי ולגייס ממנו פיקדונות. המגבלה להקמת בנק לא הייתה רק נגישות אלא נגישות חסרה לצד חוסר הון זמין להשקעה בבנקאות הישראלית.

זה היה העתיד שמכרו לנו אפוא בנק ישראל וחסידיו השוטים בתקשורת הכלכלית. אולם, בזמן שבו מכרו לנו את הלוקש הזה סגרו בנק ישראל ורשות התחרות שלושה בנקים אמיתיים וחשובים והוציאו מהתחרות הון עצמי בהיקף עצום. היקף הרבה יותר גדול מהתחזית האופטימית ביותר של הון הבנקים הדיגיטליים שממילא רק אחד מהם קם ואף הוא נאבק על חייו.

במסגרת זו, בנק ישראל לחץ על מיזוג בין בנק מזרחי לבין בנק איגוד (ומשרד האוצר אף נרתם להעביר בצירוף מקרים מחשיד תיקון לפקודת מס הכנסה שפטר ממס מיזוגים העומדים בנוסחה התפורה בדיוק על מידותיו של מיזוג מזרחי – איגוד), מיזוג בין בנק דיסקונט לבין בנק דקסיה ומיזוג בין הבנק הבינלאומי לבין בנק אוצר החייל. כך במסווה של חלומות באספמיה צמצמו משמעותית את התחרות בפועל.    

למעשה אם איננו רוצים להמשיך ולחלום באספמיה אזי הדרך היחידה להגברה דרמטית של התחרות הבנקאי בישראל טמונה רק באפשרות אחת. על הממשלה ליזום את הקמתו של בנק קמעונאי בעצמה. למי מכם שרעיון זה ישמע מופרך, או התערבות בוטה בשווקים, אזכיר כי מדינות מערביות רבות עשו זאת בעבר הלא מאוד רחוק מתוך הבנה שהשווקים הפיננסים (ובפרט בכל הנוגע לתחרות קמעונאית לרבות אל מול עסקים קטנים) לא מספיק חופשיים ויש לסייע להם להיות תחרותיים וחופשיים יותר. למעשה ישראל היא היחידה שטרם השלימה מהלך זה.

במערב ניצלו את תשתית הסניפים של בנקי הדואר המקומיים כדי לבצע מהלך להקמת בנק קמעונאי חדש בשיתוף עם המגזר הפרטי. לרוב העמידו את הסניפים וכן הון בהיקף שנקבע מראש למכרז בין בנקים גדולים שיקימו יחד עם הממשלה בנק חדש. מעין שותפות שבה המדינה משקיעה נדל"ן (סניפים), רישיון בנקאי והון, כמו גם נגישות ללקוח דרך סניפי הדואר ומותג של אמינות, ואילו הבנק שזכה במכרז משקיע הון נוסף, ניהול ולוקח האחריות על המיזם.

גם בישראל ניסיתי במהלך כהונתי באוצר לבצע מהלך דומה אך המכרז נעצר מעט לפני השלמתו על ידי שר האוצר וראש הממשלה לשעבר, העבריין המורשע, אהוד אולמרט. הוא מנע את השלמת המכרז ואת הקמתו של בנק קמעונאי גדול וסיבותיו עימו. אפשר רק לנחש מה הן היו.  

מאז עברו הרבה מים בירקון, חברת הדואר ועימה בנק הדואר וסניפיו הופרטו וכבר לא נמצאים בידי המדינה. עם זאת, גם החשיבות של פריסת סניפים כה רחבה ירדה מאז בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות. אמנם לבנקים הדיגיטליים אין הון ולכן יכולתם להתחרות בבנקים מוגבלת מאוד אך עדיין התשתית הטכנולוגית המודרנית מאפשרת לחסוך בפריסת סניפים פיזיים. מכאן עולה כי הממשלה יכולה עדיין להוציא אל הפועל את הרעיון המקורי, בשינויים מעטים, וזה בדיוק מה שבכוונתי לעשות כאשר אחזור למשרד האוצר.

על פי תוכניתי הממשלה תשקיע עשרה מיליארד שקלים ותוציא למכרז כספים אלו לצד רישיון בנקאי להקמת בנק חדש. במכרז יתמודדו בנקים זרים גדולים בלבד אשר יתחרו על שיעור ההשקעה ההונית המקבילה שהם ישקיעו להגדיל את ההון הממשלתי הראשוני ולקחת אחריות על הקמת בנק ממשלתי עסקי משותף. הבנק החדש ינצל את ההון הגדול, כמו גם את הטכנולוגיות, כדי להתחרות בבנקים הגדולים ולתת להם מכה תחרותית שהם לא קיבלו מימיהם.

יצוין, כי מהלך דומה של מינוף השקעה הונית ראשונית של הממשלה עשיתי בזמני באוצר בזעיר אנפין לטובת קרן אקראי לעסקים קטנים. שיתוף הפעולה הממשלתי עסקי היה מצוין. אגב, גם כל הפרויקטים בשיטת ה-BOT שבה בנינו את כביש 6, הנתיב המהיר, מנהרות הכרמל ועוד עובדים על עקרון דומה של שיתוף פעולה בין השקעה ראשונית ממשלתית לבין השקעה משלימה וניהול עסקי פרטי. הניהול העסקי והבעלות המשותפת של קרן האשראי לעסקים קטנים הבטיחו כי הכספים לא ירדו לטמיון והממשלה אף הרוויחה לא מעט מפעילות הקרן. גם פה יהיה אותו הדבר. אני צופה כי הממשלה תרוויח לא מעט על המיזם.

השליטה העסקית תהיה בידי הבנק הזר שזכה במכרז והוא יסכן גם את ההון שלו ולא רק את ההון הממשלתי. בה בעת, הבנק החדש ייהנה מהון נרחב, ממותג ממשלתי של אמינות וממותג עסקי של חדשנות ויוקרה. זה כבר לא יהיה דרדס של בנק דיגיטלי זעיר אלא ענק שיוכל לעורר מחדש את בית הקברות של חוסר התחרות במערכת הבנקאית שלנו ולסייע בהנעת צמיחה אדירה במשק.      

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.