רציחתם בשבי של ששת החטופים שלנו הי"ד בידי מרצחי החמאס זמן קצר לפני שהצליחו חיילי צה"ל הפועלים ברפיח לאתרם זעזעה את העם כולו. המחשבה שכמעט אחד עשר חודשים הצליחו החטופים לשרוד בחיים רק כדי להירצח בדם קר על ידי שוביהם מרתיחה את דם כולנו. אולם, דווקא בשעה זו כאשר הלב כואב והדם רותח חובה עלינו לנשוך שפתיים, לא להישבר ולא לאבד את גבולות השפיות ושיקול הדעת שלנו. בפרט בכל הנוגע לראשי הממשל והחברה בישראל. אנו חייבים זאת הן לחיילי צה"ל הגיבורים הממשיכים להילחם בכל החזיתות, הן לחטופים ולמשפחותיהם היקרות ללב כולנו והן בעבור למעלה מאלף ושש מאות המשפחות השכולות שהצטרפו למעגל השכול הלאומי מאז השבעה באוקטובר. 

בשנה האחרונה עבר השסע הפוליטי החוצה את העם מזירת המאבק על הרפורמה המשפטית לשאלת ניהול המלחמה בעזה והחזיתות האחרות ובפרט בלבנון. השסע הפוליטי חוצה משפחות והוא חוצה גם ארגונים עסקיים וציבוריים או ציבוריים למחצה. כאב המשפחות השכולות ומשפחות החטופים משפיע על כולנו ומקשה עלינו לחשוב בשיקול דעת. אמנם, רמת השיח הציבורי השתפרה בעקבות האסון שארע בשבעה באוקטובר אולם אנו עדיין נתונים לשסע המאיים לפלג אותנו. לצערי, אין ניצחון מובהק יותר לאויבינו מראיית הקרע בעם. 

לכן, דווקא בשעה זו אסור לנו לחרוג ממוסכמות יסוד ההופכות אותנו מאוסף אקראי של אנשים או מחנות של ניצים לעם. אחת המוסכמות היא הציות לחוק. אמרתי זאת כאשר חרדים, נכים או מפגינים נגד הרפורמה המשפטית חסמו כבישים וחזרתי ביתר עוז ותקפתי את הפריצה לבסיסי צה"ל שהתרחשה לפני כמה שבועות. חוק הוא חוק ולאיש או למחנה כלשהוא אין זכות לרמוס אותו. את הוויכוחים הפוליטיים והציבוריים אפשר לנהל באמצעים שהחוק מתיר. חופש הבעת דעה (בלי אלימות מילולית, דיבה והפרכת שקרים), הפגנות (בלי לחסום כבישים), מאמרים ופוסטים בעיתונות וברשתות החברתיות ועוד שלל אמצעים. כאשר מחנה אחד לוקח החוק בידיו, המחנה השני מאמץ את אותן השיטות ומוסיף, ושוב הראשון מחריף והכול חוזר חלילה. ואין זה משנה מי התחיל. שכל אחד יסתכל לעצמו במראה. 

בין האמצעים שאסור לנקוט הוא לקחת סמכויות שהמחוקק או הציבור הפקיד בידיך למטרה אחת ולהשתמש בהם כדי לקדם את העמדה הפוליטית שלך. השבוע נחצה קו מסוכן. בעלי חברות ציבוריות (שבעלי מניות נוספים שותפים בהם לבד מבעלי השליטה) וההסתדרות החדשה לקחו את החוק לידיים והתנהלו באופן לא חוקי ופסול. 

בעלי חברות השביתו את עסקיהם תוך שהם משתמשים בזכות הניהול שהוקנתה להם באספת בעלי המניות כדי לקדם את עמדתם הפוליטית ולמחות נגד הממשלה. אולם זכות הניהול הופקדה בידיהם כדי להשיא את רווחי החברות, לקדם את טובת בעלי העניין (העובדים, הלקוחות והספקים) ולפעול בהתאם למטרות החברה כפי שהוגדרו בתקנוני החברות. קידום העמדות הפוליטיות של בעלי השליטה לא נמנו על מטרות אלה.  

ההסתדרות החדשה החליטה על שביתה פראית, לא חוקית ופוליטית תוך שימוש בסמכויות שהפקיד בידיה המחוקק ותוך ניצול העובדה כי ראשיה נבחרו לנהל את הארגון החשוב הזה בידי מאות אלפי עובדים. המחוקק לא נתן סמכות להסתדרות להכריז על שביתה פוליטית. העובדים שבחרו את הנהגת ההסתדרות לא נתנו בידי הנהגה זו זכות להפקיר את ענייניהם כדי לקדם את העמדות הפוליטיות או הציבוריות של יו"ר ההסתדרות.

עבודה מאורגנת היא זכות מקודשת בחברה דמוקרטית. פרשנות נכונה של דברי אדם סמית בעצמו, כפי שכבר קבע פרופ' חיים ברקאי המנוח במאמרו "עושר העמים באספקלריה של ימינו" (עמודים 31-32), מצדדת בחשיבות של עבודה מאורגנת ככלי להגנה מפני מונופולים וריכוזיות של ההון. גם מחקרים עדכניים של ארגון ה-OECD ואחרים מצביעים על התרומה של עבודה מאורגנת לרווחה של משקים מערביים. העובדה כי ראשי ההסתדרות ניצלו את סמכויותיו של ארגון חשוב זה כדי לקדם עמדה פוליטית כורתת את הענף עליו יושבת העבודה המאורגנת, מסכנת את הישגיה ומאיימת על מעמדה (והנה כבר יש הקוראים לפגוע במעמד ההסתדרות ובהכנסותיה שקבע לה המחוקק הישראלי בנדיבות מופרזת). 

העובדה כי בעלי שליטה ומנהלים בחברות ציבוריות וראשי ארגון חשוב כהסתדרות עושים שימוש לרעה בסמכויות שהוקנו בידיהם תוך רמיסה בוטה של החוק היא עדות להתדרדרות של השיח הציבורי בישראל ולבעיות הסוכן החמורות המאפיינות אותו. בישראל יש חוסר כבוד בסיסי לזכויות של אחרים. בישראל יש קלות דעת איומה בכספם של אחרים. הממשלה מתנהלת ברשלנות. ההסתדרות יוצאת לשביתה פראית שעולה מיליארדים בשעה שהמדינה כולה במלחמה שעלתה כבר קרוב למאתיים מיליארד שקלים והצבא חסר מימון כמעט כאוויר לנשימה. אין מלך בישראל ואיש הישר והעקום בעיניו יעשה. תתביישו לכם כולכם.  

עוד ב-

חברות הדירוג רואות את ההתנהלות של הממשלה: ומגיבות בהתאם | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית