כיצד קורה שאדם מגיע מיוזמתו לשני בתי חולים בישראל, כשהוא סובל מאירוע מוחי, אך חרף כך, הרופאים לא מעניקים לו לכאורה טיפול מידי ומציל חיים? כיצד, כאשר מועלה חשד, כיממה לאחר הגעתו, כי הוא סובל לכאורה מאירוע מוחי – הרופאים לדבריו לפחות מחכים יומיים תמימים עד להתפנות תור לבדיקת MRI, ולא מטפלים בו על פי הפרוטוקול לאירועים שכאלה באופן מיידי?

שאלות אלה עולות מתביעה שהוגשה בימים אלה נגד בתי החולים איכילוב ו'מאיר'  - בשם מטופל שלקה לטענת מייצגיו באירוע מוחי חריף, אשר על פי הנטען - לא טופל במועד. את התביעה הגישו עורך הדין רפאל אלמוג ועורך הדין רן שפירא, ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות', לבית משפט השלום בהרצליה. על פי התביעה, התובע עבר בעבר שני צנתורי לב ובנוסף היה נתון במעקב בשל סרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה, אשר לא נחשב לסופני. 

על פי הנטען, במהלך נובמבר 2019 פיתח התובע תסמינים המזכירים שפעת – לרבות שיעול, תחושת חולשה וחום נמוך, וטופל בקופת החולים באנטיביוטיקה. כעבור מספר ימים, מצבו החמיר,  והוא הפך לישנוני במיוחד. בשל כך, ובשל אירוע של מלמול בעצימת עיניים, תוך חוסר תגובה לקריאות אשתו, היא החליטה לפנותו לבית החולים איכילוב. על פי הנטען, עם הגעתו למיון באיכילוב, בבוקר ה-23 בנובמבר 2019, עדיין במצב ישנוני, התלונן התובע על חולשה. הרופאים ערכו לו בדיקה ראשונית, לרבות בדיקות ריאה, משום שסברו שהשיעול הממושך והחולשה קשורים לזיהום ריאתי בו לקה. ברשומות הרפואיות מצוין כי נעשתה לתובע גם בדיקה נוירולוגית במסגרתה נרשם כי עצם את עיניו בין המשפטים ופקח אותן רק לבקשת הבודק.

הבדיקה סוכמה כרושם לזיהום ריאתי, וצוין כי ייתכן שהחולשה נובעת מהזיהום שנמצא בתהליכי ריפוי. הומלץ על המשך טיפול תרופתי קבוע ומעקב רופא מטפל בבוקר למחרת. וכך, התובע שוחרר כשעתיים לאחר שהגיע למיון של איכילוב, עם אבחנה שגויה. לאחר כמה שעות, בעקבות הידרדרות נוספת, החליטו התובע ואשתו לפנות לבית החולים 'מאיר' בכפר סבא. בבית החולים עבר המטופל מספר בדיקות, וביניהן דיקור מותני, צילום חזה, ובדיקה נוירולוגית.

בבדיקה הנוירולוגית הוא אובחן במצב 'שקוע', כלומר בערנות ובהכרה נמוכות, ולא שיתף פעולה עם הבדיקה. בשל כך הוחלט להעבירו, לסריקת CT ראש.  בשעה 21:20 בערב נערכה לתובע בדיקת CT ראש ראשונה, שהראתה סימנים לטרשת בעורקי הצוואר ובאזור הראש, סימני דלקת כרונית בסינוסים וצמצום רקמת המוח המעיד על אובדן נפח. בעקבות הממצאים הוחלט להתחיל בטיפול אנטיביוטי מקיף גם נגד זיהומים חיידקיים קשים. בהמשך הועבר התובע למחלקה הפנימית, במצב "שקוע", ונמשך הטיפול באנטיביוטיקה. במהלך הלילה נערכה הערכה נוירולוגית, שבה התובע לא הגיב להוראות. התגלו סימנים של מתח חריג בשרירי ידו הימנית, והועלה חשד לדלקת במוח או לפגיעה באזור הקדמי של המוח. למחרת בבוקר, ה-24 בנובמבר, נערכה בדיקת CT נוספת, שבה אובחן אזור פגוע במוח ושבץ קטן. 

בעקבות הממצאים, הודיע הרופא למשפחתו של התובע כי מדובר באירוע מוחי, אך יש לוודא זאת סופית באמצעות בדיקת MRI.  לדברי עורכי הדין רפאל אלמוג ורן שפירא, למרות שהמשפחה לחצה על צוות בית החולים להעביר את יקירם לבדיקת MRI דחופה, בבית החולים מאיר התעקשו כי התור הקרוב ביותר יתפנה רק בעוד יומיים. וכך לדבריו, במקום לאבחן באמצעים אחרים האם הוא סובל מאירוע מוחי, ובמקום לטפל בו על פי הפרוטוקול הרפואי המיועד למקרים כאלה, החליטו הרופאים להמתין יומיים עד להתפנות התור ב-MRI. כאשר בוצעה לבסוף בדיקת MRI ב-26 בנובמבר, נמצא כי התובע סובל משורה של אוטמים מוחיים המבטאים אירוע מוחי קשה בשתי האונות. למרבה הצער, רק בשלב מאוחר זה הוחל טיפול נוגד קרישה – אך הדבר לא מנע את הנזק המוחי הבלתי הפיך ממנו סובל המטופל עד ימינו אלה.

צלם גולן קריאו

לדברי עורכי הדין אלמוג ושפירא, בעקבות האירוע, נותר התובע עם מגבלות חמורות: הוא מתקשה ביוזמה ובהתארגנות, מתמודד עם הפרעות קשות בזיכרון ובריכוז, מתקשה בשמירה על רצף שיחה, ובנוסף לכך סובל מחולשה בזרוע וברגל בצד שמאל – בעיה המכבידה עליו בתפקוד היומיומי. לפי התביעה, המצב התפקודי והקוגניטיבי מונע ממנו לחזור לחיים עצמאיים ופעילים. אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר גיל א. סווירי, מומחה לנוירוכירורגיה. 

לדברי ד"ר סווירי, למרות התסמינים הברורים, הצוות הרפואי באיכילוב לא שקל את האפשרות של שבץ מוחי, ולא בוצעו הבדיקות והטיפולים הנדרשים במקרים מסוג זה. תחת זאת, מציין ד"ר סווירי, התובע שוחרר מבית החולים כשהוא סובל משבץ מוחי פעיל. מדובר, לדבריו, בחריגה חמורה מהנהלים הרפואיים המקובלים, עד כדי רשלנות והזנחה. ד"ר סווירי מוסיף כי גם בבית החולים מאיר, אליו הגיע התובע לאחר מספר שעות, על אף היעדר סימנים לזיהום שעשוי היה להסביר את המצב, לא נשקלה האפשרות של שבץ מוחי. ד"ר סווירי מדגיש כי לא ברור על מה התבססה אבחנתו של הצוות הרפואי ב'מאיר' בנוגע לסינוסיטיס כרונית, שכן מצב זה, לדבריו, אינו מוביל לירידה במצב ההכרה. 
בנוסף, קובע המומחה, כי לאחר ההחלטה לאשפזו במחלקה פנימית ב'מאיר', כשבקבלתו נרשם שהתובע במצב "שקוע", הצוות לא בירר את הסיבה למצב זה ולא שקל את האפשרות שמדובר באירוע מוחי.

המומחה מציין כי לתובע לא בוצעה אבחנה מבדלת בבי"ח 'מאיר', כפי שנדרש מרופא סביר, לא במיון ולא במחלקה. לדבריו, הצוות הרפואי ב'מאיר' התעלם מהעובדה שהתובע נמצא בסיכון מוגבר לפתח שבץ מוחי, ולכן בוצעה לו רק בדיקת CT ראש רגילה. המומחה מדגיש כי במקרה של חשד לשבץ מוחי, נדרש לבצע פרוטוקול בדיקות מלא, הכולל גם CT צנתור להערכת כלי הדם ו CT לבחינת זרימת הדם למוח – בדיקות שלא בוצעו במקרה זה. לדברי ד"ר סווירי, רק יומיים לאחר שהועלה חשד לאירוע מוחי, נשלח התובע בבית החולים מאיר לבדיקת MRI, שבוצעה ב-26 בנובמבר 2019. הבדיקה חשפה כי התובע סובל מדיסקציה (קרע) בעורקים הראשיים המובילים דם למוח, וכן ממספר רב של אוטמים מוחיים – תופעה המכונה "מקלחת" אוטמים. 

רק בשלב זה, ובאיחור משמעותי, אובחן התובע כסובל משבץ מוחי שנגרם כתוצאה מהקרע בעורקי התרדמה, אשר הוביל לאוטמים המוחיים הרבים. לדברי ד"ר סווירי, בשלב זה הנזק כבר היה בלתי הפיך, והטיפול הגיע מאוחר מדי. לדבריו, "הלכה למעשה, האבחנה של שבץ מוחי נעשתה רק שלושה ימים לאחר התייצבות התובע בבית חולים, התנהלות שהינה חריגה משמעותית מפרקטיקה רפואית סבירה". 

לדברי המומחה, אילו היה התובע מאובחן כסובל מאירוע מוחי – בין אם חולף או קל – כבר ביום הגעתו לבית החולים איכילוב או בהמשך במחלקת המיון בבית החולים מאיר, הוא היה זוכה לטיפול בנוגדי קרישה בהתאם לפרוטוקול הטיפול המקובל. טיפול זה נועד למנוע הישנות של אירועים מוחיים, שהתפתחו, ככל הנראה, כתוצאה משליחת תסחיפים מהעורקים הפגועים. תסחיפים אלו הם שהובילו להתפתחותם של אוטמים רבים במוחו של התובע. המומחה מסכם כי טיפול במועד היה מונע, בסבירות גבוהה, את התפתחות האוטמים הרבים במוח, שהם אלה שהובילו למצבו הסיעודי הקשה של התובע ולכל ההשלכות הנלוות לכך. ד"ר סווירי מוסיף בחוות דעתו כי הנזק לתובע חמור במיוחד: הוא מעריך נכות קוגניטיבית בדרגת חומרה בינונית (50% נכות) וחולשה בצד שמאל (20% נכות), כאשר 75% מסך הנכות מיוחס להתנהלותם הרשלנית של הרופאים ולאיחור באבחון ובטיפול. 

עוד ב-

תינוקת נפטרה באיכילוב אחרי הלידה. האם מדובר ברשלנות רפואית?

לכתבה המלאה

לדברי עורכי הדין רפאל אלמוג ורן שפירא, עד האירוע התובע היה עצמאי לחלוטין וחי חיים מלאים, אך בשל האבחון המאוחר והטיפול הלקוי לו זכה, הוא הפך לשבר כלי, וכעת הוא נזקק לסיוע צמוד 24/7 בכל פעולה יומיומית. בתביעה, אותה הגישו עורך הדין רפאל אלמוג ועורך הדין רן שפירא בשם התובע, הוא מבקש מבית המשפט לחייב את משרד הבריאות המפעיל את בית החולים איכילוב, ואת קופת חולים כללית המפעילה את בית החולים מאיר בכפר סבא, לפצות את התובע במלוא נזקיו, וזאת עד לסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בהרצליה. טרם הוגש כתב הגנה.