בריאות

תינוקת נפטרה באיכילוב אחרי הלידה. האם מדובר ברשלנות רפואית?

כדי שתהיה עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית, יש להוכיח את שלושת הקריטריונים: חריגה מסטנדרט רפואי, קשר סיבתי ונזק. מורה נבוכים לקורבנות הרשלנות הרפואית

עו"ד ענת גוטמן | 5/12/2024 11:07

תביעות רשלנות רפואית (צילום shutterstock)

תינוקת שנולדה במועד נפטרה מספר שעות אחרי הלידה בבית חולים איכילוב, שם ציינו כי מצבה הידרדר במהירות לאחר הלידה, היא הועברה לטיפול נמרץ, ולאחר החייאה נקבע מותה.

מקרה של פטירת תינוקת שעות לאחר לידה בהריון שהוגדר כ"רגיל" הוא אירוע טרגי וקשה, המעורר שאלות רבות, הן מבחינת הרקע הרפואי והן מבחינת הסיבות לאירוע. כדי להבין אם יש עילה לחשד לרשלנות רפואית או אם מדובר במקרה טרגי בלתי נמנע, יש לבחון מספר היבטים.

קרדיט צילום: סם יצחקוב. עו"ד ענת גוטמן

ראשית, יש לבדוק האם בוצע מעקב הריון סדיר לפי הפרקטיקות המקובלות, והאם זוהו גורמי סיכון שדרשו התייחסות מיוחדת, כגון: סוכרת הריונית, זיהומים, מצבים גנטיים או מומים בעובר.

בנוסף, יש לבדוק האם הלידה התנהלה כראוי, האם היו סימנים למצוקה עוברית שלא זוהו או לא טופלו בזמן, והאם ננקטו פעולות הולמות במקרה של סיבוכים בלידה. בבדיקה זו ניתן להסתמך, בין היתר, על הגיליון הרפואי ועל נתוני הניטור שהופיעו במוניטור אליו הייתה מחוברת היולדת.

בין היתר, יש לבדוק האם נדרשו פעולות החייאה מיד לאחר הלידה ומה היה מצבה של התינוקת מיד לאחר הלידה, לרבות ציון אפגר שנמדד דקה וחמש דקות לאחר הלידה וכולל מדדי דופק, נשימה, מתח שרירים, תגובה לגירוי וצבע העור.

חשוב מאוד לבדוק את התיעוד הרפואי בשעות שלאחר הלידה, כמו קשיי נשימה, זיהום, תפקוד הלב, האם הייתה התערבות רפואית בזמן, והאם היא תאמה את הסטנדרט המקובל.

במקרים אלה, למרות האירוע הטראגי והמצב הנפשי בו נתונים ההורים, חשוב להתעקש על ביצוע נתיחה שלאחר המוות, באמצעותה ניתן לקבוע סיבת מוות מוגדרת, כמו מום לבבי לא מאובחן, זיהום חמור או מצוקה נשימתית או בעיה גנטית.

בדיקת התיעוד הרפואי של המעקב אחרי הלידה ומרגע הגעת היולדת לבית החולים היא קריטית כבסיס לתביעה בעילה של רשלנות רפואית. כדי להעריך אם מדובר ברשלנות רפואית, יש לבדוק האם הצוות הרפואי פעל לפי הנהלים והסטנדרטים המקובלים במעקב, בלידה ובטיפול בתינוקת לאחר הלידה, והאם יש קשר סיבתי לנזק, קרי, האם פעולה או מחדל של הצוות הרפואי גרמו באופן ישיר למות התינוקת. בנוסף, יש לבדוק האם נמסר להורים המידע הנדרש על הסיכונים האפשריים בלידה ובשעות שלאחריה.

לאחר האירוע הטרגי עוה״ד דואג לאסוף את כל התיעוד הרפואי עבור ההורים, החל ממעקב ההיריון, הלידה והטיפול לאחריה. בהמשך, בסיוע עורך דין שמומחה ברשלנות רפואית, מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, ובמידת הצורך עם ניאונטולוג - מומחה לטיפול ביילודים, כדי להבין את השתלשלות האירועים.

לאחר קבלת חוות דעת רפואית ראשונית, עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יוכל להעריך אם יש מקום הגשת תביעה.

פטירת תינוקת לאחר לידה היא אירוע מצער שיש לבחון אותו לעומק. ייתכן שמדובר בנסיבות שאינן בשליטת הצוות הרפואי, אך ייתכן גם שהיו מחדלים בטיפול או בזיהוי סיכונים. תהליך הבירור דורש איסוף מידע מלא והתייעצות עם מומחים כדי להגיע למסקנה האם הייתה רשלנות רפואית או שמדובר במקרה בלתי נמנע.

ההבדל בין רשלנות רפואית לבין טעות רפואית נעוץ בעיקר באופי הפעולה, בנסיבותיה, ובשאלה האם הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל. טעות רפואית מתרחשת כאשר יש שיקול דעת מוטעה או שגיאה במהלך הטיפול, אך היא נעשתה בתום לב ועל בסיס הידע והפרקטיקה הרפואיים המקובלים באותו זמן. הטעות יכולה להתרחש, למרות שהרופא פעל במסגרת המקובלת והסבירה של הידע והמיומנות הרפואית.

לדוגמה: רופא מספק תרופה שמסתבר שהיא לא אפקטיבית, למרות שבאותו זמן הייתה מקובלת כפתרון סביר, או ניתוח שלא השיג את התוצאה הרצויה, למרות שבוצע בהתאם לפרוטוקול.

זאת לעומת רשלנות רפואית, שהיא מצב שבו רופא או גורם רפואי אחר חרג מסטנדרט הטיפול הסביר והמקובל, באופן שלא עולה בקנה אחד עם מיומנותו המקצועית או אחריותו, תוך אי קיום חובת הזהירות כלפי המטופל, שגרם לנזק שלא היה מתרחש אלמלא הרשלנות. כדי שתהיה עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית, יש להוכיח את שלושת הקריטריונים: חריגה מסטנדרט רפואי, קשר סיבתי ונזק.

אם יתברר כי מדובר ברשלנות רפואית, ניתן לטעון, בין היתר, כי הרשלנות נבעה מאי קריאה נכונה של בדיקות חיוניות או התעלמות ממצבים חריגים, אי יידוע המטופל על סיכונים אפשריים, ובכך מניעת האפשרות להסכים מדעת, שימוש בציוד רפואי פגום או לא מתאים במהלך ניתוח.

במשפטים שעוסקים ברשלנות רפואית, בתי המשפט משתמשים במבחן "הרופא הסביר" כדי לקבוע האם הייתה חריגה מהסטנדרט המקובל. הטעות נחשבת ל"רשלנות" אם רופא סביר אחר, באותן נסיבות, היה פועל בצורה שונה.

אם יוכח שהייתה רשלנות רפואית במקרה של פטירת תינוקת שעות לאחר לידה, ניתן להגיש תביעת נזיקין בעילות שונות, כגון רשלנות רפואית במעקב ההיריון, אי זיהוי גורמי סיכון או בעיות במהלך מעקב ההיריון, אבחון לקוי של בעיות בעובר, כמו מומים, זיהומים, סיבוכים גנטיים ואי הפניה לבדיקות נדרשות.

רשלנות רפואית בלידה יכולה להיגרם בשל כשל בזיהוי מצוקה עוברית בזמן הלידה, שימוש שגוי בפרוצדורות רפואיות, כגון לידת ואקום או קיסרי לא הכרחי או מאוחר מדי, טיפול רפואי שגוי, כמו לדוגמה, חוסר בציוד מתאים או צוות מיומן.

אפשרות נוספת היא רשלנות בטיפול לאחר הלידה, למשל: אי מתן טיפול נאות לתינוקת לאחר הלידה, כשל בזיהוי סימנים מוקדמים למצבים רפואיים מסכני חיים, כגון קשיי נשימה או זיהום, הימנעות מנקיטת פעולות חיוניות להחייאה או טיפול במצבי חירום.

עילה נוספת היא אי מתן מידע מלא ומדויק להורים על הסיכונים האפשריים בלידה ובטיפול בתינוקת, אי מתן הסבר על האפשרות לבחור בפרוצדורות רפואיות חלופיות.

סעיפי הפיצוי האפשריים יכולים להיות נזק ממוני ישיר, כמו פיצוי בגין הוצאות כלכליות שנגרמו להורים כתוצאה מהרשלנות, עלות ההיריון והלידה, הוצאות רפואיות, כולל טיפולים, חוות דעת רפואיות ונתיחה שלאחר המוות.

בנוסף, ניתן לתבוע עבור הוצאות הקשורות לטיפול רגשי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי להורים. עבור אובדן השתכרות עתידית של התינוקת, הכולל חישוב ההשתכרות הפוטנציאלית של התינוקת לאורך חייה, אילו הייתה חיה ומגיעה לגיל עבודה.

ניתן לתבוע גם עבור כאב וסבל, קרי, פיצוי על הסבל הנפשי של ההורים כתוצאה מהאירוע הטראומטי. בנוסף, ניתן לתבוע פיצוי עבור "פגיעה באוטונומיה", במקרה וההורים לא קיבלו מידע מלא על הסיכונים או על חלופות אפשריות, תוך פגיעה בזכותם להחלטה מושכלת.

לסיום, ניתן לתבוע גם עבור נזק לא ממוני, כמו אובדן הנאה מהחיים של ההורים בעקבות אובדן הילדה, אובדן יכולת לממש הורות לתינוקת שנפטרה, וגם עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

גובה הפיצוי יהיה תלוי, בין היתר, בחומרת הנזק הכלכלי להורים, עד כמה ניתן להוכיח שהנזק היה נמנע אם הצוות הרפואי היה פועל כראוי, ובהתבסס על חוות דעת רפואיות לפיהן היה ניתן למנוע את המוות.