לקראת פתיחת עונת המסיק, המשרד להגנת הסביבה, היחידה הסביבתית של רשות הטבע והגנים ורשות המים נערכים למניעת זיהום הסביבה מפסולת ייצור של שמן זית ומסבירים לציבור הרחב את הסכנה.

כרמי זית במדינת ישראל מכסים כ-310 אלף דונם, והם גידול המטע הגדול במדינה. אשר להיקף השטח, רוב כרמי הזית, כ-250 אלף דונם, נמצאים במגזר המסורתי וגדלים בתנאי בעל בלא השקיה כלל או בהשקיה מועטה. כרמים אלו מאופיינים בנטיעה במרווחים גדולים, 15-10 עצים לדונם ובמסיק ידני.

כ-55 אלף דונם מעובדים באופן אינטנסיבי המאופיין בנטיעה צפופה יותר, כ-40-35 עצים לדונם, בהשקיה, בדישון ובמסיק ממוכן. יבול הפרי השנתי מכרמי הזית נע בין 60 אלף טונות בשנת שפל לכ-100 אלף טונות בשנת שפע, כאשר רוב הפרי מופנה להפקת שמן זית, ומיעוטו לייצור זיתי מאכל. תקופת המסיק נמשכת בישראל שלושה עד ארבעה חדשים, בין אוקטובר לינואר. פסולת בתי הבד, ובעיקר המרכיב הנוזלי (עקר), נחשבת לבעלת פוטנציאל נזק גבוה לסביבה.

בעונת מסיק הזיתים נוצרים בבתי הבד שפכים. אחד מהם הוא עקר, פסולת נוזלית אשר מתקבלת מתהליך הכנת שמן הזית ומכילה ריכוז גבוה מאוד של חומרים אורגניים וחומרים רעילים. הזרמת העקר בלא פיקוח גורמת לנזקים כבדים למערכת הולכת השפכים ולמערכת הטיהור עד כדי סתימת מערכות ההולכה וקריסת מתקני הטיהור ופגיעה של ממש ביכולת ניצול הקולחים מהמתקן לטיהור שפכים (מט"ש) לשימוש חקלאי. פגיעה חמורה במתקני הטיהור גורמת להזרמת כמויות גדולות מאוד של ביוב גולמי לנחלים ולים ולזיהומם הכבד.

הזרמת העקר למערכות הביוב ולסביבה עלולה לזהם גם את הסביבה ובכלל זה את מי התהום. הזרמת עקר למערכות הביוב כבר גרמה בעבר לפסילת מאגרי מי שתייה גדולים ואיכותיים לשימוש, בעיקר באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה במחוזות חיפה והצפון.

כדי למגר את המפגעים הסביבתיים האלה ולמנוע זיהום, המשרד להגנת הסביבה מנחה את בתי הבד לפיזור מבוקר של מי העקר. מי עקר מכילים מינרלים, כמו חנקן, זרחן, אשלגן בכמויות גדולות, פנולים וחומרים אורגניים אחרים. פיזור מבוקר ונכון מאפשר נטרול ביולוגי יעיל של מרכיבי הרעילות שבעקר ומיצוי של פוטנציאל הדישון הקיים בו הן למבנה הקרקע הן לתפוקת היבול ולאיכותו. לפיכך, הטיפול הסביבתי המקובל והנכון במי עקר הוא פיזור מבוקר שלו בשדות חקלאיים.

המשרד להגנת הסביבה עושה פעולות שונות להסברה מול בתי בד ותאגידי ביוב ברחבי המדינה כדי למנוע הזרמות לביוב ולסביבה ולעודד פיזור מבוקר על פי ההנחיות. כמו כן, המשרד מתגבר סיורי פיקוח ואכיפה כדי למנוע הזרמות והשלכות שלא כחוק של פסולת עקר המתקבלת בעת הכנת שמן זית.

באחריות תאגידי המים לפקח על בתי בד, לאתֵר את זרימות העקר במערכת הביוב הציבורית, לרבות ביצוע דיגומים, ולהציב אמצעי ניטור וחיישנים לזיהוי נוכחות עקר בשוחות הביוב ביציאה מבתי בד חשודים. במסגרת זו, המשרד להגנת הסביבה פועל לפי הצורך בפתיחת הליכי אכיפה נגד בתי בד שנתפסו מזרימים עקר למערכת הביוב הציבורית. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כיום פעילים בישראל כ-110 בתי בד, כ-80 מתוכם בצפון ובאזור חיפה. בתהליך הפקת שמן הזית מיוצרים עד 80 אלף מ"ק עקר בשנה. 

יעל אורן, מנהלת אגף סביבה חקלאית במשרד להגנת הסביבה: "טרם פתיחת עונת המסיק, ערך המשרד להגנת הסביבה הכנה בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לספק כלים ודרכי התמודדות לטיפול בעקר המיוצר בבתי הבד, כחלק מתהליך הפקת שמן זית במהלך תקופת המסיק. המשרד פועל מדי שנה על מנת לצמצם את הפגיעה שיוֹצר תהליך הפקת שמן הזית ומגביר את האכיפה ככל שנדרש לכך".

גיא רשף מנהל השירות ההידרולוגי, רשות המים: "הזרמת עקר למערכות ביוב מהווה סכנה מוחשית לתפקוד תקין של מתקני טיפול בשפכים ויכולה לגרום לקריסת מט"שים ולזיהום סביבתי אדיר. רשות המים והמשרד להגנת הסביבה פועלים מדי שנה לסייע לתאגידי המים באיסוף ופיזור עקר כפתרון סביבתי נכון, במקביל להליכי פיקוח על בתי הבד. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ורשות המים ימשיכו לפעול ביחד עם הגורמים הרלוונטיים ולבצע פעולות שונות במטרה למנוע נזק למערכות הביוב וזיהום סביבתי".

ד״ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים: ״התופעה של עקר חמורה והיא גורמת לזיהום קשה בנחלים. הפעולות שהמשרד להגנת הסביבה ביחד עם רשות הטבע והגנים מבצעים חיוניות וחשובות מאוד כדי לשמור על איכות הנחלים במדינת ישראל. צריך וראוי לפרגן למשרד להגנת הסביבה לנחישות בטיפול בעקר בפעולות החשובות שהם עושים לטיפול בנחלי ישראל״.

עוד ב-

שמן הזית בישראל בקריסה? הפסד כספי ענק ומחסור במוצר

לכתבה המלאה

המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ורשות המים ימשיכו לפעול ביחד עם הגורמים הרלוונטיים ולבצע פעולות שונות במטרה למנוע נזק למערכות הביוב ולמנוע זיהום לסביבה.