נתונים שהתפרסמו השבוע על מבנה שוק העבודה הישראלי גילו כמה אמיתות מדאיגות אבל עם  נקודה אחת חיובית והיא שהחשש מפני ממשלת השינוי שלח את הגברים החרדים לעבודה. לא, לא צריך להתלהב לא את כולם ואפילו לא רבים מהם אבל חלק אחד קטן החליט שהוא יוצא לעבודה וזו נקודה חיובית.

בשיחה עם כלכלן בכיר השבוע נתוני סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניסינו להבין מה גרם לחלק קטנטן מהגברים החרדים לצאת לעבודה (תודה רבה) בחודש יוני האחרון הגענו לתובנה שהתהליך הזה לקח כמה חודשים. כלומר, מהרגע שהגבר החרדי הבין שממשלת השינוי עומדת לעשות שינויים בהזרמה הבלתי פוסקת למגזר הדשן הזה, הוא התחיל לחפש משהו ובסוף גם מצא משהו שהולם את כישוריו (או היעדר כישוריו) וכן הלאה. 

"התהליך הזה לקוח זמן" אמר לי הכלכלן הבכיר "מהרגע שאדם מבין שהוא חייב לצאת לעבודה, עד הרגע שהוא מתחיל לעבוד בפועל לוקח סדר גודל של חצי שנה ואולי אפילו שנה. המחקר מכיר בזה יותר בשם 'השפעת תמריצים על שוק העבודה' ואם שאלת את עצמך אם תמריצים עובדים? אז כן. הם עובדים ואני לא מחדש כלום" הוא אמר.

אם כן, שאלתי, האם צריך תמריצים חיוביים כדי שהגבר החרדי יואיל בטובו לצאת לעבודה? "באופן עקרוני, לא בטוח שתימרוץ חיובי היה עובד כאן. אנחנו מנסים את זה כבר עשרות שנים. הגבר החרדי מגיב טוב יותר להיעדר תימרוץ. כלומר, פשוט כשמפסיקים לשלם לו על לימודים או מבקשים ממנו לעבוד במשהו כדי להמשיך לקבל את אותה קצבת אברך" הוא אמר.

לפני שניכנס לנתונים נסביר כי הכלכלן הבכיר איתו שוחחתי השבוע מכיר על בוריה את הכלכלה הישראלית. הוא נמצא בליבת תהליך קבלת ההחלטות הכלכליות בישראל ולכן כדאי להקשיב לו.

עכשיו קצת נתונים מעודכנים. כוח העבודה הכולל של ישראל עומד נכון להיום על כמעט 64% (63.9%) בחודש מאי כוח העבודה היה כמעט ללא שינוי (64.1%). נכון שמדובר בשינוי מינורי אבל עדיין שינוי לרעה. צריך לקחת בחשבון שהאוכלוסייה בישראל גדלה והמאפיינים שלה נשארו פחות או יותר ללא שינוי.

ללא שינוי? אז זהו. לא שמספר החרדים גדל בחודש אחד למספרים שלא הכרנו אלא מדובר בראשיתו של תהליך זוחל שמוכר היטב במחקר על הכלכלה הישראלית. החברה החרדית נחקרת על ידי הכלכלנים והסוציולוגים כבר הרבה שנים ואם יש משהו שלמדנו מהמחקר הבלתי נגמר הזה הוא שהחברה החרדית מגיבה מהר מאוד לשינויים בפוליטיקה הישראלית וכשהם מבינים שהממשלה החדשה הולכת לזרוק עליהם כסף מהליקופטרים, אז למה לעבוד? וככה כוח העבודה של הכלכלה הישראלית נשחק (הם פשוט יוצאים מהסטטיסטיקה) וכמובן גם היציאה בפועל לעבודה נשחקת.

עכשיו שימו לב לנתון הזה. קצת פחות מ-56% מהגברים החרדים עובדים. וזה לעומת 52% בשנת 2019 (בקירוב) מספר זהה לשיעור תעסוקת הגברים החרדים ב-2014. אם כן, אנחנו מדברים על פחות מ-3% מהגברים החרדים שיצאו לעבודה בשנים האחרונות. אגב, שיעור התעסוקה הכולל של גבים בישראל עומד על 70% (גם כשלוקחים בחשבון את ההטיה הסטטיסטית שנובעת מחוסר עבודה של גברים חרדים).

טוב, לא נמשיך עם הנתונים כי הם פשוט רעים, רעים מאוד כי הרי אם במשפחה אחד מבני הזוג לא עובד ועדיין אוכל ושותה וקונה דירה וכן הלאה, הרי שאיכשהו הוא צריך לייצר הכנסה מאיפה שהוא. נו, אתם בטח מבינים מאיפה 'האיפה שהוא' הזה מגיע.

כשאנחנו מנסים לגזור משהו לעתיד שוק העבודה מהנתונים שהצטברו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אנחנו מגיעים לתובנה לא משהו, והיא שהציבור הכללי, כלומר זה העובד, משרת בצבא, משרת במילואים ואחר כך מתנדב לשירות מילואים, זה שמשלם מסים וכורע תחת נטל היום-יום הישראלי לא יכול לחשוב ולו לרגע אחד על מצב בו לפחות לא יחטוף גידופים כשהוא נושא בנטל הציבוריות הישראלית. אבל זה רק חלום רחוק, בטח כשאנחנו קוראים את הניתוח של S&P, מוד'יס וסיטי בנק לכלכלה הישראלית בעידן הזה.

עוד ב-

הסיבה שלא תכירו את הכלכלה הישראלית בעוד 5 שנים

לכתבה המלאה

שיהיה בהצלחה לכולם.