הסיפור השבוע בסיטי של תל אביב היה למצוא תשובה הולמת לתעלומת ההתחזקות של השקל מול המטבעות הזרים והעליות  בבורסה. עכשיו נקדים ונאמר, כלל האצבע הוא כשהעולם כמרקחה - תחזיק את הכסף קרוב לחזה וזה אומר שכשהרחובות בוערים והממשלה והמפגינים רצים אלה מול אלה בכל הכוח, כדאי למי שמנהל כסף לצאת מהמשחק הזה ולנקוט בעמדה (ציבורית כשהכסף רחוק מכאן).

עכשיו בישראל של השבוע האחרון הכל הלך הפוך. המחאה נגד הממשלה עלתה מדרגה והממשלה מצידה עושה כל מה שהיא יכולה כדי לא להחזיר את השקט לרחובות. ומנהלי ההשקעות? קונים סחורה.

אז מה קורה כאן? התשובה לשאלה הזו מורכבת מעט אבל ננסה לפרק אותה. מאז תחילת תהליך החקיקה של חוקי המהפכה המשפטית מנהלי ההשקעות הוציאו לא מעט כסף החוצה וזה אומר שאם  האלוקציה של המוסדיים הייתה בסדר גודל של 45% בחו"ל ו-55% בישראל הרי שנכון להיום היחס הוא של 75% בחו"ל ו-25% בישראל.

העברה של כמות כזו של כסף מהר מאוד מישראל לחו"ל יצרה לחץ על הדולר והביאה אותו לעלות מרמה של כ-3.45 שקל לרמה הנוכחית של 3.6 שקל.

נמשיך. המשקיעים המוסדיים סופגים מידי חודש בממוצע הפקדות נטו של 5 מיליארד שקל והם צריכים למצוא לכסף הזה יעד להשקעה שיניב תשואות אפילו נמוכות אבל הן צריכות להיות חיוביות וכמה שיותר קרובות למדד המחירים לצרכן מחלקו התחתון וכמה שיותר גבוה אם התשואות עוברות מלמעלה את האינפלציה.

כשאנחנו מדברים על שינוי בטעמי המשקיעים באופן חד כל-כך ומהר כל-כך ואם אנחנו לוקחים  בחשבון את העליות בוול סטריט בתקופה האחרונה הרי שברור למה המשקיעים המוסדיים חוששים להעביר עוד כסף לחו"ל בדגש גדול מאוד - בשלב הזה בלבד. המוסדיים לא רוצים להגיע לסיטואציה בה 100% מתיק ההשקעות שלהם יהיה בארה"ב מטעמי פיזור סיכונים וגם בגלל החשש הבסיסי שהוא פסיכולוגי בעיקרו, שכדאי להחזיק גם קצת כסף בישראל ובשקלים. עכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם הכסף הזה.

התשובה לכך פשוטה: מחפשים יעד להשקעות כאן בישראל. הסיפור מאחורי הקלעים הוא שהשבוע יצאו לא מעט הנפקות אג"ח לשוק וכולן עברו. במחירים כאלה או במחירים אחרים אבל המוסדיים פתאום מצאו את עצמם עם כסף שנכנס לקופה (והרבה ממנו) ועם חברות שמבינות את הסיטואציה והן מצידן זקוקות לכסף הזה, והמוסדיים העבירו כסף להנפקות האלה.

אם אנחנו חושבים שהכסף נכנס רק להנפקות הרי שאנחנו טועים. הכסף הזה זרם בהמוניו לשוק האג"ח ובעיקר לאג"ח הממשלתי ולאג"ח המדורגות בדירוג גבוה. אבל גם כאן פתאום התחילו המוסדיים לגלות שיש כמה הזדמנויות במניות הכבדות והנה אנחנו רואים את מדד ת"א 125 עולה בשבוע אחד ב-3.4% ואת התלבונד 60 עולה בכ-0.5% בשבוע (מדובר בעלייה שנחשבת למשמעותית  בשוק האג"ח).

אלה הסיבות המרכזיות לכך שראינו את השקל השבוע מתחזק מעט (בסופו של שבוע השקל נותר כמעט ללא שינוי ביחס לשבוע שעבר - נכון לכתיבת שורות אלה) אבל אל תטעו. המוסדיים נמצאים עם האצבע על המקלדת וזה אומר שאם נראה איזו החרפה במישור החקיקתי שיוביל להחרפה במחאה, הרי שנראה שוב, את הכסף הבא בתור (זה שיכנס בחודש הבא) יוצא לחו"ל והלחץ על הדולר יחזור.

נתון מעניין עולה משאלה אחרת ששאלתי השבוע לא מעט מנהלי השקעות בכירים בשוק. היה מה קורה אם החקיקה שמעקרת את עילת הסבירות עוברת, המחאה עולה מדרגה והממשל ממשיכה הלאה בחקיקה? עד כמה זה משנה החלטות השקעה?

התשובה שעברה כחוט השני בין שלל התשובות שקיבלתי הייתה: "לא יודעים". עכשיו אם ננתח רגע את ה"לא יודעים" הזה הרי שאנחנו מקבלים בוקה ומבולקה. כלומר מנהלי ההשקעות המוסדיים שאמורים לקבל החלטות במונחים של 10, 15 ואף יותר שנים, לא מצליחים לקבל החלטה על - לאן הם לוקחים את הכסף שיכנס בחודש הבא - וזה אומר מיליארדים רבים של שקלים (סדר גודל של 5 מיליארד שקל  נטו בחודש) וזה אומר שכל אפיק השקעה שאליו הם ילכו כרגע הוא רק "חניה" לזמן קצר.

עכשיו כדאי לשים לב היטב למסקנה הזו והיא אובדן תשואות בחשבונות הפנסיה של הציבור וזה אומר שהפנסיה של כולם, זו שמופקדת עכשיו ותבשיל בעוד 10 או 15 שנים תהיה נמוכה מכפי שהיא יכולה הייתה להיות  וזאת בשל חוסר הוודאות שמקשה עד מאוד לקבל החלטות השקעה ולקבע תשואה בימים שהריבית גבוהה וניתן לייצר עסקאות טובות בתשואות גבוהות (יחסית).

אז הנה כשאנחנו שואלים את עצמנו על נזקים ארוכי טווח שנגרמים מתהליכי החקיקה של חוקי המהפכה המשפטית ולעולם לא נדע כמה בדיוק הפסדנו (או לא הרווחנו) וכמה יחסר הכסף הזה למי שיעמוד בתור לבית המרקחת בעוד 10 או 15 שנים והוא יאלץ לבחור בין תרופה או משהו אחר (נניח מתנה לנכדים שלא לדבר על אוכל בסופר), כדאי לצרוב את הנתון הזה טוב בזיכרון.

עוד ב-

האמת מאחורי ירידת הדולר ולמה תומכי נתניהו ולוין חגגו מוקדם מדי

לכתבה המלאה

שיהיה בהצלחה לכולם.