פרשות יונט וגיבוי גובות מחיר משאר החברות שעוסקות בתחום האשראי החוץ בנקאי. את המחיר המיידי שילמה אס.אר אקורד של עדי צים שביקשה לגייס בסוף השבוע החולף 250 מיליון שקל אולם לא רק שהמוסדיים הזרימו ביקושים של 170 מיליון שקל (ביקושים שנחשבים לנמוכים לחברה בסדר גודל של אס.אר אקורד) אלא גם הריבית שהם דרשו תמורת האג"ח זינקה למרווח של 1.25% מעל הממשלתי המקביל.

תגובת המשקיעים המוסדיים תפסה את השחקניות בתחום לא מוכנות ואס.אר אקורד שהבינה את הבעיה אליה נקלעה שלא באשמתה, נאלצה לקחת רק 100 מיליון שקל בהנפקה (במקום 250 מיליון שקל, בהתאם לדירוג שקיבלה).

נזכיר שהריבית לאס.אר אקרוד זינקה תוך מספר ימים וזאת לאחר שהמוסדיים, טרם פרסום פרשת גיבוי הסכימו לרכוש אג"ח של החברה בריבית שמשקפת תשואה של 2.5% עד 3%, כך שהסיפור עלה לעדי צים 1.5% תוך שבוע וזה המון.

נסביר לרגע מה קורה כאן. תחום האשראי החוץ בנקאי היה הכוכב של החודשים האחרונים. במקום שאנשים ילכו לבנק הרי שניתן להקים חברות שיעסקו בתהליך הזה במישרין באמצעות כסף של המוסדיים. המשמעות היא שהמוסדיים יעבירו כסף לחברה שתנכה צ'קים לעסקים, כלומר ישחקו על האשראי הקצר מגובה תשלומים של לקוחות שלהם סופקה כבר הסחורה/ השירות (יש לכך משמעות משפטית בעולמות הגבייה).

באופן תיאורטי המצב מושלם. למוסדיים יש כסף אינסופי שמחפש תשואות בהשקעות אלטרנטיביות. ויש יזמים שטוענים שיודעים לחתם אשראי קצר ולגבות אותו בחזרה עם ריבית ובאמצעים לגיטימיים.
 

הבעיה הראשונה שנפלה הייתה בעיית יונט קרדיט שם לא רק שנטען למעילה באמון אלא נטען שניתנו הלוואות לא טובות בסכומים גדולים. גיבוי שערכה בדיקה משל עצמה בתיק האשראי שלה גילתה גם היא ליקויים ודי היה בשתי הפרשות האלה כדי שכל הענף יכנס לבחינה בזכוכית מגדלת אצל המוסדיים.

כאן נכנס לתמונה עדי צים עם חברה שנחשבת לטובה (אס.אר אקורד) שבא בזמנים האלה לגייס כסף ולא רק שהמוסדיים לא רצו להנפקה (למרות המוניטין הטוב של צים) אלא גם עשו את הדבר המתבקש וביקשו ריבית גבוהה - וגם קיבלו - כי המצב ברור ומובן לכולם.

עוד ב-

בעלי השליטה ביונט גילו הלוואת ענק שהוסתרה ויערבו לה

לכתבה המלאה

ולכן, ובשורה תחתונה. אם חשבנו שהתחרות באשראי הקצר לעסקים עם הבנקים, תלוית הון בלבד. הרי שגילינו שלידע העצום בחיתום אשראי שיש בבנקים - יש לו ערך רב. אז בתקווה שהתחרות בסגמנט זה לא תיפגע בגלל שתי הפרשות האלה, המוסדיים צריכים להיות סלקטיביים, מאוד סלקטיביים בענף הקשה הזה.