"גם אם האינפלציה כיום מגיעה ברובה משיבושים בצד ההיצע זה עדיין לא אומר שאי אפשר לטפל בה דרך קירור צד הביקוש, ואכן, גוברות הערכות שהפד לא רק שלא חושש ממיתון אלא החליט באופן מודע ללכת על "מיתון מבוקר" אומר אתמול הכלכלן הראשי של הפניקס אקסלנס, אמיר כהנוביץ'.

להערכת דוייטשה בנק, הפד מתכוון להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון מבוקר של שני רבעונים כבר במחצית השניה של 2023. הערכות דומות הולכות ומתגבשות במחלקות האסטרטגיה של בנקים נוספים, בניהם גולדמן זקס. "כלומר הפד צפוי לקחת הימור מחושב על בלימת הגידול בביקושים כדי לעצור את ספירלת האינפלציה, למשל דרך שחרור צווארי בקבוק בענפי הייצור וההובלה".

"עוד תוך כדי המיתון הוא צפוי לחזור ולהוריד את הריבית בחדות כבר בסוף 2023 כדי להבטיח יציאה ממנו במחצית השניה של 2024, בתקווה שבלי נזקים מבניים. הערכה כרגע היא שהוא יצליח להימנע ממיתון שנתי ב-2023 או 2024, אך השוק לא מאמין שזה יספיק לקירור האינפלציה, שהציפיות אליה נותרו גבוהות". אומר כהנוביץ'.

אסטרטגיה של "איפוס" עלולה להסתבך, אם למשל העלאות הריבית יחשפו בועתיות באחד הענפים (ענף הטכנולוגיה עושה סימנים של לחץ), אם הכלכלה תתקשה להתעורר מהתרדמת הזאת (למשל אם שיעור האבטלה יתקשה לחזור לירידה) ועוד.

לא רק הבנקים, גם שוק האג"ח מגלם כידוע שהפד יצליח להכניס את הכלכלה האמריקאית למיתון כבר בסוף 2023 ואגב את הכלכלה האירופית בתחילת 2024, אבל למרות זאת ציפיות האינפלציה כאמור עדיין גבוהות ויציבות. "מה שעשוי לדחוף את הפד לצעדים אגרסיביים יותר. חיזוק לתיאוריה הזאת התקבל אתמול מסגנית יו"ר הפד, ליאל בריינארד, שאמרה שבלימת האינפלציה "חשובה ביותר", והוסיפה שהבנק המרכזי עשוי להתחיל לקצץ את המאזן שלו במהירות כבר בחודש הבא. הבעיה שעל כל צעד שהפד עושה לקירור הביקושים נראה שהפגיעה בהיצע עושה שניים: 

"מנועי האינפלציה ממשיכים להתרחב - מחירי הסחורות ממשיכים לעלות למרות הלחץ הגובר להעלאות ריבית, כרגע בעיקר בשל השפעות המלחמה באוקראינה. אתמול דחפו לעליית מחירים דיווחים של האיחוד האירופי על תכנון סנקציות נוספות על רוסיה, בניהן איסור יבוא פחם ממנה, בנוסף, גרמניה הודיעה על הלאמת מתקני האיחסון של גזפרום הרוסית (שבשטחה). בנוסף הורחבו הסנקציות האמריקאית על רוסיה לאיסור השקעה כולל.

"בזמן הזה סעודיה טובת הלב הודיעה על העלאת מחירי הנפט ללקוחותיה. לאור התרחבות מספר מנועי האינפלציה קשה לשים את האצבע על מספר העלאות הריבית שהפד יצטרך ליישם כל עוד הוא בגישה של ריסון האינפלציה בכל מחיר. מכאן שפרוטוקול ההחלטה האחרונה שלו, שיפורסם הערב וזוכה להרבה סקרנות, עשוי להיות לא עדכני בעליל. 

בינתיים אצלנו, משרד האוצר הודיע על הפחתת מס הבלו על הדלק בחצי שקל, בינתיים לשלושה חודשים. "לפי החישובים שלנו הצעד יפחית ממדד אפריל כשתי עשיריות האחוז, כלומר מתחזית למדד חודשי של 0.9 הפחתנו ל-0.7, אך ללא שינוי על התחזית 12 חודשים קדימה שנותרה על 3.4%. למשרד האוצר יש אינטרס משולש לרסן בעצמו את האינפלציה ולא לסמוך רק על בנק ישראל.

"הממשלה הנוכחית צרה מאד וכבר הבוקר שוב עולות ספקות לגבי יציבותה עם פרישת יו"ר הקואליציה עידית סילמן, ובטח תתקשה לשרוד במקרה של מחאה חברתית משמעותית שקשורה ביוקר המחיה או במיתון מנוהל ע"י הבנק המרכזי. בנוסף החוב של הממשלה בישראל צמוד בחלקו הגדול למדד המחירים לצרכן ולכן צעדים להפחתת מיסים אף עשויים להיות בקונסטלציה מסויימת זולים יותר מאינפלציה משולבת העלאות ריבית משמעותיות.

עוד ב-

פאואל: האינפלציה גבוהה מידי, צריך להאיץ את המלחמה בה

לכתבה המלאה

"כל עוד הממשלה תשרוד ותצליח להחזיר לעצמה את הרוב אנו צופים שנראה צעדים נוספים של האוצר בניסיון להוריד מחירים, בניהם לחץ גובר להפחתת מכסים ופתיחה ליבוא. אך גם שיתוק של פעילות הממשלה עשוי לקרר את האינפלציה, אך הפעם דרך קירור הביקוש הציבורי." מסיים כהנוביץ'.