הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (שלישי), את דו"ח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון. מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2019 עמד על 16,991 שקלים, במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,990 שקלים, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 13,688 שקלים.  

הממוצע לכלל עובדי משרדי הממשלה עלה ב-2.2%, כאשר הרופאים ממשיכים להוביל את טבלאות השכר עם שכר ממוצע של כ- 37 אלף שקלים למשרה מלאה. כמו כן, דירוג הרופאים מאופיין בפערי השכר הגבוהים ביותר בין הצעירים לוותיקים – פער של פי 5.

שכרם הממוצע של רופאים שהחלו לעבוד בשנת 2010 עלה ב- 123.6% במשך העשור מיום כניסתם לתפקיד. עוד עולה כי המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ולכן שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז– 41,400 שקלים  לעומת 33,400 שקלים בהתאמה. 

שיעורי המשרה בקרב העובדים במערכת הביטחון הם הגבוהים ביותר מכלל המערכות ונמצאים בממוצע של 100% שיעור משרה. כמו כן, השכר משולם באופן גלובלי. הבדל זה עוזר לצמצם פערי שכר בין גברים לנשים שלעיתים נובעים מפערים בעבודה נוספת. סכום תשלומי הפנסיה לפורש מצה"ל (בממוצע) עומד על 7.72 מיליון שקל, סכום גבוה יותר מהמשולם ביתר הגופים. כמו כן יצוין כי פורשים מצה"ל מקבליםהגדלה בקצבתם ("הגדלות רמטכ"ל"). בחינת תקינות תשלום זה נמצאת כיום בדיון בבג"צ.

במערכת החינוך היו בשנת 2019, כ-112,248 משרות בשכר ממוצע של 13,688 שקלים למשרה מלאה – שכר הגבוה ב- 27% מהשכר הממוצע במשק באותה שנה. משנת 2012 גדל מספר המשרות במערכת החינוך הממשלתית ב- 23% ומספר העובדים גדל ב- 25%, ואילו מספר התלמידים גדל ב- 18% בלבד.

על פי הנתונים, מספר התלמידים למורה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD , אך יחד עם זאת, לא חל שיפור במיומנויות עובדי ההוראה, והם בין הנמוכים ביותר באירופה. זאת למרות הרפורמה המקיפה שביצעה הממשלה. עוד עולה כי ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים.

שכר המורים בישראל אינו נמוך בהשוואה בין-לאומית. היחס של שכר המורים אל מול שכר עובדים אחרים בעלי השכלה על-תיכונית במשרה מלאה, בישראל, גבוה מאותו יחס, בממוצע, במדינות ה-OECD. זאת, למרות שעובדי ההוראה בישראל עובדים משמעותית פחות שעות מעמיתיהם באירופה, בממוצע של בין 23% ל- 34% פחות.

הממונה על השכר, קובי בר-נתן: "משבר הקורונה חידד לכולנו עד כמה הכרחי שהמערכות הציבוריות יספקו מענה מהיר ויעיל לאזרחים, בעיקר בעתות חירום. אנחנו עדים לכך שבכל העולם המעורבות הממשלתית גדלה בזמן המשבר, ומתחזקת התובנה שאנו חייבים להמשיך לשאוף לשירות ציבורי איכותי, יעיל ופורה".

עוד אמר: "מהדו"ח עולה, בין היתר, כי במגזר הציבורי קיימת גמישות העסקה מוגבלת, המתבטאת במוביליות נמוכה של עובדים ביחס למגזר הפרטי. המשבר, והצורך בצמצום הגעת העובדים למקום העבודה במהלכו, תוך מתן דגש על שירותים מסוימים על חשבון אחרים, הדגיש את החשיבות הרבה במתן גמישויות העסקה רבות יותר להנהלות. המשבר יצר הזדמנות חשובה לקידום שינויים מבניים ארוכי טווח שישפרו את פריון העבודה, ייעלו את המערכות הציבוריות ובכך יתרמו לצמיחה כלכלית ולחיזוק המשק הישראלי".