"בנק ישראל צפוי להודיע על הותרת הריבית על כנה לשיעור של 4.5%. הוא ישלים בכך שנה של הימנעות משינוי בכלי המדיניות העיקרי שלו", אומר יוני פנינג, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות.

לדבריו, בדיעבד, הציפיות במהלך השנה דווקא ניבאו הסתברות גבוהה להורדות ריבית בסביבות פברואר-מרץ, כשהאינפלציה המקומית עוד הייתה נמוכה. לתקופה קצרה, בסביבות אוקטובר, כשהשווקים ניבאו העלאה, בתור המהלך הבא, עם עליית אותה האינפלציה והיחלשות השקל על רקע ההידרדרות הביטחונית. "במובן הזה, אנחנו רואים את אותו היעדר שינוי בריבית לא כברירת מחדל, אלא כתוצאה אחת מבין לא מעט שנראו סבירות לשעתן".

עוד אמר פנינג כי "אם נשפוט לפי הודעת הריבית הקודמת, בשלהי נובמבר, אז אפשר להגיד שאותם השיקולים של השנה האחרונה עדיין נותרים עמנו, וביתר שאת. בפרט, אותה הודעה פתחה בתיאור אי הוודאות הגיאופוליטית 'המוסיפה להקשות על הפעילות הכלכלית' ומשם המשיכה לתאר את סיכוני האינפלציה שצפויה לעלות בחודשים הקרובים. בעניין הגיאופוליטי, המלחמה עדיין נמשכת. ולמרות זאת, עם הרגיעה בחזית הצפונית, וכעת, לאחר פרסום ההמלצות הצפויות של ועדת נגל לתקציב הביטחון, התמונה הגיאופוליטית הנוכחית, והשלכות המלחמה על הכלכלה, נראות ברורה יותר".

האינפלציה, מזהיר פנינג, "היא בעיה מהותית יותר לתפיסתנו כרגע לעומת, לדוגמה, כמה שהייתה בזמן קבלת ההחלטה הקודמת". העלאת המע"מ, מחירי הארנונה, החשמל והמים, התממשו כולם בצד הגבוה של הציפיות, או בסמוך לו. מול זה, כנראה שנזכה כבר בנתוני האינפלציה של דצמבר, ואולי עוד קצת בינואר למחירי ירקות ופירות נמוכים קצת. וגם מחירי הטיסות לחו"ל התמתנו כבר במדד נובמבר וצפויים להתמתן עוד בהודעות הקרובות.

"אבל עם התגבשות אותם גורמים אינפלציוניים, וכמובן ההשפעות השניוניות שאלה עלולים לגרור, אי הוודאות מהכיוון הזה נותרת גבוהה. וזו הסיבה העיקרית, להערכתנו, להתגבשות הציפיות הנוכחית לאי שינוי במדיניות, גם לא בהחלטה מחר וגם לא בזו שאחריה, אי שם בשלהי פברואר - וגם לכך שההסתברות להורדה באפריל נותרת נמוכה. מצד שני, כמו שראינו שציפיות לשינוי לא בהכרח התממשו, נעריך שגם ציפיות להיעדר שינוי בהמשך הדרך, עשויות בהחלט להתברר כשגויות, בדיעבד".

לעומת פנינג, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, צופה כי הריבית תישאר ללא שינוי בהחלטת בנק ישראל השבוע, אם כי הוא צופה הורדת ריבית עד סוף השנה. לדבריו, התחזית המעודכנת צפויה לשקף ההתפתחויות מאז ההחלטה הקודמת (25/11) ובמיוחד מאז פרסום התחזית האחרונה ב-9/10. אי הוודאות הגיאופוליטית פחתה בעקבות ההסכם להפסקת האש בצפון. השקל התחזק משמעותית, במיוחד מול סל המטבעות. השווקים הפיננסיים בישראל הציגו ביצועים עודפים משמעותית. שני מדדי המחירים מאז פרסום התחזית האחרונה באוקטובר הפתיעו כלפי מטה.

זבז'ינסקי מעריך כי בנק ישראל צפוי להציג תחזית להורדת ריבית עד סוף השנה לרמה של כ-4.0%-4.25%. התחזית לאינפלציה צפויה לרדת והתחזית לצמיחה לעלות.

בדומה לזבזינסקי, גם יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, צופה כי ייתכן ונקבל מחר רמז לגבי הורדת ריבית בעתיד. "בהחלטות הקודמות בנק ישראל הדגיש את סיכוני האינפלציה קדימה: "מגבלות בתחום ההיצע, עלייה במחירי הדיור, מדיניות פיסקאלית מרחיבה ופיחות בשקל", הוא אומר. "ייתכן שבהודעה של מחר צפוי מסר יותר מאוזן, עם דגש על ההקלות הצפויות בצד ההיצע, הייסוף החד בשקל, ומדיניות פיסקאלית יותר מרסנת ב-2025. מנגד, בנק ישראל גם ידגיש את החשש לגידול בביקוש עם סיום המלחמה (ביקוש כבוש)".

לדבריו, תחזית הריבית של בנק ישראל עשויה לשקף שתי הורדות ריבית עד סוף 2025, אך תיתכן תחזית יותר שמרנית עם טווח של ריבית 4.25% -4.0% בסוף 2025. לא צפוי שינוי בתחזית הצמיחה (3.8% ב-2025). "הודעה יותר 'מאוזנת' מבחינת גורמי אינפלציה, ולא רק דגש על 'סיכוני אינפלציה', עשויה להתקבל בחיוב על ידי השווקים", אמר. 

גם כלכלני דויטשה בנק רואים פוטנציאל למעבר למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר בשנת 2025. "התחזיות החיוביות יותר למצב הגיאופוליטי מציעות אופטימיות בנוגע לפרמיית הסיכון על מחירי נכסים פיננסיים, תחזית האינפלציה והתאוששות בפעילות הכלכלית. תחזיות אלו מצביעות על פוטנציאל למעבר למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר בשנת 2025", כתבו. 

עם זאת, בטווח הקצר מצפים כלכלני דויטשה בנק כי בנק ישראל "ישמור על גישה זהירה לאור אי-הוודאות הגבוהה המתמשכת במישור הגיאופוליטי והעלייה הצפויה, אך זמנית, באינפלציה ברבעון הראשון". לכן הם מעריכים כי בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% זו הפעם השמינית ברציפות מאז הורדת הריבית בינואר אשתקד. 

עוד ב-

"בנק ישראל חייב להוריד את הריבית, כדי למנוע הרס של עוד עסקים"

לכתבה המלאה

"למרות שמירה על הריבית הנוכחית, אנו צופים כי בנק ישראל יסמן תחזית חיובית יותר בנוגע לאפשרות להתחיל מחזור הורדת ריבית מאוחר יותר השנה. ההצהרה של הוועדה המוניטרית והתחזיות המאקרו-כלכליות שיפורסמו עם ההחלטה ייבחנו לעומק כדי להבין את עמדת בנק ישראל בנוגע לשנה הקרובה, במיוחד לאור השיפור האחרון בפרמיית הסיכון הגיאופוליטי", סיכמו כלכלני דויטשה בנק.