הפחתת הדירוג לישראל היא קריאת השכמה למקבלי ההחלטות לטפל בבעיות המבניות שחברות הדירוג מזהות, וישראל לא לבד: גם תוכנית החילוץ בסין לא תפתור בה את הבעיות המבניות המכבידות על כלכלת המדינה.

ישראל: גופי הדירוג מצביעים על בעיות מבניות עמוקות 
באופן לא מפתיע, גם חברת הדירוג S&P הפחיתה את הדירוג של ישראל, אבל הפעם  "רק" בדרגה אחת, מ +A ל A. עם זאת, תחזיות הצמיחה והגרעון של S&P היו נמוכות באופן משמעותי מאלו של מודי'ס שצופה צמיחה ריאלית של 0% השנה ו-2.2% בשנה הבאה. תחזית הגרעון השנה עומדת על 9% (!!!) וירידה ל-6% בשנה הבאה. מאחר וההודעה פורסמה בחג, לא הייתה התייחסות רשמית להפחתת הדירוג. עם זאת, סביר להניח שהתגובות הרשמיות והלא רשמיות ינועו במנעד שבין "זה בגלל המלחמה ולאחריה הכל יסתדר" ל"הודעת הדירוג מונעת משיקולים פוליטיים". ככל שזו תהיה ההתייחסות, כך יתכן שהסיפור של הודעות הדירוג לא יזכה לתשומת הלב הראויה.

בשבוע שעבר נערכה שיחת ועידה עם סגנית נשיאת מודי'ס, קתרין מולבונר שבה נכחו נציגים של הגופים המוסדיים הגדולים בארץ, נציגי הבנקים ועיתונאים. ראשית, נציין שעצם הנוכחות של נושאת התפקיד השנייה בבכירותה במודי'ס מעיד על החשיבות שחברת הדירוג נותנת לנושא, בניגוד לאמירות שנטענו לפיהן האנליסט שערך את הודעת הדירוג אינו מכיר את המשק הישראלי ובשל כך פרסם הודעה מחמירה. בשיחת הועידה העלתה הבכירה מספר נקודות מהותיות אשר לנו כישראלים חשוב להפנים מאחר והיא הצביעה על מספר בעיות מבניות שככל שלא יינתן להן מענה מהיר, המשק הישראלי עלול למצוא את עצמו במצב מאתגר מאוד. בשיחה הצביעה הבכירה על בעיית המשילות והמחלוקת הפנימית בנושא מערכת המשפט.

בנוסף, הועלו על ידי מולבונר שתי נקודות מהותיות נוספות שעליהן יש לתת את הדעת. ראשית, גיוס והשתלבות חרדים במערכות המדינה. מולבונר רואה בנושא של שילוב חרדים הן בצבא והן בכלכלה כגורם שיש בכוחו לתרום תרומה משמעותית לצמיחת המשק. נראה שאין צורך להציג בפני הישראלי הממוצע את הנושא, אולם עצם העלאתו על ידי מודי'ס מעיד שהמודעות לנושא וחשיבותו בעיני המשקיעים הזרים עלתה מאוד. הנקודה השנייה שהועלתה על ידי מולבונר קשורה לתעשיית הטכנולוגיה המקומית. מודי'ס מזהה מגמה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים רבים לרישום של החברות בארה"ב לצד עלייה בביקוש לרילוקיישן בקרב שכירים. דומה שאין צורך להסביר את המשמעות הכלכלית / חברתית / דמוגרפית לתופעה הזו. נציע לקוראים להתעלם לרגע מהאמוציות שהתופעה הזו גורמת לנו ולהתמקד בהשלכות שעתידות להיות לתופעה הזו ככל שהיא חלילה תימשך.

הציפייה  ש"הכלכלה תשתפר לאחר המלחמה ואז יעלה גם הדירוג" נראית הרבה יותר מאתגרת אם ישראל תאבד את הנכס היקר ביותר שלה, ההון האנושי. הכלכלה תשתקם מהר אם הכוחות שמסוגלים לשקם יישארו בארץ ושורותיהם יגדלו. זהו אתגר מבני שעימו צריכה הממשלה להתמודד כעת. חזרה לשיעורי צמיחה גבוהים, הקטנת הגירעון ועלייה ברמת החיים יגיעו רק אם תונח בהקדם תוכנית ממשלתית לטיפול בבעיות המבניות שעליהן הצביעה ה"אנליסטית שלא מבינה". מאז תחילת המלחמה טענו שהסיכון של המשק הישראלי עלה. הצד השני של המשוואה הוא שגם הסיכוי עלה. תארו לכם מה תהיה התחושה של הציבור הישראלי ותגובת השווקים אם בימים הקרובים תונח לפניו תוכנית חומש סדורה להתמודדות עם כל האתגרים המבניים כעת בין שהם דמוגרפיים, צבאיים או כל אתגר אחר. כעומק המשבר, כך גודל ההזדמנות.

בהמשך למדיניות בה נקטנו בשנה האחרונה, אנחנו נמשיך לשמור על תיק דפנסיבי. נשנה את אופי התיק לאחר שניווכח שמול הסיכון עולה גם הסיכוי.

סין: תוכנית החילוץ המוניטרית לא פותרת את הבעיות המבניות שלה
לפני כשבועיים הציג הממשל הסיני מספר צעדים שנועדו לעודד את הצמיחה. בתמצית, נציין רק שהצעדים הללו הם בעיקר מוניטריים. היינו, הפחתת ריבית והגדלת הנזילות. הצעדים הללו הזניקו את השווקים בסין שעלו בשיעור של כ 20% תוך כשבועיים. האם זה אומר שהשוק הסיני כרגע מהווה יעד השקעה אטרקטיבי? בספק.

בסין ישנן מספר בעיות מבניות אשר מקשות וככל הנראה ימשיכו להקשות על סין לשוב לקצבי צמיחה אותם היא חוותה לפני כשלושים שנים. ראשית, הסינים הם חסכנים גדולים. שיעור החיסכון בסין עומד על 44.3%. מאז תחילת שנות ה 2000 בהן קצב הצמיחה בסין עלה, שיעור החיסכון עלה אף הוא. הסיבה העיקרית שבגינה הסינים חוסכים היא היעדר מערכת פנסיונית טובה. הסיני הממוצע יודע שעל מנת להבטיח את קיומו לאחר שיפרוש, הוא צריך לחסוך ולכן גם הפחתת ריבית לא תניע צריכה.

הבעיה המבנית השנייה היא שיעור ילודה נמוך. בסוף שנות השבעים חששו השלטונות בסין מ"פיצוץ אוכלוסין" וקבעו את מדיניות "ילד אחד למשפחה". עם השנים ההשלכות של המדיניות הזו על התבררו כבעייתיות וב 2015 הממשל שינה את המדיניות. מ 2022, קצב צמיחת האוכלוסייה בסין הוא שלילי וברור שיחלפו עוד שנים רבות עד ששינוי המדיניות יבוא לידי ביטוי.

עוד ב-

רוסיה מגבירה את התלות בסין: האם היואן מתקרב להחליף את הדולר?

לכתבה המלאה

הסיבה השלישית שבגינה השוק הסיני אינו אטרקטיבי הוא ממשל ואמינות. נזכיר שמדובר במדינה בעלת משטר טוטליטרי / דיקטטורי שלעיתים "מעלימה" טיפוסים שלא באים לה טוב. תשאלו את המייסד של עליבאבא איפה הוא היה במשך כמה חודשים החל מסוף אוקטובר 2020 לאחר שהעביר ביקורת על הממשל. בנוסף, רמת האמינות שמיוחסת לדיווחים שמתפרסמים על ידי הממשל היא נמוכה למדי, מה שכמובן לא תורם לאמון המשקיעים. כל אלו ניכרים בביצועי השוק הסיני. הגרף שמצורף למטה משווה בין ביצועי מדד S&P 500, תל אביב 125 ומדד המניות הסיני בעשרים השנים האחרונות. בשני העשורים האחרונים השווקים הללו עלו בשיעורים של 421%, 283% ו 148% בהתאמה. שורה תחתונה, אנחנו נשארים בבית. או מרחיקים לארה"ב לכל היותר.