הבוקר הפתיע מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, את שוק ההון כשהתפטר מתפקידו. ככל הנראה אין סיבה נקודתית שהביאה אותו להתפטר וגם אין סיבה לחשוב ככה, כי הרי קוטלר הוא אחת הדמויות המוערכות יותר בכלכלה המקומית. אבל בכל זאת, כשאנחנו רואים את העזיבה של מנכ"לים מוכשרים של בנקים בשנים האחרונות את המערכת, צריך לשאול כמה שאלות.

גורם בנקאי בכיר ששוחח היום עם ice אמר כי כנראה 5 שנים למנכ"ל של בנק זה הנורמלי החדש. "פעם היו אנשים נכנסים לתפקיד של מנכ"ל בנק ונשארים בו 12 שנים ולפעמים גם 15 שנים. ברור לנו שמה שעשה אורי לוין שעזב את התפקיד של מנכ"ל דיסקונט אחרי 3 שנים, זה לא רציני. אבל עזיבה של מנכ"ל בסדר גודל של קוטלר אחרי 5 שנים מסמנת כנראה את הכיוון לכל המערכת".
 

עוד ב-

בנק הפועלים הפך לבנק הגדול במדינה; מה עובר על מניית לאומי?

לכתבה המלאה

נסביר לרגע ברקע הדברים כי שורה של מנכ"לים מוכשרים עברו במערכת הבנקאית בעשור האחרון וכל פעם שהיה נראה כי המנכ"ל הצליח לייצר ספינה כמו שהוא רואה אותה, הוא פשוט עזב את המערכת. ככה היה עם רקפת רוסק עמינח שכיהנה כמנכ"לית לאומי במשך 7 שנים. לילך אשר טופילסקי כיהנה כמנכ"לית דיסקונט 5 שנים, אורי לוין שהחליף את טופילסקי כמנכ"ל דיסקונט עזב אחרי 3 שנים ועכשיו קוטלר פורש אחרי 5 שנים.

הניסיון לברר מה גורם למנכ"ל של בנק גדול לעזוב כל-כך מהר תפקיד בסדר גודל כזה שולח אותנו בראש ובראשונה לכסף. הגורם הבנקאי איתו שוחחנו אמר כי "כשרואים את השכר של מנכ"ל עזריאלי שהסתכם בשנה שעברה ב-18 מיליון שקל ומשווים אותו לשכר של מנכ"ל בנק של בסגר גודל של 3 עד 3.5 מיליון שקל, אז אפשר להבין אותם כשהם רוצים להרוויח יותר כסף, הרבה יותר כסף.

"וכשאנחנו שואלים את עצמנו אם לנהל את עזריאלי יותר קשה מלנהל בנק? אני לא בטוח שיש הצדקה לפערים כאלה" אמר הבכיר.

כשאנחנו מנסים להבין לרגע את מסכת הלחצים שיש על מנכ"ל של בנק, בטח בסדר גודל גדול, אנחנו צריכים להבין את מנעד העבודה שלו וזה אומר שכל לקוח שנכנס לכל סניף ברחבי ישראל מפנה אליו את החצים אם הוא קיבל שירות לא טוב או אם בכלל החוויה שלו לא הייתה טובה בסניף.

"עכשיו ברור שהמנכ"ל לא יודע שפקיד הקופה בסניף בצפון או בדרום הארץ רב עם אשתו בבוקר והוא מוציא את העצבים שלו על הלקוח, אבל זה גורר לא פעם פניות ללשכת המנכ"ל שאם הוא לוקח את העבודה שלו ברצינות הוא גם מנסה שיטפלו בנושא וזה אומר תשומת לב קטנה למצוקה של לקוח הקצה.

"מנכ"ל של בנק מנהל גם את העסקים השוטפים וזה אומר מעורבות בעסקאות גדולות ויכולת לקבל החלטות במגוון רחב של ענפים כלכליים. אם זו רשת סופרמרקטים גדולה שמחליפה בעלים, צריך לבדוק את ההשפעה של זה על הבנק. אז נכון שיש גורמים מקצועיים שמנתחים את האירוע אבל את ההחלטות המתאימות מקבל מי בלשכת המנכ"ל.

"מנכ"ל של בנק צריך לנהל את ההתפתחות שלו וזה אומר יכולת החלטה אם מתמודדים על עסקאות גדולות שלא לדבר על עסקאות ענק. הוא זה שמקבל את ההחלטה עד כמה מותחים את הסיכון בעסקה כדי להגדיל את התשואה ומתי להגיד עוצרים כאן, ומאפשרים למתחרים לקחת אותה".

אם ניכנס רגע לקדנציה של קוטלר בבנק הפועלים הרי שלא הכל ורוד ויש גם ביקורת עליו והביקורת עליו היא על מידת האגרסיביות שלו בשוק הנדל"ן ובעיקר בתחום המשכנתאות. קוטלר הבהיר בכל רגע שיש גבול למידת הסיכונים שהוא מוכן לקחת על עצמו, כלומר על הבנק ולכן הוא בלם את ההתפתחות של הבנק בתחום המשכנתאות בשנים 2021 ו-2022 כשהיה ברור שאנשים לוקחים על עצמם סיכונים גדולים מידי בתחום.

בנק לאומי למשל היה אגרסיבי מאוד בתחום המשכנתאות בשנים האחרונות וזה סיגמנט רווחי מאוד, כל עוד ניהול הסיכונים שלו ראוי. כאן ראינו שוני בתפיסה של קוטלר מול בנק לאומי וזו גם הביקורת שיש עליו שהשורה התחתונה שלה - הוא לוקח פחות סיכונים ולכן לא ממצא את היכולת של בנק הפועלים.

כאן צריך לזכור שקוטלר מבחינתו עשה את הדבר המתבקש והוא לנהל סיכונים בענף שמתנפח ורמת הסיכון שלו עולה וזה אמנם יצר אובדן הכנסה ממשכנתאות אבל גם לא סיבך את הבנק באשראיים מהסוג שבנק לאומי ודיסקונט נתנו כמו לחנן מור על הקרקע בשדה דב.

אז אם אנחנו מסכמים לרגע את הקדנציה של קוטלר בבנק הפועלים אנחנו יכולים לראות שתי החלטות קשות מאוד שלא לומר דרמטיות שהוא קיבל: ההחלטה הראשונה היא לחסל את החקירות בארה"ב ולהגיע לפשרה כואבת עם האמריקאים (הבנק שילם קנס של כמעט 900 מיליון דולר!!!), לשים את הפרשה מאחורי הבנק ולהתחיל לעבוד על העתיד.

ההחלטה השניה שקיבל קוטלר והייתה משמעותית מאוד הייתה לנהל את הסיכונים בענף הנדל"ן. כלומר לוותר על עסקאות שהסיכון בהן לא תואם את מידת הסיכון שבנק הפועלים מוכן לקחת על עצמו בקדנציה הזו.

בין לבין קוטלר ניהל את הבנק בתקופת הקורונה שהייתה מאתגרת מאוד לכלכלה העולמית ובטח למערכת הבנקאית וכמובן מלחמת חרבות ברזל שגם היא גרמה ללא מעט זעזועים לכלכלה ומכאן למערכת הבנקאית.