לאחרונה, הרעיון של הקמת רזרבת ביטקוין לאומית בארה"ב צובר שוב תאוצה. שאלנו את נבחרת הקריפטו למה לדעתם הרעיון הזה עולה מחדש, והאם הוא יכול להתממש גם במדינות נוספות באירופה ובישראל?

חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:

"ההתעוררות המחודשת של הרעיון להקמת רזרבת ביטקוין לאומית בארה"ב נובעת מכמה גורמים משמעותיים. ראשית, אנו רואים שינוי מהותי בסנטימנט הרגולטורי ובגישת הממשל האמריקאי, המתבטא במינויים של בעלי תפקידים בכירים שתומכים בפיתוח תעשיית המטבעות הדיגיטליים. נוסף לכך, הנכונות להתייחס לביטקוין לא רק כנכס ספקולטיבי אלא כאפיק אסטרטגי ארוך טווח, בדומה לאופן שבו מטופלות עתודות זהב, מעידה על מאמץ לעגן את המטבע הדיגיטלי בתשתית הפיננסית הלאומית. במידה והמהלך בארה"ב אכן יבשיל לכדי מדיניות רזרבה מעשית, הוא עשוי לשמש מודל לחיקוי עבור מדינות נוספות, לרבות באירופה ובישראל. לעיתים קרובות, מגמות כלכליות ורגולטוריות אשר מתחילות בארה"ב זוכות בהמשך ליישום ולהתאמות במדינות אחרות. לכן, אם נצפה ביישום מוצלח של רזרבת ביטקוין בארה"ב, ההסתברות למהלך דומה בישראל תגבר משמעותית, עם התאמות נדרשות למסגרות הכלכליות והרגולטוריות המקומיות."

שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey:

"הרעיון לא סתם עלה, מדינות רבות בעולם נמצאות במשבר חוב. גם אם הן רוצות להפסיק את הדפסת הכספים, הן לא יכולות, עליהן לשלם ריבית על החוב. זאת אחת הבעיות הכי עמוקות במנגנון הכסף שכולנו מכירים. ביטקוין היא רשת אשר תוכננה בקפידה למנוע את הבעיות השורשיות בכסף הקיים. אחת הדרכים היא בעזרת היצע המוגבל. לא יהיו יותר מ-21 מיליון ביטקוין (טיפה פחות), לא משנה מה יקרה. הפרוטוקול המקורי תוכנן כך שלא יהיה ניתן לשנות את הכלל הזה. יתכנו מטבעות אחרים מבוססים על הקוד של ביטקוין אבל אותו לא ישנו.

אירופה היא כלכלה רדומה, התעשייה העולמית התחילה באירופה אבל האירופאים השמרנים פספסו את מהפכת המחשבים וההיי-טק. הם השקיעו בתשתיות כמו ספינות, אנרגיה, שרשרות אספקה ולא בתשתיות מחשוב ואינטרנט. אורך החיים של האירופים שונה משל האמריקאים והאסייתים, תרבות העבודה שלהם שונה ולכן גם הביצועים הכלכליים.

יחד עם זאת, בחמישי האחרון ממשלת האיחוד האירופאי התייחסה לזה ואמרה: ״הכלכלה המבוזרת פורחת, דונאלד טרמפ מגבה את הדולר בביטקוין ומה מדינות האיחוד עושות? הן ממשיכות בתנועה איטית לפי סטנדרטים עתיקים של אינפלציה אינסופית. לא נראה שבזמן הקרוב ישנה כלכלה שיכולה להתחרות עם האמריקאים, ולכן סבירות גבוהה שהאירופאים יצטרפו אחרי שיראו את ההצלחה בארה״ב. ישראל היא כמו תמונת מראה של ארה״ב אבל באיחור של כמה שנים, אומנם אוהבים אצלנו טכנולוגיה, אבל הרגולציה פה איטית מידי בשביל להוביל או לקחת חלק בחגיגה הקרובה (הלוואי ואני טועה)."

נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי

"רעיון החזקת מטבע ביטקוין כאלטרנטיבה לדולר עולה בזמן האחרון גם מפי חברי סנאט וקונגרס וגם מפי טראמפ עצמו, כך שאחזקת חלק מהרזרבות של ארה"ב בביטקוין, נשמעת כבר אמיתית מתמיד. באוהיו כבר הוצגה הצעת חוק שמבקשת להחזיק חלק מרזרבות המדינה בביטקוין, והיא לא המדינה היחידה בארה"ב שהגישה חוק כזה. אנחנו יודעים שממשלת ארה"ב עם מחזיקה מעל 15 מיליארד דולר בביטקוין ועוד מאות אלפי דולרים במטבעות אחרים, מדינות נוספות שמחזיקות ביטקוין הן בריטניה, צפון קוריאה, שוודיה, גרמניה וכמובן אל סלבדור שהאוצר הלאומי שלה הרוויח מאוד מעליית השערים בשנה האחרונה.

מקור הכספים הוא לרוב מתפיסות של מטבעות דיגיטליים וחילוטים, אבל יש גם מדינות שמאפשרות תשלומים מיסים בביטקוין או שקונות לצורכי רזרבת מטבע חוץ (אל סלבדור).

גם בגרמניה נשמעים קולות מפי סנטורים להחזיק חלק מהרזרבה בביטקוין וגם במדינות אירופאיות אחרות. ראינו שהלכה למעשה לא מעט מדינות כבר מחזיקות ביטקוין (גם בישראל היו כמה תפיסות וחילוטים של מטבעות דיגיטליים) וכדאי בהחלט לשקול להחזיק נכסים לא- אינפלציוניים כמו ביטקוין כחלק מהחוסן הכלכלי של מדינות. האם זה יקרה בקרוב בישראל? ככל הנראה לא, אבל אולי זה יכול להיות הפתרון לחובות הצומחים ולאתגרים הכלכליים מולם ניצבת המדינה בשעה זאת."

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת Bit2c:

"כמו שהביטקוין צמח מהקהילה אל העולם, מלמטה למעלה, כך גם נולד הרעיון להקמת רזרבת ביטקוין לאומית עבור ארה״ב. מאמצים מוקדמים של ביטקוין מגובים בפופולריות הרבה שהרשת החלה לצבור, החלו לטעון מדוע ארה"ב צריכה לצבור ביטקוין כחלק מהרזרבות מטבע החוץ הלאומיות שלה. מאז זרמו המון סטושים על גבי רשת הבלוקצ׳יין, ואומנם הביטקוין אינו מוגדר חוקית אחד-לאחד כמטבע, אבל הטיעונים בעד גידור אינפלציה, גיוון הרזרבות הלאומיות, שליטה בנכס גלובלי (ועוד) - עדיין תקפים, חלקם אפילו מקבלים משנה תוקף כיום.

אפשר לראות את השינוי שעברה ארה״ב בשנים האחרונות ואת האסדרה המאסיבית שעבר שם השוק. כתוצאה מהמדיניות המתמשכת הפערים בין הגופים מוסדית, הפד והרגולטורים הולכים ומצטמצמים. כניסתו המיועדת של טראמפ למשרד הנשיא בתחילת 2025, יחד עם הצהרותיו הפומביות והחיוביות בנושא, עשויה להיות נקודת מפנה היסטורית למימוש הרעיון של רזרבות דיגיטליות בביטקוין. מחוץ לארה״ב המצב מעט שונה. סביר להניח שאם ארה״ב תכנס למהלך של צבירת רזרבות בביטקוין, מדינות נוספות, בהן ישנה רגולציה מתקדמת יותר, יהיו הבאות בתור להתחיל במהלך דומה.

תנאי הפתיחה בישראל מעט פחות בשלים גם כתוצאה מגישה שמרנית יותר ורגולציה פחות מתקדמת וגם בגלל החיבה הישראלית לרזרבות מט״ח. אם נניח שארה״ב אכן יוצאת למהלך הזה, לא בטוח שישראל תצטרף מייד, כך שספק אם נראה בטווח הזמן הקרוב והבינוני רזרבות כחול לבן בביטקוין."

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין וה-ווב3:

"הרעיון של רזרבת ביטקוין לאומית עלה לראשונה כאשר טראמפ הגיע לוועידת הביטקוין בנאשוויל, טנסי, עוד בזמן הקמפיין, והתחייב שלא למכור את מאות אי הביטקוין שהוחרמו על ידי רשויות האכיפה האנריקאיות במרוצת השנים. לאחריו עלתה הסנאטורית לומיס, תומכת קריפטו ידועה, והבטיחה לא רק שלא למכור אלא אף שהממשל האמריקאי יקנה וירחיב את רזרבת הביטקוין האסטרטגית שלו לאורך השנים.

בפועל, מעצמות מחזיקות רזרבות של נכסים כדי שבזמן שאלה יהיו במחסור חמור, הן יוכלו לאפשר לאזרחים שלהן לעשות בהם שימוש. כך למשל, ארהב מחזיקה עתודות נפט אסטרטגיית, המשמשות לייצוב מחירי הנפט העולמיים, אחרות מחזיקות רזרבות של גרעינים ויש כ3לה שמחזיקות זהב ואת המתכת כסף. מדוע בעצם להחזיק ביטקוין? הרעיון הוא שביטקוין הולך ותופס מעמד משמעותי כנכס במחסור, שקל מאוד להעביר, לחלק ולשמור עליו. למעשה, ביטקוין, כמו זהב, יכול לשמש כאמצעי לשמירה והעברה של ערך, כאשר האמצעים האחרים, במקרי קיצון, מאבדים מערכם. הסיבה שאלה עתודות אסטרטגיות היא מכיוון שהן מתפקדות כמו ביטוח- כאשר מערכות אחרות כושלות, הן מסוגלות למלא את מקומן. כך למשל, אם שווקי הגרעינים סופגים מכה, כמו שאירע בתחילת המלחמה באוקראינה, מדינות עם עתודות אסטרטגיות יכולות למתן את עליית המחירים ולאפשר אספקה סדירה, וזה עובד לא רק עם נכסים שאפשר לאכול (חיטה) או לשרוף (נפט). זה עובד גם עם נכסים שיכולים לשאת ולהעביר ערך, כאשר מערכות אחרות מתרסקות, כמו זהב והמתכת כסף.

לכן, כאשר מדינות מדברות על להכניס את ביטקוין לרזרבה האסטרטגית, הן מתכוונות לרכוש אחוז קטן מאוד מהרזרבות שלהן, ולהחזיק אותו ליום סגריר. עם זאת, למהלך כזה תהיה השפעה עצומה על ערך הביטקוין. הערכות בשוק מדברות על כך שכמות הסיטקוין הזמין למסחר עומדות על כ-3-4 מיליון ביטקוין, וידוע כי נותרו להנפקה פחות מ- 2 מיליון ביטקוין. כלומר, אם מדינות הלאום יצברו ביטקוין כנכס לגידור, סביר להניח שנראה ירידה חדה בהיצע הביטקוין הזמין למכירה, מה שיביא לתגובה הצפויה של השווקים, שאנחנו רואים את ראשיתה כבר עכשיו."

בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת "מדברים קריפטו":

"הרעיון של הקמת רזרבת ביטקוין לאומית לא צובר שוב תאוצה, הוא צובר תאוצה לראשונה. זה התחיל בעצם בכנס הביטקוין שקרה ביולי בנאשוויל. שם טראמפ ציין שהוא רוצה להמיר 200,000 מטבעות ביטקוין שכרגע מוחזקים על ידי משרד האוצר האמריקאי שהוחרמו. זה המשיך בהצעת החוק של סינתיה לומיס, חברת הסנאט מויומינג שהציעה לקנות מיליון ביטקוין על פני חמש שנים, 200,000 ביטקוין בשנה, ועכשיו אנחנו רואים שזה הולך וצובר עוד יותר תאוצה, טאני חושב שזה לחלוטין הולך להתממש גם בארצות הברית וגם במדינות אחרות. אין ברירה אחרת וטראמפ מאוד מחויב לרעיון הזה. אני גם שומע את זה אצל דמויות מאחורי הקלעים. מהיועצים שלו, ומכאן שבעיניי זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי, וככל הנראה שה'מתי' הזה גם מוקדם על פני המאוחר.

אנחנו שומעים קולות דומים גם מרוסיה וגם מחברת פרלמנט האיחוד האירופי שהשבוע נאמה שם ורצתה בעצם לאמץ ביטקוין כרזרבה והציעה את זה בפרלמנט. אני מצפה שאנחנו נראה צעדים דומים גם במדינות אחרות ואני מקווה שישראל תגדיל לעשות את זה קודם לכן."