תרבות ופנאי
אליעד נחום בראיון: "לא הגיוני לי שהחיים נגמרים ככה"
הזמר אליעד "חוגג" השנה עשור של קריירה מוזיקלית ענפה, רק שבחודשים האחרונים הכל השתנה. הסגנון המוזיקלי הפך לרגוע יותר, הגישה שלו לחיים השתנתה והקשר עם הקהל התהדק. בראיון אוֹתנטי ובלעדי הוא מספר על התחושות הקשות ברוח התקופה, ואיך בכל זאת למרות הכל - הוא מצליח להמשיך ליצור מוזיקה
בצל המלחמה, הזמר אליעד נחום (32), הוציא את הסינגל המרגש "בסוף עוד ניפגש", שיר ששם זרקור על בני משפחה וחברים שמתמודדים עם אובדן יקיריהם. מרוב שהאבל במדינה הוא נפוץ והשיר נוגע בכל כך הרבה אנשים, השיר כבר חודש שלם עומד בצמרת השירים הכי מושמעים בתחנות הרדיו המובילות, כך בדירוג תחנות הרדיו ב-ice על פי נתוני מדיה פורסט.
"במהלך התקופה הקשה והמורכבת הזו ניתנה לי הזכות לשיר עם גרון חנוק מדמעות ולב שבור בלוויות, שבעות ואזכרות, לשמוע סיפורים קשים וכואבים של משפחות, חברים, בני ובנות זוג שאיבדו את האדם היקר להם מכל. כשאני מסיים לשיר אני נשאר לשבת ולדבר עם המשפחות. תמיד בשיחות האלה עולה עניין ההתמודדות וההשלמה עם האובדן".
עוד ממשיך הזמר: "רציתי להוציא שיר נחמה. כי האמת – לא הגיוני לי שהחיים נגמרים ככה. חייב להיות עולם אחר, זמן אחר או גלגול אחר. אני באמת מסרב להאמין שככה זה נגמר".
אליעד כמובן מדבר על הנרצחים מאותה שבת שחורה. גם על בשרו הוא חווה את גודל האסון, בצער רב הוא משתף שאיבד אף הוא חברים במסיבת הנובה, ובני דודיו וחבריו נלחמים גם ברגעים אלו בעזה. "בכל ידיעה ו'הותר לפרסום' נופל לי הלב, אני לא זוכר דבר כזה מעולם. המוות רודף את כולנו, בכל הגילאים ומכל המגזרים. זה בלתי נתפס" הוא אומר.
לאחר השוק הראשוני של ה-7 לאוקטובר, כמו אמנים רבים, גם אליעד חווה מחסום יצירה, אך מהר מאוד הוא התאפס והבין שהמוזיקה היא הנחמה היחידה בתקופה קשה זו. "בהתחלה כל יום היה מטלטל, אבל כשהתחלתי להופיע ולבקר בבסיסים ובתי חולים, נזכרתי כמה המוזיקה מסייעת לאנשים. זה עודד אותי לחזור לכתוב, אני רואה את זה כפורקן", מספר.
בין בני משפחות החטופים והנפגעים הרבים שפגש, אליעד יצר קשר מיוחד עם משפחתה של עדן זכריה ז"ל שנחטפה מהמסיבה ונרצחה בשבי חמאס. גופתה חולצה על ידי צה״ל וביום הולדתה היא הובאה למנוחות.
"הקשר התחיל כשהופעתי בעצרת תמיכה למשפחות החטופים בראשון לציון ואז ראיתי את אמא של עדן, אורין, שלבשה חולצה עם הדפס פניה. פניתי אליה ואמרתי לה שהפנים של עדן ממש מוכרות לי. יש לי זיכרון טוב ואני דיי בטוח שראיתי אותה בעבר. בהופעה שלי או אפילו ברחוב. אורין ענתה שזה הגיוני, כי עדן אהבה את הסגנון שלי".
עוד מספר אליעד: "כשהתפרסמו הפלייליסטים האהובים על החטופים, התוודעתי שעדן באמת ממש אהבה ועקבה אחרי השירים שלי, ודווקא לא המוכרים – אלא השירים שרק מי שממש עוקב אחרי שנים, מכיר. שירים שאפילו שכחתי שכתבתי".
לדברי אליעד: "מאז שמרתי על קשר עם משפחת זכריה - באמת התחברנו. לקראת יום הולדתה של עדן, אמה אורין ביקשה שאגיע לשיר בכיכר החטופים. יומיים אחרי זה התגלה כי עדן נרצחה ומצאו את גופתה. במקום לשיר ביום הולדתה - שרתי בהלוויה".
במהלך כל התקופה הקשה הזו, אליעד הספיק גם לצלם קמפיין לבמבה אסם, במסגרתו הוא ביצע וחידש את שיר הפסטיגל הנוסטלגי "להיות כאן ילד".
"אני מרגיש שהפרסומת היא לא באמת פרסומת, אנחנו אפילו לא אומרים את המילה במבה. זה יותר מסר לאומה. התינוק של במבה הוא דמות אייקונית חייכנית שהופכת פתאום עכשיו לדמות מעט עצובה. גם אני, אמן שנחשב ל"גוד וייב", לא מסתיר את העצב בימים אלו, לכן הכל התחבר לי".
אליעד נזכר בילדותו ואומר: "שהייתי ילד והשיר יצא, גם אז לא היה פשוט להיות כאן ילד ולצערי זה רלוונטי עד היום. המסר הוא שלכולם לא קל כאן, לא לילדים ולא למבוגרים".
בנוסף לשלל האירועים, הגיע הזמר גם לסיור בקיבוצי העוטף, סיור אותו הוא מתאר כ"משנה חיים". לסיור הוא הגיע עם הקומיקאי ישראל קטורזה ואשתו סורלה, הכדורגלן והמאמן ברק ומשפחותיהם.
הוא מתאר את הסיור כדבר הכי מצמרר שחווה מאז ביקר במחנות ההשמדה באושוויץ. "הסיור נחרט לי בגוף, לא רק בראש. צריך לראות בעיניים את גודל הזוועות, מדובר בשואה של ממש. אכזריות הטבח היא בלתי נתפסת. עדיין מריחים בחדר האוכל של קיבוץ ניר עוז את ריח הגופות".
הוא עוצר רגע, נושם עמוק וממשיך: "ראיתי את המיטות השרופות והייתי בבית של משפחת ביבס. ראיתי את הלול של כפיר הקטן ואת האופניים של אריאל. אסור לנו להסיר את המבט, אסור 'לייפייף' את מה שקרה, כל העולם צריך ללכת לסיור הקשה הזה בקיבוצים ולראות את הזוועות בעיניים".
במהלך הסיור, החבורה עצרה גם במתחם מסיבת הנובה בקיבוץ רעים. למרבה הפלא, סורלה, אשתו של קטורזה, הסיטה את תשומת ליבו של אליעד למספר אנשים שעמדו בצד ושמעו דרך הפלאפון את שירו "בסוף עוד נפגש".
עוד ב-
"ניגשתי אליהם, הם עמדו מול תמונה של חברם שנרצח. שאלתי לשלומם, הם סיפרו לי שהשיר שלי נותן להם כוח להמשיך. אלו בדיוק הרגעים שנותנים לי את המוטיבציה בתקופה הזו בכלל להחזיק גיטרה ולשיר, ובכלל באופן כללי מאז המלחמה, אני רואה את הגזענות הפגנות השנאה נגדנו והאנטישמיות, אני עוד יותר חושב שאמנם לא פשוט כאן – אבל באמת אין לנו מקום אחר לחיות בו".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(5):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
5.אליעד. נחוםעדי 01/2024/25הגב לתגובה זו0 0כנראה שאתה עסוק במוזיקה שמעת על סדר עולמי חדש כנס,לאינטרנט תתחיללשאול שאלות תקשיב מה מדברים סביבך אנחנו נחיה עם אירועים עד 2050 תחכה שנת 2024 לא תהייה קלה כמו שאתה רואה ויהיה גרוע יותר לא לצאת הרבה תהיה בבית כשיקרו דברים תהיה קרוב ותנסה לשמוע אנשים על מה מדברים תקרא לא כולם יודעים תקרא באינטרנט אולי לא דמעת את ביבי אומרתעזבו את הקורונה שטויות זה היה סתם גם המלחמה. זה עיניין שנעשהעי ממשלות העולם היתחילו עם ישראל כי גם ככה יש בלגאן עם הפלשתינים ואחכ כל העולם ויצמצמו את אוכלוסית העולם כמו שאצו ודברים יהיו כל הזמןסגור
-
4.צמרמורתהודיה 01/2024/21הגב לתגובה זו0 0שיר מקסים, אדם מקסים ומיוחד. כישרוני מאודסגור
-
3.אליעד מיוחדרון 01/2024/21הגב לתגובה זו0 0אליעד יוצר ענק, איש ענק, צנוע.מקסים. מלח הארץ. זו גם הסיבה שנבחר להוביל את במבה. איש ללא רבבסגור
-
2.אומן משעמם כל שיר אותו סגנון לחן אין גיוון (ל"ת)אומן משעמם 01/2024/21הגב לתגובה זו0 3סגור
-
1.שיר מצמרר ומרגשקוויני 01/2024/20הגב לתגובה זו0 0אליעד זמר רגיש,נעים ונכנס ללב,הייתי בהלויה של חיל אהוב שנהרג בעזה,והשמיעו את השיר"בסוף עוד ניפגש"-לא נשארה עין אחת יבשה,כל מילה,כל משפטנכנס ופוצע את הלב. מאחלת שימשיך לכתוב רק שירים שקטים של אהבה ושמחהסגור
