לסרט החדש של מהיר ועצבני הגעתי לאחר שידעתי כבר שאני הולך לקבל עוד מאותה מנה. והאמת? נהניתי מאוד. הוויזואליות, סצינות המרדפים והאקסטרים שלפי הדיווחים זכה להשקעה של יותר מ-300 מיליון דולר, כל אלו באים היטב לידי ביטוי כמעט בכל סצנה ופריים של הסרט.

כל סצנת אקשן בסרט הייתה עבורי כמו פצצות תאורה לעיניים – מרהיבה במוגזמותה ומתפוצצת בהנאה על המסך. מהיר ועצבני הוא קולנוע שמנצל את המדיום ומתענג עליו במלואו. טביעת האצבע של הבמאי של "מהיר",  לואי לטריה, ניכרת היטב לאורך הסרט והסגנון הויזואלי שלו ניכר לאורכו. (לטריה אחראי על כמה משוברי הקופות הגדולים של העשורים הקודמים – "התחלה" , "הענק הירוק", "התנגשות הטיטאנים" וכל אלו מתבטאים באפקטים מרהיבים שנחגגים על המסך).

סדרת מהיר ועצבני סימנה בעיני מטרה לזנוח את השכל הישר ופשוט להתפוצץ על המדיום הקולנועי במלא תפארתו. הנוסחתיות שלו אחידה ברמתה ומי שרוצה קולנוע איכותי, אוונגרדי או עמוק לא יקבל בו את מבוקשו והוא לא גם לא הקהל "מהיר" – מה  שגם גורם לי לתהות לגבי כל ההתנשאות סביב הסרט הנוכחי ושאר סדרת הסרטים האחרונים בסדרה.

הרי ברור שכל מי שמגיע לצפות ב"מהיר" יודע ומכיר את המודעות העצמית של הסדרה כמו את האחידות שלה – פחות עלילה, פחות עומק והרבה הרבה אקשן ועוד אקשן. כל אלה מהווים מרכיבים מנצחים לסדרת הסרטים והמודעות של היוצרים שלה (תיכף נגיע גם אליהם) הופכים את כל אלה כנקודות לזכותה.

בסרט הנוכחי אנחנו פוגשים שוב את דום טורטו (וין דיזל שפשוט נראה אותו הדבר כבר 20 שנה) שביחד עם שאר חבר מרעיו יוצאים למלחמת חורמה באויב המרכזי של הסרט דנטה רייס (ג'ייסון מומואה המעולה) שהוא לחלוטין האטרקציה המרכזית של הסרט – הוא מצחיק, מטופש ורשע במידה הנכונה ורואים שהוא מתענג על כל סצינה וסצינה. רייס בא לנקום את נקמת אביו שמת על ידי החבורה בסרט החמישי והשמד שהוא מתכנן להם גדול מהחיים.

מאחר והעלילה מתפרשת על פני כמה מדינות וכמעט כל אחד מהחבורה הזו נמצא בחזית עם אויב אחר – סצינות המאבקים והקרבות נפרשות היטב גם כאן לאורך הסרט ובולטת במיוחד סצינת הקרב בין סייפר (שרליז תרון, הנבלית האהובה עליי) ולטי. ואם כבר ת'רון, אז לצדה אפשר למצוא אנסמבל שלם של שחקנים משאר הסרטים הקודמים שחוזרים לחיים ומרביצים (תרתי משמע) הופעה לאורכו של הסרט. וכן, זה כולל גם את ג'יזל – הלא היא גל גדות.
 

כאן גם מגיעה  לדעתי החולשה המרכזית של הסרט – ריבוי הדמויות הכול  כך גדול הזה מוגזם מדי  ומייצר מישמש של תת - תת עלילות משנה, מה שהרגיש, בעיני לפחות, כמו ניסיון למלא את ההשקעה ולשפוך את הכסף וזה נתן תחושה לעיתים של חורים והכרח בעלילה.

התחושה שעולה לעיתים לאורך הסרט היא שזה כמו מיץ פטל עם 10 כפיות סוכר, אפשר לחלוטין היה קצת למנן את עוצמתו ומוגזמותו אך חרף כל אלה "מהיר ועצבני" מספק היטב את הסחורה והוא סרט חובה למעריצי הסדרה. נדגיש שגם מי שלא צפה בסרטים הקודמים יכול להירגע , העלילה, כפי שכבר הבנתם בכלל לא רלוונטית. מי שמגיע לצפות בסרט יקבל אקשן מהנה בכמויות נדיבות.

אני חייב להודות שבעיני סדרת סרטי מהיר ועצבני היא לא פחות מתופעה קולנועית מרתקת. עד היום אני זוכר את הסרט הראשון בסדרה שיצא בשנת -2001 ונצרב אצלי כעוד סרט אקשן. אלא שבמקום להישכח בתודעת הדי וי די הוא השתכלל לפרנצ'ייז היסטרי ומוטרף שנפרש על פני יותר משני עשורים והתקבע בשנים האחרונות כאחת התופעות הקולנועיות המטורפות והמכניסות בהיסטוריה.  כמות ההקרנות של מהיר ועצבני בפרט בישראל - היא חסרת תקדים. סוד הקסם וההצלחה של הזיכיון הזה היא, כאמור, הנוסחתיות שלו שפשוט לא מתיימרת להציג אומנות אלא קולנוע פולחני, מרהיב, וגדול בחיים במובן המילולי של המילה. ועובדה, זה עובד.

והנה הימור שלי, על אף שזהו סרט אחד לפני האחרון בסדרה , אני לא מאמין שהסדרה הזו תסתיים בעתיד הקרוב. ההצלחה הקולנועית שלה גדולה מדי מכדי לעצור את מסחטת הכסף שהיא מייצרת ולדעתי האולפנים לא יהיו פראיירים כדי לוותר על תרנגול הזהב הזה. סדרת הסרטים, בדיוק כמו סדרת "המסור" המצליחה שהמשיכה הרבה אחרי שיוצריה הבטיחו כי היא סיימה את דרכה,  תמשיך ביתר שאת גם בעשור הקרוב ולא אתפלא אם גם בזה שלאחריו.

מהיר ועצבני 10 | כלל רשתות בתי הקולנוע בארץ | ציון: 4

עוד ב-

להעיר את השד: לא יצירה מתוחכמת אבל תתאים לחובבי הז'אנר

לכתבה המלאה

שורה תחתונה: מספק היטב את הסחורה והוא סרט חובה למעריצי הסדרה