אתמול לפני 25 שנים, ב-1 באוקטובר 1997, הלכה לעולמה בתאונת דרכים המוזיקאית, הזמרת והגיטריסטית, מייסדת וסולנית להקת "המכשפות" ענבל פרלמוטר, בגיל 26 בלבד. פרלמוטר יצרה במשך שנים מעטות בלבד, ולמרות זאת נחשבת ליוצרת ייחודית, פורצת דרך ובעלת השפעה במוזיקה הישראלית. 

כבר בילדותה התעצב אופייה המלנכולי והקודר, שדחף אותה אל מחוזות היצירה והדימיון. כשהיתה בת 8 אביה, לשעבר חבר בתנועת "הפנתרים השחורים", לימד אותה לנגן בכינור, ובתקופה הזו גם החלה לצייר, לכתוב, ולפתח את חוש הדימיון שלה.

 

למרות שהיתה גם בתנועת הצופים ולא היתה ילדה בעייתית במיוחד, בגיל 20 נסעה ללונדון, שם התוודעה לראשונה לסם ההרואין, ומאז המשיכה לצרוך אותו בתדירות משתנה. הדבר תרם אולי למצבי הרוח הקיצוניים שחוותה, והביאו אותה ליצור יצירה קודרת ומיוחדת שהיתה חריגה בנוף הישראלי, במיוחד כשבאה מאישה.

להקת המכשפות (צילום משה שי פלאש90)

להקת "המכשפות" החלה את דרכה בסוף שנת 1992 בהופעות במועדונים. חברות הלהקה היו פרלמוטר, שכתבה והלחינה את מרבית השירים ושימשה כסולנית, יעל כהן כמתופפת ויפעת נץ כנגנת בס. הלהקה נחלה הצלחה ראשונה בפסטיבל עין גב ב-1993 בעיבוד ובביצוע לשיר "קסם על ים כנרת".

בתחילת 1994 הקליטו "המכשפות" את אלבומן הראשון - "עד העונג הבא". קורין אלאל הפיקה את האלבום, שכלל שירי רוק אנרגטיים וזכה להצלחה רבה ולמעמד של תקליט זהב. שנה לאחר מכן יצא אלבומה השני - "זמנים מוזרים". באפריל 1996 הוציאה הלהקה מיני-אלבום בשם "המכשפות מתכסות" ובו גרסאות כיסוי שהקליטה הלהקה. כאות מחאה הפיצה פרלמוטר את אחד השירים בקלטת מחתרתית שהיא עיצבה וכתבה על גביה "חרא זכויות".

 

אף כי לא יצאה הודעה רשמית על התפרקותה. הופעתה האחרונה התקיימה בספטמבר 1996. עם התפרקותה הלא רשמית של "המכשפות" המשיכה פרלמוטר בפעילות מוזיקלית: היא הקליטה סקיצות לאלבום סולו, ניגנה בהופעות של קורין אלאל, והקליטה בלונדון אלבום עם רם אוריון במסגרת צמד שנקרא "ענבלאנס" (Inballance). השניים התכוונו להוציא את האלבום לאור בפורמט מוגבל וזול, אך הדבר לא התממש באותו זמן. באלבום נתנה ענבל ביטוי לראשונה לאוסף משחקי התינוקות המנגנים שהיה ברשותה, בהם ניגנה לאורך האלבום בשירים השונים.

הקדרות, הבוטות והישירות של פרלמוטר נחשבות לקיצוניות גם היום, ואולי אף יותר היום, כשכמעט לא נוצרת יותר יצירה בועטת ובטח שלא כזו שמעיזה לרדת למעמקי הנפשות המסוכסכות ולשים על השולחן את האמן כמו שהוא, ללא מסכים ושיקולים מסחריים.

עוד ב-

עשור למות וויטני יוסטון: זה החוב הענק שהשאירה אחריה

לכתבה המלאה