תקווה חדשה לציבור המשתמשים במטבעות הדיגיטליים: גילוי מרצון לרשות המסים על רווחים והכנסות ממטבעות קריפטו ואף חסינות מפני העמדה לדין פלילי. מזה שנים רבות שבהן המטבעות הקריפטוגרפיים (המכונים גם מטבעות דיגיטליים), תפסו חלק נכבד בכלכלה העולמית:  הציבור מבצע באמצעותם עסקאות קטנות וגדולות, רוכש באמצעותם מוצרים, נכסים, זכויות, ומבצע השקעות באפיקים שונים,  בתקווה להשיא לעצמו רווחים.

ואולם, לצד זאת, ישנם לא מעט דאגות למי שמשתמש במטבעות הדיגטליים. כך למשל, הבנקים ככלל, ואלה שבישראל בפרט, כמעט שאינם מאפשרים ללקוחותיהם להפקיד  לחשבונות בנק הלקוחות, כספים שמקורם בשימוש במטבעות דיגיטליים.

החשש העיקרי הינו כי מדובר בכסף "שחור" שלא דווח עליו לרשויות המס ואף לא שולם המס בגינו ובמקרים חמורים יותר בשל חשד שמקור הכסף הוא תוצאה של עבירות פליליות או כספי טרור. כפועל יוצא מכך, הכספים אשר נולדו לאוויר העולם מהשימוש במטבעות הדיגיטליים נותר בידי הציבור שמחזיק מטבעות קריפטו - בדרך שאינה כשרה ואף שאינה חוקית, הן בשל אי תשלום מס ודיווח בישראל או מחמת הקושי בהפקדתו  לבנק בישראל, גם כאשר ישנו רצון לדווח לרשויות המס. כך, עשויים אנשים נורמטיביים למצוא עצמם כעברייני מס ותחת סכנה ממשית להעמדה לדין פלילי, על כל המשתמע מכך.

רשויות אכיפת החוק שבישראל, ובהן: רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון,  יחידת להב 433 שבה מצויות היחידות הארציות לחקירות הונאה, לאכיפה כלכלית וסייבר - עושות מאמצים כבירים לגילוי מחזיקים שונים שברשותם מטבעות קריפטוגרפיים. גם במיקרים  שמקורם מפעילות עסקית, או מרווח הון. וכך, חדשות לבקרים, אזרחים מוצאים את עצמם עצורים מאחורי סורג ובריח ונחקרים תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירות מס חמורות, הלבנת הון וכיוצ"ב, ואף עשויים להיות בסכנה של הגשת כתב אישום ואף מאסר.

לכן במשרדנו הקמנו מחלקה שמעסיקה בעל עבר ברשות המסים, נסיון בניהול חקירות כלכליות מסועפות ומורכבות בשיתוף פעולה עם המשטרה, מע”מ ומכס, רשות לניירות ערך והרשות רשות לאיסור הלבנת הון.

אולם, נראה כי לציבור המשתמשים הנורמטיביים במטבעות הדיגיטליים לא אבדה התקווה, וכי יש נקודת אור בקצה המנהרה. רשות המסים בישראל פרסמה כי בקרוב מאוד, ובתקווה שלפני חג הפסח, היא תצא עם נוהל חדש לגילוי מרצון, אשר עוסק במיוחד במטבעות דיגיטליים.

מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, טען לאחרונה כי הציפייה היא לכניסתם של כ-3-2 מיליארד שקל לקופת המדינה, במקרה של פרסום נוהל גילוי מרצון שיכלול גם את רווחי הקריפטו. על פי רשות המסים, נוהל זה יהיה צופה פני עבר ועתיד, קרי:  ניתן יהיה לדווח גם על הכנסות ורווחים במטבעות דיגיטליים שטרם דווחו (גם מארנקים קרים).

כך, מצד אחד, הכסף שנוצר משימוש במטבעות דיגיטליים יקבל הכשר ואף יתכן כי בעקבות כך, הבנקים ימעיטו בקשיים שהם מערימים על לקוחותיהם. מצד שני, גם יוסר החשש הגדול מעל ציבור משתמשי המטבעות הדיגיטליים, להסתבך בפלילים ולעמוד לדין, ולכן מדובר בבשורה של ממש.

לאחרונה פורסם נוהל המאפשר לשחקנים בזירת הקריפטו לשלם מס ישירות לרשות המסים , גם על כספים שהמערכת הבנקאית סירבה לקבל. המדובר בכספים שהיה ניסיון להפקידם במערכת הבנקאית אך נתקלו בחסמים. כעת, עם פרסום נוהל גילוי מרצון חדש, ייתכן כי גם רווחים שלא דווחו כלל,  ייחשפו לעיני הרשות וישולם עליהם מס. 

בהליכי הגילוי מרצון שארעו בשנים האחרונות המדינה גבתה מעל ל-3.5 מיליארד שקלים ובהליך הצפוי, ההערכה היא לכניסתם של כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה אם הנוהל יכלול  גילוי מרצון גם עבור רווחי הקריפטו.

האם רווחי הקריפטו יעזרו למדינה לשלם פיצויים לנפגעים מהמלחמה?
מנהל רשות המיסים התייחס לאחרונה לחשש מפני התרוקנות קופת הפיצויים בעקבות המלחמה וציין: "התחלנו את המלחמה עם 18 מיליארד שקל בקרן הפיצויים  ואנו מעריכים כי הנזק הישיר והעקיף, בדרום ובצפון, יגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל. אם חלילה ניקלע למלחמה טוטלית בצפון, שתביא גם טילים על אזורים נרחבים יותר, כנראה שהמספרים יהיו במקום אחר. עולה גם השאלה: אם יהיו טילים של חיזבאללה, האם המדינה תוכל לשלם עבור נזקים עקיפים".

למי שטרם התוודע לצמד המילים "גילוי מרצון", יצוין כי מדובר בנוהל של רשות המסים אשר מאפשר לאזרחי המדינה - לאחר קיום מו"מ בין רשות המסים לבין עו"ד המייצג את הנישום ולהסכמות הצדדים - לדווח על הכנסות ורווחים שלא דווחו קודם לכן. המו"מ מאפשר לנישום  ליהנות מחסינות ומהסתבכות בפלילים, והכול, בהתאם לתנאי נוהל גילוי מרצון, על חריגיו וסייגיו.

עוד ב-

הקריפטו היומי: מגמות מעורבות בשוק, הביננס קוין מזנק

לכתבה המלאה

הכותב,  עו"ד שרון נהרי הינו יו"ר הועדה לפשיעה בינלאומית והסגרות בלשכת עורכי הדין מומחה לצווארון לבן,  מיסים ופלילי