וועדת חוקה ומשפט, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, אישרה אמש (חמישי) את תקנות שיקים ללא כיסוי. התקנות נועדו לקבוע סייגים לחוק שיקים ללא כיסוי, על מנת למנוע הגבלת חשבונות בנק והגבלות נוספות, עקב שיקים שחזרו או צפויים לחזור מתחילת התקנות ועד לתאריך שנקבע. במקור הובאו התקנות לתקופה אחת עד ל-20.11.23, ורשימת הזכאים כללה את המפונים, משרתי המילואים, חטופים, נעדרים, נפגעים וקרוביהם.

עם זאת, משרד המשפטים נענה לדרישות היו"ר ח"כ רוטמן, והתקנות הוארכו עד סוף נובמבר וחולקו לשתי תקופות כך שבתקופה הראשונה עד סוף אוקטובר, יחולו על כלל תושבי המדינה, ובחודש נובמבר, יחולו על הרשימה הסגורה של הזכאים, אליה נוספו לדרישת חה"כ רוטמן גם בני זוגם של משרתי המילואים וקרובי הנפטרים כתוצאה מפעולת איבה. 

גדעון מאור שביט מהפיקוח על הבנקים: "קיבלנו אינדיקציות ראשוניות לבעיית נזילות. במוקד פניות הציבור התקבלו הרבה פניות כשאחת הדומיננטיות הייתה פירעון שיקים. מהנתונים שאספנו, במיוחד באזורים שספגו אבידות ושיבוש משמעותי מאוד של התנהלות החיים, יש אינדיקטורים למצוקה וחשיפה גדולה יותר של הגבלה בגלל שיקים שלא מכוסים. המפונים לא יכולים להתעסק בחובות וגירעונות ואף אחד לא יכול להפקיד שיקים. 

כמו כן, יש עליה חדה בכל הארץ בביטולי שיקים במיוחד בשבוע האחרון, בעיקר בעסקים זעירים וקטנים ולקוחות פרטיים. באזורים שנפגעו העלייה היא פי 4-3. בשגרה עומדים על 0.7% או 0.8% שיקים ללא כיסוי במחזור. כעת במצב החירום המדינה כולה עברה את ה-1%. באזורים שנפגעו בעוטף עזה מדובר על בין 4% ל-5% שמשמעותם אלפי שיקים. בשגרה לרוב הביטולים של הצ'קים יש כיסוי והביטול הוא מסיבה אחרת, ועכשיו לכמעט 100% מהביטולים אין כיסוי. היה חשד שנבזזו כמויות גדולות של שיקים מדפוס בארי, או שידוע על בזיזה אחרת בדרום, ביקשנו מהבנקים לא להציג נתונים אלו בסטטיסטיקה, כי הבנקים ביוזמתם ביטלו שיקים אלו כך שהם לא נספרו בנתונים המוצגים".

בהתייחסו לבעיות שנוצרו בעקבות הקלות דומות בתקופת הקורונה אמר: " כבר בתחילת תקופת הקורונה קיבלנו פניות זועמות מהתאחדות התעשיינים, התאחדות בעלי המלאכה וסוחרים שדיברו על אובדן אמון בשיקים. מספרית, סליקת השיקים ירדה לחמישית ממה שהיא בד"כ. ההקלות הגורפות בקורונה חלו במשך חצי שנה, ממרץ עד אוגוסט 2020. בשיא ראינו סביב 7% ביטולי שיקים. ההתאוששות לקחה הרבה זמן, עד תחילת 2022 ועכשיו חזרנו למצב הקודם. 

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "השאלה מה הדלתא בין מה שכתוב בתקנות לגבי החלה גורפת של ההקלה בשלב זה. כמו כן, אתעקש שקרוביהם של משרתי מילואים ייכללו. הרבה ממשרתי המילואים הם מפרנסים עיקריים ויש גם עצמאים. בחוק לדחיית מועדים יש פגיעה ישירה בקניין של צד אחד, של אדם אחר, ולמרות זאת נתנו לבן הזוג בנסיבות מסוימות את הדחייה. לעומת זאת כאן אין פגיעה ישירה בקניין.  הרצון לדייק את האנשים שיקבלו את ההקלה, בא על חשבון נגישות לזכויות שזו בעיה קשה תמיד בהרבה תחומים כשרוצים לתת אותה באמת למי שמגיע. מי שאיבד יד, דרך הייסורים שיעבור בביטוח הלאומי תרחיק אותו מקבלת הזכויות. חזרו עכשיו כמה אלפי שיקים בדרום. אותם אלפים, בזמן שקרוב משפחתם הפצוע בבי"ח והם עושים משמרות סביבו, צריכים ללכת להביא אישורים מהביטוח הלאומי?".

עוד הוסיף: "על התקנות לאפשר הקלה משמעותית רטרואקטיבית שתימשך עד סוף החודש. מה-7.10 עד 31.10—מחילה לכל הארץ באופן גורף, ללא הצהרות או בירוקרטיה, ואם אתם רוצים, מה-1.11 לצמצם את הכלי ולהפעיל את המחילה לגבי אוכלוסיות מסוימות, אבקש לכלול בנוסף לרשימה המנויה, לפחות בן זוג של משרת מיל' אם לא את כל קרוביהם וכן את קרובי הנפטרים כתוצאה מפעולת איבה. אני לא מוכן שאדם יחשוש להתפנות שמא יחזרו לו שיקים. יש הרבה שהתפנו וולונטרית באזור היישובים המפונים והשיקים שלהם יחזרו. המעגלים בתקנות מצומצמים מדי".

עו"ד יערה למברגר, משרד המשפטים: "הוראה דומה נקבעה בקורונה ואנחנו מסתכלים מה הצרכים כעת. יש לזכור שמשרתי מילואים מקבלים שכר ורובם שכירים. בתקופת הקורונה היו הוראות מאוד רחבות על כלל הארץ אבל אין מתנות חינם, והמחיר היה פגיעה בשיק ובאמינות שלו כאמצעי תשלום. פגיעה כזו ממשיכה לאורך זמן". 

לאחר שהוועדה שבה מהפסקת התייעצות בנוגע לדרישות היו"ר רוטמן, אמרה כי "נבחנה הצעת היו"ר, ובתקופה הראשונה התחולה תהיה גורפת לכלל האוכלוסייה אוטומטית ולא תידרש ממילא בקשה. בתקופה השנייה מתחילת נובמבר ועד סופו- תחול ההקלה לאוכלוסיות המוצעות ונוסיף את בן זוגו של משרת המילואים וכן קרוב של נפטר כתוצאה מפעולת איבה. בנוסף, המידע לגבי האוכלוסיות השונות לא נמצא כולו ובאופן רשמי בפני הבנק, ולכן בנובמבר ההקלה תהיה מותנית בפנייה. מבקשים לקבוע כאן כלל כפי שנקבע בחוק דחיית מועדים שהתקבל בכנסת לפני כשבוע - הוא או מי מטעמו יצהירו בפני הבנק על זכאותם והוא יהיה זכאי כל עוד לא הוכח אחרת". 

נתנאל היימן, מהתאחדות התעשיינים, ביקש להבין  מה יחול בשתי התקופות מבחינת שיקים שעסקים נותנים לעסקים, כי שיק שחזר יכול לייצר השלכות רוחב של בעיה תזרימית.  היו"ר ח"כ רוטמן התייחס להשלכות התקנות: התקנות לא משנות את יחסי העסקים. הן לא פוטרות אף אחד מלשלם את חובו. בחודש אוקטובר מבחינת הכלכלה הישראלית, אף צ'ק לא ייספר לצורך מניין הצ'קים של החוק. בחודש נובמבר, ההקלה תינתן רק למי שברשימה הסגורה, רק שעליהם יהיה להגיש בקשה. אבקש להוסיף לנהלי הבנקים יידוע של הציבור, כך שבחודש נובמבר ישלחו הודעה לאנשים שהשיק שלהם סורב שתיידע אותם שככל שהם באוכלוסיות הרשומות ביכולתם לפנות כדי שהשיק שלהם לא ייספר. חשוב להדגיש שהבנקים לא חייבים הצהרה כתובה. אם אדם מרים טלפון ומעדכן שהוא בצו 8, זה יעודכן כהערת בנקאי". 

עוד ב-

הבנק ששובר את השוק: איפה תקבלו הפסקה לחצי שנה ממשכנתא?

לכתבה המלאה

עו"ד חן פליישר מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל: ברגע שהבנקאי מודע לכך הוא ייתן את סל הסעדים להם זכאי האדם. תפיסתית הכוונה היא גם אם הבנק יודע את המידע ממקור אחר ולא מהאדם עצמו".