בשנת 2025 צפויים אזרחי ישראל להתמודד עם שורה של גזירות כלכליות משמעותיות שיפגעו באופן ישיר בתקציב משק הבית. ההתייקרות הבולטת ביותר תהיה העלאת המע"מ ל-18%, מהלך שצפוי להביא להתייקרות בכמה אחוזים במחירי המוצרים, כאשר השפעתו תורגש לאורך כל שרשרת האספקה.

בנוסף, הוקפאו נקודות הזיכוי במס, מה שיקטין את כוח הקנייה של האזרחים, וכן צפויה ירידת שכר של 2.3% במגזר הציבורי. תשלומי החובה החודשיים של האזרחים צפויים לעלות באופן משמעותי: תשלומי הביטוח הלאומי יגדלו ב-80 שקלים בחודש, ותעריפי המים יזנקו ב-3.4%. הארנונה תתייקר בשיעור של 5.29% - הגבוה ביותר מאז שנת 2000, מה שיוסיף מאות שקלים למשק בית בשנה. תעריף החשמל צפוי לעלות ב-1% בתחילת השנה, עם צפי להמשך עלייה עד 5% עד סוף 2030.

במקביל, עובדי המגזר הציבורי יספגו פגיעה ישירה בשכרם: החל מינואר 2025, שכרם צפוי לרדת ב-2.3%, מה שמשמעו הפחתה של כ-289 שקלים בחודש או 3,468 שקלים בשנה. גם ימי ההבראה יצומצמו, כך שבמקום 7 ימים, העובדים יהיו זכאים רק ל-6 ימים, מה שיקטין את ההטבה השנתית מ-3,290 שקלים ל-2,820 שקלים בלבד.

וזה לא הכל, כזכור, עוד עם אישור התקציב גזרה נוספת נגעה לתחבורה הציבורית ותעריף הנסיעה עולה ב-2 שקל. זאת בכדי לממן את ההחלטה לנסיעה חינם לאנשים מעל גיל 67, וכן את קיצוץ תקציב הפיתוח בתחבורה.

כזכור, ההשלכות על משפחות עם הכנסה ממוצעת עשויות להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה, דבר שיכול להשפיע בצורה ניכרת על רווחתן. בכלכליסט ההערכות דיברו על הפסד של כ-7,0000 שקל בשנה בעוד שב-YNET התרחיש הפסימי מדבר על כ-10,000 שקל בשנה

עוד ב-

גזירות תקציב 2025: 20 מיליארד שקלים נוספים ו-19% מע"מ

לכתבה המלאה

הגזירות הכלכליות האלה צפויות להעמיס משמעותית על תקציב משק הבית הישראלי, תוך פגיעה ברמת החיים ובכוח הקנייה. מדובר בסך הכול בהתייקרויות של מאות שקלים בחודש, שיחייבו את האזרחים לבצע התאמות תקציביות משמעותיות ולחשוב מספר פעמים על כל הוצאה. למרות שחלק מההתייקרויות הן תוצאה של מדיניות ממשלתית שמטרתה לאזן את תקציב המדינה, הן מציבות אתגר כלכלי משמעותי עבור המעמד הבינוני והמעמד הבינוני-נמוך בישראל.