על פי נתוני ה-OECD ישראל נמצאת בצמרת יוקר המחיה בעולם המערבי, כשהיא מדורגת שלישית אחרי שוויץ ואיסלנד. מאז 2009 התייקר סל הצריכה הישראלי ב-40%, כלומר מדובר בעלייה נמשכת ביוקר המחיה. גם ב-2023, נתוני ה-OECD מצביעים על גמה עקבית של עליית מחירים, עם עלייה מתמשכת של 1% בכל שנה בסל הצריכה של משקי הבית. הפער בין ישראל לשוויץ, הממוקמת במקום הראשון בדירוג, עמד על 25 נקודות ב-2020 הצטמצם בשנה שעברה ל-8 נקודות בלבד. 

ישראל נמצאת לא רק במיקום גבוה בעניין יוקר המחיה, אלא גם בהתייחסות למחירים הכלליים במשק (מדד התמ"ג), שם היא מדורגת כמדינה היקרה ביותר ב-OECD. מנתוני ה-OECD עולה כי רמת התמ"ג לנפש של ישראל עומדת על 92% מהממוצע במדינות ה-OECD. מכיוון שיש קשר ישיר בין עושר לרמת מחירים (ככל שמדינה עשירה יותר, היא גם יקרה יותר), רמת המחירים בישראל גבוהה ביחס לכוחה הכלכלי בפועל.

מדד ה-PPP (שווי כוח קנייה) של ישראל מצביע על כך שהכוח הקנייה של האזרח הישראלי נמוך יחסית למדינות האחרות, בעיקר בשל יוקר המחיה בארץ. כאשר בוחנים את ה-PPP של ישראל, מדברים על ההבדל בין התמ"ג לנפש לבין עלות החיים המקומית. בעוד שהתמ"ג לנפש של ישראל עומד על 92% מהממוצע במדינות ה-OECD, השוואה זו לא לוקחת בחשבון את יוקר המחיה הגבוה. כלומר, אם היינו משקללים את ה-PPP, היכולת של האזרח הישראלי לקנות סחורות ושירותים, בהשוואה לאזרח במדינות אחרות, נמוכה יותר ממה שנראה על פי התמ"ג בלבד. זה קורה משום שלישראל יש מחירים גבוהים יחסית בתחומים רבים כמו דיור, בריאות ותחבורה – מצב שמחריף ככל שהאינפלציה גבוהה יותר ואף צפוי להחמיר בשנה הבאה בה משקי הבית בישראל צפויים לקבל פחות שירותי בריאות וחינוך, עקב קיצוצים בתקציב האזרחי, מה שיפחית את הכוח הקנייה האמיתי שלהם.

עוד ב-

המהפכה בסופרמרקטים תקועה: זו ההחלטה החריגה שנאלצה להתקבל

לכתבה המלאה

ישראל מתמודדת עם עלייה נוספת במחירים ב-2024, כשצפי האינפלציה צפוי להיות גבוה יותר מאשר בשנה הקודמת. הצמיחה לנפש צפויה להיות שלילית, עם צמיחה אפסית ובמקביל קיצוצים בתחומים כמו בריאות וחינוך.