משרד האוצר הציג רפורמה דרמטית בדמי הביטוח הלאומי, במהלך שהוצג כפתרון להימנע מקיצוצים בקרנות ההשתלמות והפנסיות. התוכנית החדשה, שהפתיעה רבים מהמעורבים בגיבוש התקציב, צפויה להוביל לתוספת משמעותית בתשלומי הביטוח הלאומי עבור רוב האזרחים, כאשר ההשפעה המשמעותית ביותר תורגש דווקא בקרב השכבות החלשות.

על פי גלובס, המהלך החדש מטיל נטל כלכלי משמעותי על משקי הבית בישראל: שכירים יידרשו לתוספת שנתית של כ-1,440 שקלים (מחולקת בין העובד למעסיק), עצמאים יספגו תשלום זהה, ומי שאינם עובדים ישלמו תוספת של כ-540 שקלים בשנה. המשמעות עבור משפחה שבה שני בני הזוג עובדים היא תוספת של כ-3,000 שקלים בשנה לתשלומי הביטוח הלאומי.

שינוי משמעותי נוסף הוא הצמדת תשלומי הביטוח הלאומי למדד במקום לשכר הממוצע במשק, מהלך שמעמיק את הפגיעה באוכלוסיות החלשות. לדוגמה, עובד המשתכר 30 אלף שקלים בחודש ישלם תוספת של 1.6% על 7,500 השקלים הראשונים בלבד, בעוד שעובד המשתכר עד 7,500 שקלים ישלם את התוספת על כל הכנסתו. המוסד לביטוח לאומי, שהופתע מהתוכנית, ביקש מהאוצר לשקול מחדש את המהלך כדי ליצור חלוקה שוויונית יותר, אך בקשתו לא נענתה.

באופן מפתיע, הרפורמה מקלה דווקא עם אוכלוסיות מסוימות כמו סטודנטים ובני ישיבות, שישלמו תוספת מינימלית של 14.5 שקלים בחודש בלבד. במקביל, הממשלה הבטיחה שלא להקפיא את הקצבאות הצמודות לשכר הממוצע במשק, כולל קצבאות נכות, ילד נכה ונפגעי טרור.

עוד ב-

דמי הביטוח הלאומי יזנקו, הקצבאות יבוטלו: מכה למיליוני ישראלים

לכתבה המלאה

התוכנית החדשה מעוררת שאלות קשות לגבי מדיניות החלוקה מחדש של נטל המס בישראל, כאשר היא מטילה את עיקר הנטל על השכבות החלשות והבינוניות, בעוד שהשכבות החזקות נפגעות פחות באופן יחסי. זהו שינוי מבני משמעותי במערכת הביטוח הלאומי, שעשוי להשפיע על מאות אלפי משפחות בישראל ולהעמיק את הפערים החברתיים.