בעיית החקלאות ובטחון המזון היא נושא רב בעיות אותם מנסה לפתור השר אבי דיכטר שר משרד החקלאות, עם תכנית חדשה לביטחון המזון והחקלאות לטווח הארוך.

בעבר, הקודם לדיכטר, פורר שהיה שר החקלאות,  ניסה להקים תוכנית שעל פי החקלאים כשלה ולא הצליחה. כאמור, התכניות של החקלאות שיש כיום הן קיימות כבר 20 שנה ללא שום עדכון ומנגד האוכלסייה גדלה. לפיכך נגרמים מחסורים של פירות וירקות ונדרש ייבוא.

ישנם מספר בעיות בולטות בתחום החקלאות אשר גורמות לבעיית ייצור התוצרת החקלאית כמו שטחים, עלויות מים, העסקת חקלאים ועוד, אותם דיכטר מנסה לפתור בתכנית החדשה שעליה הוא שוקד.

 
כאמור, היעד מרכזי באסטרטגיית ביטחון המזון הלאומית שהציב השר דיכטר הוא הגדלת היקף התוצרת החקלאית של הפירות והירקות בשליש בעשור הקרוב. הגדלה זו תבוא לאחר תקופה של יותר מ-20 שנה בה נשארה התוצרת על כ-2 מיליון טון בשנה, בעוד האוכלוסייה גדלה בכ-50%. התכנית כוללת את הצעדים בתחומים הבאים אשר יגדילו את זמינות גורמי הייצור והוזלתם:
אחת הבעיות הבולטות בחקלאות כיום הם מחירי המים. למעשה, מחירי המים למים מושבים ומים שפירים הם הגדולים ביותר ממדינות הOCED. ממוצע מחירי הOCED 0.7 שקלים למ"ק ובעוד שבישראל המחיר למים מושבים הוא 1.43 שזה פי 2 ולמים שפירים, 2 שקלים שזה כמט פי 3.

כך בבעיה בתחום המים לחקלאות, התכנית תביא להגדלת כמות המים המושבים לחקלאות, תוך ביטול משטר מכסות המים, פיתוח תשתיות, הוזלת המים המושבים והשפירים ופתרון לנעדרי חלופה.

בתחום הקרקע לחקלאות, מדי שנה נגרעת 30,000 דונם קרקע חקלאית, כאשר התמורה בגין הגריעה אינה מגיעה לחקלאות, במסגרת התכנית השר יבטיח כי כל דונם שיגרע מקרקע חקלאית יפוצה בקרקע חקלאית באזור אחר. כמו כן, תקודם תכנית מתאר ארצית לחקלאות ויוכשרו קרקעות חקלאית בעלות של 40 מיליון שקלים לשנה, למשך 10 שנים.

בבעיית כח האדם בחקלאות לפי דיכטר, הפתרון יהיה על ידי כך שבמסגרת התכנית המשרד יפעל בשיתוף משרדים רלוונטיים נוספים להצערת גיל החקלאות, כאשר כיום גיל חקלאי ממוצע עומד על 65, במסגרת התכנית המשרד יפעל לעידוד ״חינוך לחקלאות״ ועידוד תכנית ״לוחמים לחקלאות״, אשר תביא לכניסת דור חדש לחקלאות.

בבעיה נוספת שעולה בתחום החקלאות והיא, תחום המחקר והפיתוח והחדשנות. במסגרת התכנית יגובש מתווה להגדלת ההכנסות עצמיות ממסחור טוב יותר של המחקר החקלאי המבוצע על ידי המכון הוולקני תוך קיבוע תקציב בסך 450 מיליון שקלים לשנה.

בנוסף, הממשלה תפעל להקמת קריה מדעית חקלאית סביב המכון וולקני בקריה החקלאית בהשקעה של 100 מיליון שקלעם לשנה למשך 5 שנים. בנוסף,  המשרד יעבור מתמיכות בתשומות לתמיכות בתפוקות, כאשר תנתן תמיכה עבור טון גידול אשר הוגדר כחיוני לביטחון המזון. יהיה ניהול ובקרה על התכנית על מנת שתוכל להצליח. לצורך כך, יוקם קבינט ביטחון המזון ויוטל על מִנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות לבצע בקרה על יישום התכנית, תוך חקיקת חוק יסוד ביטחון המזון הלאומי.

עוד ב-

מכה לכלכלה: תעריפי המים לחקלאות בפריפריה ובאזורי העימות יזנקו

לכתבה המלאה

השר אבי דיכטר: ״צעד זה מהווה אבן דרך חשובה במימוש תכנית ביטחון המזון הלאומית. צוותים בין-משרדיים עובדים מזה חודשים רבים בהובלת משרד החקלאות וביטחון המזון על תכנית שתזניק את החקלאות המקומית, תוך ביסוס העשייה החקלאית באזורי עדיפות לאומית בדרום, בצפון, בבקעת הירדן וברמת הגולן. מהלכים אלה ישפרו משמעותית את היקף ואיכות התוצרת, ויאפשרו מחירים נגישים יותר של פירות וירקות לצרכן.
אני מברך על שיתוף הפעולה עם חבריי לממשלה בתכנית זו, שאת השפעתה נקצור לא רק בטווח הקרוב, אלא גם בעיצוב עתיד חקלאי, כחול-לבן ומשגשג לדורות הבאים. כאשר ארגון המזון העולמי מזהיר כי בשנים הבאות העולם עשוי לייצר רק 80% מהתוצרת החקלאית הקיימת על אותם שטחים, משרד החקלאות וביטחון המזון בישראל לוקח את האחריות ומקבל את האתגר. אנו שואפים לבסס כאן אספקת מזון עצמאית ויציבה עבור מדינה שתמנה בשנת 2050 מעל 16 מיליון תושבים.”