ועדת החוץ והביטחון בראשותו של ח"כ רם בן ברק אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 24). הוועדה הצביעה פה אחד עם חמישה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, והצעת החוק תעלה לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. 

ח"כ רם בן ברק יו"ר ועדת החוץ והביטחון אמר במהלך הדיון: "צריך להסתכל ביושר על האירוע שאנחנו חווים משנת 2014. הצבא נערך והוריד 4 חודשים גיוס משנת 2014 ועד היום. עברנו מ- 36 חודשים ל- 32 חודשים. היינו צריכים לעבור למהלך של קיצור שירות נוסף של 30 חודשים, אבל צה"ל נתקל בבעיה של מחסור בכוח אדם. אני מקבל את ההנחה שאי אפשר לשנות את מודל הגיוס תוך כדי תנועה אלא מתוך ראייה ארוכת טווח, אני לא בעד לבטל את המודל של "צבא העם".

קשה מאוד להתווכח עם הנתונים שצה"ל מציג על החוסרים בכוח אדם. אני מאוד מוטרד מה יקרה בשנת 2024, או שנלך לשירות של 32 חודשים באופן קובע או שנלך לשינוי מודל הגיוס. אני מבקש מהצבא לתת לזה פיתרון ולבנות מודל נכון".

ח"כ משה טור פז: "מבקש מצה"ל לשקול אפשרות לקצר לכולם את השירות הצבאי ל- 30 חודשים ולהאריך בשירות קבע בחודשיים נוספים לחיילים שיבחרו בכך". במהלך הדיון התייחס תא"ל אמיר ודמני, רח"ט תומכ"א (תכנון ומנהל כח אדם) למחסור העתידי במערך הלוחם: "בראייה העתידית שלנו, נכון לשנת 2023 הצבא יהיה בפער של מעל ל- 3,500 אנשים במערך הלוחם אם נאשר את קיצור השירות. כשאנחנו מסתכלים על מערך הלחימה, גברים ונשים, בהינתן שיש קיצור שירות, מערך הלחימה חסר ב- 1,500 אנשים. אם מסתכלים רק על הגברים, יהיו חסרים למעלה מ- 2,000 לוחמים גברים. זה הפער שיהיה בשנת 2023 אם יתממש התרחיש של קיצור שירות".

עוד ב-

בשורה לאלפי חיילים: אלה המענקים שיישארו אצלכם בלבד

לכתבה המלאה

הוצע כי תיקון זה ייכנס לתוקפו עם פרסומו, ויחול גם על חיילים שהתגייסו טרם פרסומו. מהבחינה שנערכה עלה כי הקיצור הקודם של השירות, שכבר מיושם, הביא לירידה במצבת הלוחמים וכתוצאה מכך במסגרות לוחמות נוצר מחסור בכוח אדם, דבר שהשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהן ועל מוכנותן לתרחישי הייחוס. כמו כן נמצא כי יש חוסר איזון בהיקף כוח האדם בצה"ל במקצועות מסוימים ובייחוד בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, המערך הטכנולוגי ומקצועות חיוניים נוספים.