פרויקטים
הסוגיה שמסעירה את עולם המשפט: מי בעל זכויות היוצרים בתוצרים של פלטפורמות AI?
ההצלחה המסחררת של ChapGPT ,OpenAI ודומיהם, מעלה שאלות נוקבות לגבי זכויות היוצרים בתוצריהם. נראה שהאתגרים משפטיים אלה מקדימים הן את החקיקה והן את פסיקות בתי המשפט בארץ ובעולם – וחוסר הוודאות משמעותי
כתחומים רבים המצויים בעולם שבין טכנולוגיה למשפט, גם למידת תוכנה (Machine Learning) ותוכנות אינטיליגנציה מלאכותית (AI) מציבות אתגרים חדשים בתחום הקניין הרוחני ככלל וזכויות היוצרים בפרט – אתגרים שמקורם בפער הגדול שבין קצב התפתחות הטכנולוגיה לבין קצב התעדכנות החקיקה והפסיקה. במאמר זה ננסה לסקור את המצב המשפטי כיום, ולהעלות את הסוגיות אשר דורשות עוד התייחסות של המחוקק ובתי המשפט כדי לספק למשתמשים בהירות לצד ודאות.
אדם מול מכונה – של מי הזכות ביצירה?
מאחר שמחוללים אלה יצרו למעשה עולם אפשרויות חדש של יצירת תוכן וחומרים גרפיים, עולות סוגיות חדשות גם בנוגע לזכויות היוצרים: האם תוצר שמתקבל על ידי שימוש במחולל AI יכול להיחשב ליצירה מוגנת על ידי זכויות יוצרים? האם השימוש של הבינה המלאכותית בתוצרים מוגנים בתהליך הפקת יצירה חדשה יכול לחשוף את המשתמש לתביעה על הפרת זכויות יוצרים? וגם האם היצירה שיצרתי במחולל באמצעות AI זכאית להגנה – ומי בעצם יהיה הבעלים שלה, המשתמש או בעל הפלטפורמה? או אולי שניהם יחד?
מאחר שמחוללים אלה יצרו למעשה עולם אפשרויות חדש של יצירת תוכן וחומרים גרפיים, עולות סוגיות חדשות גם בנוגע לזכויות היוצרים: האם תוצר שמתקבל על ידי שימוש במחולל AI יכול להיחשב ליצירה מוגנת על ידי זכויות יוצרים? האם השימוש של הבינה המלאכותית בתוצרים מוגנים בתהליך הפקת יצירה חדשה יכול לחשוף את המשתמש לתביעה על הפרת זכויות יוצרים? וגם האם היצירה שיצרתי במחולל באמצעות AI זכאית להגנה – ומי בעצם יהיה הבעלים שלה, המשתמש או בעל הפלטפורמה? או אולי שניהם יחד?
התשובה הקצרה לשאלות אלה, היא שטרם יש תשובות ברורות. על שאלות אלה ואחרות יצטרך לענות בית המשפט הישראלי, שבאופן טבעי טרם הספיק להגיב ולתת סקירה מלאה. יש להביא בחשבון כי ייתכן שתהיה התייחסות שונה בכל מדינה בהתאם לחוק המקומי בה, ואנו רואים שמדינות שונות בעולם מתייחסות באופן שונה לבינה המלאכותית ולתוצריה (למשל בשאלה הבוערת: האם בינה מלאכותית יכולה להיחשב כממציאה של פטנטים, לה תשובות שונות במדינות שונות).
משרד המשפטים. פרסם חוות דעת באשר לשימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה, כעת הכדור בבתי המשפט (צילום ויקיפדיה)
להגן על יצירתיות האדם
בשלב זה, נראה כי בהתאם לחוקים והפסיקה כפי שהם היום, לא סביר שיצירה שנוצרה על ידי תוכנה ואינה מעשה ידי אדם, תזכה להגנת זכויות היוצרים. הסיבה לכך, נובעת מהעובדה שרוב החוקים בעולם זכויות היוצרים באים להגן על מימד היצירתיות שמאפיין בני אדם ועל ההשקעה שלהם ביצירה, ואינם מגינים בד"כ על יצירות שלא הושקע בהן מאמץ יצירתי (אין הכוונה כמובן ליצירות שיוצרים אנשים באמצעות מחשב או תוכנה, כמו לדוגמה פוטושופ, בהן ליצירתיות שלהם יש משקל).
בשלב זה, נראה כי בהתאם לחוקים והפסיקה כפי שהם היום, לא סביר שיצירה שנוצרה על ידי תוכנה ואינה מעשה ידי אדם, תזכה להגנת זכויות היוצרים. הסיבה לכך, נובעת מהעובדה שרוב החוקים בעולם זכויות היוצרים באים להגן על מימד היצירתיות שמאפיין בני אדם ועל ההשקעה שלהם ביצירה, ואינם מגינים בד"כ על יצירות שלא הושקע בהן מאמץ יצירתי (אין הכוונה כמובן ליצירות שיוצרים אנשים באמצעות מחשב או תוכנה, כמו לדוגמה פוטושופ, בהן ליצירתיות שלהם יש משקל).
יחד עם זאת, בכל הנוגע לדרישת היצירתיות בישראל, ראוי לציין כי אין מדובר ברף גבוה במיוחד עבור היוצר, כך שלעתים יהיה די ביצירתיות מועטת. מכיוון שלרוב התוכנה יוצרת יצירה בהתבסס על תיאור מילולי שניתן לה על ידי המשתמש, ולפעמים גם בשילוב של תמונות, ייתכן שבמקרים מסוימים דרישת היצירתיות תתמלא, למשל במתן תיאור ציורי במיוחד, ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.
שאלה נוספת ולא פחות מעניינת, נוגעת להפרת זכויות יוצרים. תוכנה של אינטליגנציה מלאכותית היא תוכנה לומדת – היא לומדת כללים מסוימים ומיישמת אותם בעזרת דאטה. כאשר אנחנו מבקשים מתוכנה כגון DALL-E לצייר ציור בסגנון של צייר מפורסם, התוכנה נותנת את התוצאה בהתבסס על ניתוח יצירות שעשתה באותו הסגנון ושימוש במוטיבים שלהם, ובהתייחס לנתונים הנוספים שביקשנו שיהיו בציור, למשל "צייר לי סוס עם רוכב בסגנון של בנקסי". התוכנה מכירה ולמדה את היצירות של בנקסי ובעצם עושה בהן שימוש, זאת מבלי לתת קרדיט ליוצר ומבלי לבקש את רשותו של בעל הזכויות. לכאורה עולה כאן שאלה של הפרת זכויות יוצרים, מאחר שרק ליוצר הזכות לעשות שימושים נגזרים ביצירה.
עו"ד אורן מנדלר, ראש מחלקת ליטיגציית קניין רוחני במשרד לוצאטו עורכי דין מקבוצת לוצאטו (צילום יורם רשף)
לא סוף פסוק
באשר לשאלת ההפרה של זכויות היוצרים, עולות סנוניות ראשונות של התייחסות בישראל. לאחרונה משרד המשפטים פרסם חוות דעת בעניין שימושים בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה (חוות הדעת נכתבה על ידי עו"ד ד"ר ליטל הלמן, בליווי עו"ד הווארד פולינר, ובהנחיית עו"ד כרמית יוליס). חוות הדעת קובעת כי אין בפעולות מלמדות אלו הפרה של זכויות יוצרים. עמדה זו מתאימה לעמדות שעלו גם במדינות אחרות בעולם, אולם ראוי לציין כי המסקנה מבוססת לא רק על הנעשה בעולם, כי אם גם על החוק הישראלי. מסקנתם קובעת כי "יצירה של מאגר נתונים המורכב מיצירות מוגנות לצורך אימון מכונה תחסה לרוב תחת דוקטרינת השימוש ההוגן, ולעיתים גם תחת דוקטרינות השימוש האגבי או ההעתקה הזמנית".
באשר לשאלת ההפרה של זכויות היוצרים, עולות סנוניות ראשונות של התייחסות בישראל. לאחרונה משרד המשפטים פרסם חוות דעת בעניין שימושים בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה (חוות הדעת נכתבה על ידי עו"ד ד"ר ליטל הלמן, בליווי עו"ד הווארד פולינר, ובהנחיית עו"ד כרמית יוליס). חוות הדעת קובעת כי אין בפעולות מלמדות אלו הפרה של זכויות יוצרים. עמדה זו מתאימה לעמדות שעלו גם במדינות אחרות בעולם, אולם ראוי לציין כי המסקנה מבוססת לא רק על הנעשה בעולם, כי אם גם על החוק הישראלי. מסקנתם קובעת כי "יצירה של מאגר נתונים המורכב מיצירות מוגנות לצורך אימון מכונה תחסה לרוב תחת דוקטרינת השימוש ההוגן, ולעיתים גם תחת דוקטרינות השימוש האגבי או ההעתקה הזמנית".
יותר מזה, בחוות הדעת אף נקבע כי "פרשנות שתשלול את ההגנות האמורות תסכן את היתרונות הגלומים בלמידת מכונה ואת מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום, וזאת מבלי לייצר יתרונות של ממש לבעלי זכויות יוצרים".
עמדה זו היא כמובן אינה סוף פסוק והיא אף אינה מחייבת את בתי המשפט, אשר יכולים לפסוק אחרת לאור עמדת בעלי הזכויות. ראוי לציין שבימים אלו שאלה זו עומדת למבחן בארה"ב, שכן מספר אמנים הגישו תביעה כנגד מפעילי תוכנת AI בדיוק בגין הפרת זכויות אלה, לאור טענתם לשימוש ביצירות שלהם עלידי התוכנה במסגרת שלב הלימוד של התוכנה.
המסקנה: מוטב לעשות שימוש זהיר
חשוב לזכור: חוות דעת זו של משרד המשפטים מתייחסת לשאלת הפרת זכויות יוצרים, בעצם הלימוד של התוכנה, ולא מתייחסת להפרה אפשרית של זכויות יוצרים בתוצרים של הפלטפורמות.
חשוב לזכור: חוות דעת זו של משרד המשפטים מתייחסת לשאלת הפרת זכויות יוצרים, בעצם הלימוד של התוכנה, ולא מתייחסת להפרה אפשרית של זכויות יוצרים בתוצרים של הפלטפורמות.
עיון בתנאי השימוש של פלטפורמות אלו אף מגלה, כי חלק מהן מציינות בפירוש כי יצירה שנוצרה על ידי התוכנות עשויה להיות כפופה לרישיונות של צדדים שלישיים. חשוב להבין כי תנאי השימוש של התוכנות הן מרכיב חשוב בהבנת הבעלות על זכויות, שכן חברת התוכנה עצמה יכולה לטעון לזכויות בתוצרים ויכולות גם להגביל את השימוש בתוצרים אלו –בעיקר כאשר מדובר במטרות כלכליות (למשל, לאסור על שימוש מסחרי בהם) ובמיוחד כשמדובר במוצר שניתן בחינם. על כן, ייתכן ששאלת הבעלות בתוצרים, ככל שיוכרע שהן יצירות מוגנות, תשתנה בין פלטפורמה לפלטפורמה, ומסיבה זו חשוב מאוד להיות ערים לתנאי השימוש השונים.
לסיכום הסוגיה הסבוכה, אין ספק כי פלטפורמות AI והעושים בהן שימוש ימשיכו לאתגר את בתי המשפט בעולם, כולל בישראל, בשאלות הנוגעות לזכויות יוצרים, וכי המצב המשפטי היום אינו בהיר ובוודאי שלא נאמרה המילה האחרונה. מומלץ אם כן לעשות שימוש זהיר בתכנים המופקים באמצעות תוכנות אלו, ובכל מקרה בו יש ספק – להתייעץ פרטנית עם בעל מקצוע מומחה כדי להימנע מתביעות עתידיות ומעוגמת נפש.
הכותב הוא ראש מחלקת ליטיגציית קניין רוחני במשרד לוצאטו עורכי דין מקבוצת לוצאטו – קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, החוגגת השנה 154 שנים להיווסדה
בשיתוף קבוצת לוצאטו
