
"בתקופה שבה כללי המשחק משתנים כמעט מדי יום, חובה לתת ביטוי לגמישות מחשבתית"
"בצבא הייתי כתב בגלי צה״ל ומשם הדרך קצרה".
"בכל פעם שאני מצליח להביא זווית או נקודת מבט קצת פחות צפויה מתוך העולם החרדי או עליו. המבחן להישג בעיניי הוא כשאני עושה משהו שמישהו אחר לא היה עושה".
"לקראת השחרור מגלי צה״ל הציעו לי להישאר ככתב הפוליטי של התחנה ובמקביל הגיעה ההצעה לעבור לערוץ 2 ככתב לענייני דתות. ההתלבטות הייתה בין הפלטפורמה החזקה יותר לתחום המרכזי יותר. בחרתי בטלוויזיה. בדיעבד אני חושב שלא הייתה בכלל סיבה להתלבט, כיוון שגם מהעמדה שלי בחברת החדשות אני מרגיש חופשי לעסוק ולהתבטא בכל נושא שמעניין אותי ולא מצומצם רק לתחום הדתות והחרדים".
"לגירוש מגוש קטיף והאירועים שסביבו היה חלק בהבנה שאני רוצה להיות עיתונאי. התחושה שנעשית טעות וגם עוול גדול ושקולם של המתנגדים מושתק. למרות שגם בלי זה אני חושב שהייתי מתגלגל לתחום".
"יותר מידי אנשים טועים לחשוב שאני חרדי, כנראה בגלל הפאות. אני לא חרדי אלא ציוני-דתי. זה עניין שהוא גם שאלה של השתייכות אבל גם של השקפה ובעיקר המקום שבו גדלתי שהוא מקום דתי לאומי ולא חרדי. בכל פעם שמישהו מתייג אותי כחרדי זה מזכיר לי שיש עוד הרבה עבודה בהיכרות עם המגזר הזה והגוונים השונים בתוכו".
1. בהתמדה אבל לא בכח.
2. מה שמגיע יבוא בזמנו.
3. לעשות הכי טוב שאפשר ולא לעצום עיניים כשיש הזדמנות.