
"בתקופה שבה כללי המשחק משתנים כמעט מדי יום, חובה לתת ביטוי לגמישות מחשבתית"
"בחרתי בתחום התקשורת ואני בוחרת בו כל יום מחדש. אנשי התקשורת הממוסדת, כמו גם אנשי התקשורת החדשה ברשתות, זוכים להשפיע על המציאות ולא רק לדווח עליה. אפילו דעה יכולה לשנות עולמות, לפתוח למישהו בצד השני של המדינה את הראש, לתת לו אומץ, כוח וכלים לשנות. זו תחושת משמעות אדירה ומשמעות היא מקור האושר שלי. בצעירותי ינקתי אותה מהזכות לשרת כקצינה בדובר צהל או להיות דוברת לאנשי מפתח בחברה הישראלית והיום זה בקולי ובשמי - אושר כפול ומכופל".
"העוקבות שלי. הן כמו קול בקלפי, והן נותנות לי את קולן יום יום. בזכותן הפכתי לגוף תקשורת קטן, עצמאי ובלתי תלוי. הן ממלאות אותי אהבה ואמונה וביטחון. אם תשאל אותן זה הפוך, וזה כל היופי, זה מעגל מעצים וכיף גדול".
"החיים האישיים והציבוריים שלי התערבבו עד שלא ידעתי להבחין ביניהם, זה הטריף ואמלל אותי, הבאתי את זה על עצמי, אני גרמתי לזה לקרות. היו לי שתי אופציות - להשתבלל ולהתחרט שנחשפתי או להפוך את זה למשהו שיעזור גם לאחרות, להפוך את עצמי למשהו שאין בינו ובין הקהל שלו קירות. אני שמחה בבחירה שלי, אני רואה את הכוח שהיא נותנת, אבל בכלל לא בטוחה שבפעם הבאה שליבי ישבר אספר לכולם למה. אני מודעת להשלכות".
"לא הייתי מגדירה את זה תפנית, אבל כל הכוכבים התחילו להסתדר לי בשורה כשהגעתי לקשת בכלל ולאיש המדהים שנקרא ניב רסקין בפרט".
"בגיל 17 נזרקתי מהבית, עזבתי את הלימודים ויצאתי לעצמאות. זה יותר מבגר מתעודת בגרות".
"שחיתי שש שנים, הייתה ילדה אחת, בשם ענבר, שניצחה אותי בכל התחרויות, תמיד הגעתי למקום שני. בסוף כיתה ו' ניצחתי אותה והעפלתי למקום הראשון. למחרת, עזבתי את החוג".
1.היפכו חוסר אמונה בכם לדלק, תנו גז עד שתוכיחו לכולם שטעו ותוכלו להגיש להם את הכובע.
2.הדרך הכי בטוחה למעלה היא מלמטה, הטיפוס היציב מבטיח הגעה יציבה. אל תחששו מתפקידים ש"קטנים עליכם", הם רק שלב למדרגה הבאה, הם דלת שנפתחת, כנסו בה.
3.תהיו טובים לאנשים סביבכם, זה עושה מהמם לקארמה.