-במסגרת פעילותו של משרד התיירות לעידוד הקמה והרחבה של בתי מלון באילת, היא מעניקה כספים בהתאם לעמידה בתקנות מסוימות. אבל מה קורה כשהבירוקרטיה של הרשות הדרומית שמה מקלות בגלגלים? עו"ד ארז אסרף שייצג בעל בית מלון באילת לא אמר נואש ופנה בעתרה לביהמ"ש שפסק לטובתו וחייב לשלם לו 10 אלף שקל עבור הוצאות משפט. 

שופטת בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, גאולה לוין, קיבלה את העתירה שהגיש עו"ד אסרף נגד עיריית אילת, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה אילת ויו"ר הועדה. בעתירה נטען כי יש לחייב את הרשות המקומית לרשום הערה תכנונית על מקרקעין בעיר אילת, בהם מפעילים מרשיו מלון, לצורך קבלת מענק מטעם משרד התיירות לשם הרחבת המלון. 

הרקע לעתירה בבקשה שהגישו העותרים למנהלת השקעות בתיירות במשרד התיירות, להרחבת המלון שבבעלותם ב-23 חדרים נוספים, בהשקעה מבוקשת של 9 מיליון שקלים. 
הבקשה הוגשה מכוח ״נוהל סיוע להקמה או הרחבה של בתי מלון בישראל לשנת 2022, על פי החוק לעידוד השקעות הון. המנהלת החליטה לאשר עקרונית את תכנית ההשקעות של העותרים והם קיבלו ממשרד התיירות "אישור מותנה לבקשה למעמד מפעל מאושר״.

במסגרתו, אושר לעותרים מענק בסך 1,630,024 שקלים. כדי לעמוד בתנאי האישור, נדרשו העותרים לרשום שתי הערות אזהרה האחת אזהרה תכנונית על יעוד המקרקעין ואיסור שינוי הייעוד או שימוש חורג בהם לייעוד שאיננו למלונאות שלא בהסכמת המשרד, וכן הערה על הצורך בהסכמה לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין.

בהתאם לדרישת משרד התיירות, פנו העותרים באמצעות בא כוחם עו"ד אסרף אל עיריית אילת והוועדה המקומית לתכנון ולבניה אילת בבקשה לבצע את הרישום של הערה בנוסח האמור. אולם שם נתקלו בחומה בצורה  והיועצת המשפטית לעירייה השיבה להם כי "מי שביקש את הרישום עושה שימוש לא נכון בתקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), לא זו מטרת התקנה והמבוקש על ידי משרד התיירות חורג מסמכות הוועדה על פי דין". נוכח האמור פנו העותרים אל משרד התיירות; נציגת משרד התיירות פנתה אל יועמ״ש העירייה. יועמ״ש העירייה דחתה את פניית העותרים ואת פניית משרד התיירות.

ניר סלקמן

כעת לאחר שהעירייה והוועדה סירבה לרשום את הערת האזהרה העותרים פנו באמצעות עו"ד אסרף לבית המשפט שם ביקשו להורות לעירייה כי יו״ר הוועדה המקומית יפעיל את סמכותו וירשום הערה לפי תקנה 27 ולחילופין להורות למשרד התיירות להעביר את המענק בלא התניית תשלום המענק ברישום הערת אזהרה תכנונית. לטענת עו"ד אסרף, הפרויקט מצוי בשלבי בנייה מתקדמים ובנייתו צפויה להסתיים בתוך כ- 3 חודשים, כך שיוכל להיפתח בעונת התיירות הקרובה. אי קבלת כספי המענק, עליהם הסתמכו העותרים, עשויה לפגוע בפרויקט כולו. נטען כי העותרים נופלים קורבן להתנצחויות והתפלפלויות משפטיות בין משרד התיירות והעירייה, בעוד רשויות מקומיות אחרות מצייתות לנוהל משרד התיירות ומאפשרות רישום ההערות התכנוניות בלא כל בעיה.

העירייה והוועדה המקומית התנגדו לקבלת העתירה. לטענתן, יש לדחות את העתירה על הסף בשל העדר סמכות עניינית, אי צירוף בעל הדין הנדרש וקיומו של סעד חלופי. לשיטתן, העניין העומד במוקד העתירה הוא החלטה לפי סעיף 27 לתקנות המקרקעין, ולכן אינו מהווה עניין "לפי חוק התכנון והבנייה" או לפי שאר החיקוקים המפורטים בתוספת לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים. לצד זאת נטען כי היה על העותרים להפנות עתירתם נגד יו״ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ולא נגד העירייה והוועדה המקומית.

השופטת לוין שקיבלה את טענות אסרף והורתה על רישום הערת האזהרה ציינה בהחלטתה כי החלטת יו"ר הועדה אינה נמצאת בתוך מתחם הסבירות ואין בהחלטה התייחסות לאינטרס הציבורי כי יובטח היעוד והשימוש במקרקעין כמלון, לאחר שהרחבתו סובסדה ע״י המדינה, ואם ירצה בעליו לשנות את אופי הנכס יהיה עליו להשיב תחילה את המענק שקיבל. "המענק ניתן על מנת שהמקום ישמש כמלון ולא כמתקן אכסון מלונאי מיוחד (כגון מלון דירות או דירות נופש). משרד התיירות מבקש להבטיח זאת גם לעתיד לבוא, מתוך הנחה כי זהו אינטרס ציבורי שראוי לעידוד ולמימון מקופת הציבור", כתבה השופטת.

עוד ב-

המלון האהוב בישראל נפתח מחדש: מה השתנה בו?

לכתבה המלאה

עוד הוסיפה: "בהחלטת יו״ר הוועדה אין התייחסות לאף אחד מהשיקולים האמורים - אינטרס העותרים ואינטרס המדינה. ההחלטה אינה מצביעה גם על אינטרס נגדי ממשי בהיבט התכנוני הפרטני, שעשוי היה לגבור על אינטרס העותרים ואינטרס המדינה במתן המענק והבטחת ייעודו, ובכך להצדיק את הסרוב לרשום הערה. כל האמור מוביל למסקנה כי לא נשקלו כל השיקולים הצריכים לעניין, וההחלטה אינה מצויה בתוך מתחם הסבירות".