עסקי ספורט

בקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל כשלה: מבקר המדינה בדו"ח חריף

דו"ח מבקר המדינה חושף את הקריסה של קבוצות הכדורגל במדינת ישראל, אחרי שבחן את ההכנסות וההוצאות של המועדונים מעונת 1999/2000 ועד העונה שעברה - 2022/2023, על רקע הקמת הבקרה התקציבית בהתאחדות לכדורגל, שלטענת המבקר לא השיגה את היעד שלה

מערכת ice | 21/5/2024 16:03

דו"ח מבקר המדינה חושף את הקריסה של קבוצות הכדורגל במדינת ישראל, אחרי שבחן את ההכנסות וההוצאות של המועדונים מעונת 1999/2000 ועד העונה שעברה - 2022/2023.

לנוכח מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית, הקימה ההתאחדות לכדורגל את הרשות לבקרת תקציבים בשנת 1992. לפי תקנון בקרת תקציבים שמכוחו פועלת הרשות, קבוצה אשר הרשות או מליאת הרשות לא אישרה את תקציבה לא תורשה לשחק בליגה שאליה נרשמה ותעבור לליגה נמוכה יותר.

מבקר המדינה העלה בדוח הקודם משנת 2001 כי בסוף שנת 1999 היה ההון העצמי המצרפי של 36 הקבוצות בליגות המקצועניות שלילי והסתכם בכ-162 מיליון שקל (במונחים ריאליים נכון למאי 2023 כ-237 מיליון שקל).

בביקורת הנוכחית עלה כי בהסתכלות על כ-22 שנים שחלפו מעונת המשחקים 1999/2000 עד עונה 22/23, הגירעון בהון המצרפי של הקבוצות בשתי הליגות המקצועניות (ליגת העל והליגה הלאומית) לא קטן אלא אף גדל מ-237 מיליון שקל ל-281 מיליון שקל (גידול ריאלי של כ-18.5%).

כמו כן 19 מתוך 28 קבוצות בליגות המקצועניות בכדורגל הן בעלות הון עצמי שלילי שמסתכם בכ-326 מיליון שקל. המבקר מצא כי 7 מתוך 14 קבוצות מליגת העל סיימו את עונת 22/23 בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון שקל. 10 קבוצות מהליגה הלאומית סיימו את עונת 22/23 בהפסד כספי, לעומת 4 קבוצות בעונה 19/20.

עוד ב-

מבקר המדינה בביקורת חריפה: "התנהלות שערורייתית בבניית מעון רה"מ"

לכתבה המלאה

מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה, שכן הרשות הוקמה כאמור על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית. בכך הרשות לא השיגה את היעד שלה.